הסדרי ראייה - מורה נבוכים

הליכי הגירושין מובילים בהכרח לקביעת הורה משמורן ולקביעת הסדרי ראייה של ההורה השני עם הילדים. בדרך כלל נותרים הילדים במשמורת האם, ואילו לאב נקבעים הסדרי ראייה עם ילדיו.

* איך קובעים הסדרי ראייה?

הסדרי ראייה שנקבעים על ידי בית המשפט:
במקרים הרגילים קובע בית המשפט את המשמורת והסדרי הראייה על סמך המלצות תסקיר סעד. תסקיר סעד נערך על ידי פקידת סעד לסדרי דין, שהיא עובדת סוציאלית בהכשרתה שנפגשת עם שני בני הזוג ועם הילדים, שומעת את עמדותיהם השונות ומכינה תסקיר שאמור לכלול את הרקע לסכסוך, מצבם של הילדים, של בני הזוג, השקפותיהם לגבי סיום הסכסוך והמלצותיה לעניין המשמורת והסדרי הראייה.

הסדרי ראייה הנקבעים בהסכם :
במסגרת הסכם הגירושין קובעים בני הזוג מי יהיה ההורה המשמורן ואילו הסדרי ראייה יוענקו להורה השני. בדרך כלל מקובל לקבוע כי הסדרי הראייה יקוימו בהסכמה בין הצדדים. יחד עם זאת, על מנת להתמודד מראש עם מצב בו לא תהיה הסכמה, מוגדרים בהסכם הימים והשעות בהם יהיה זכאי ההורה שאינו ההורה המשמורן לראות את הילדים באמצע השבוע, בסוף השבוע ובמהלך חגים וחופשות.

* דוגמאות להסדרי ראיה מקובלים

אמצע השבוע:
הימים המקובלים לקביעת הסדרי ראייה באמצע השבוע הם יום שני ויום רביעי בשעות אחר הצהריים. מפגש עם האב בימים אלה מחלק את השבוע בצורה הולמת כך שאם הילדים שוהים עם האב בסוף השבוע הם יהיו עם אימם ביום ראשון לאחר סוף השבוע וביום חמישי – לפני סוף השבוע.
לעיתים ניתן לקבוע כי בשבועות בהם הילדים נמצאים בסוף השבוע עם האם יהיו הסדרי הראייה בימים שני וחמישי, וזאת על מנת למנוע פירוד ממושך מדי מן האב. יחד עם זאת, הסדרי ראייה בהם הימים מתחלפים מדי שבוע אינם מומלצים, בשל העובדה שנעדר מהם אלמנט הַסדר והקביעות החשוב לילדים שנמצאים בעיצומו של משבר גירושין.
יש הקובעים כי באחד מן הימים ילונו הילדים אצל האב באמצע השבוע, לעיתים בכל שבוע ולעיתים רק בשבועות שבהם נמצאים הילדים עם האם בסופי שבוע.
החגים, חול המועד, החופש הגדול ואירועים מיוחדים מבטלים את סדרי הראייה של אמצע השבוע.

* סופי השבוע

ההסדר המקובל ביותר הינו הסדרי ראייה בסופי שבוע לסירוגין. סוף השבוע מתחיל מיום שישי בשעות הצהריים ומסתיים ביום שבת בשעות הערב.
יש הקובעים כי סוף השבוע יכלול שני לילות ויסתיים ביום ראשון בבוקר, כאשר הבעל מביא את הילדים לגן או לבית הספר.
במקרים של תינוקות רכים מאוד, מקובל שהסדרי הראייה בסוף השבוע יתקיימו ביום שבת בלבד ולא יכללו לילה.
במקרים בהם האב עסוק במיוחד ושעות עבודתו כמעט אינן מאפשרות לו לקיים הסדרי ראייה באמצע השבוע, ניתן לקבוע מחזור של שני סופי שבוע רצופים מתוך שלושה.
החגים, חול המועד, החופש הגדול ואירועים מיוחדים דוחים את הסדרי הראייה של סוף השבוע.

* חגים וחופשות

החגים מתחלקים שווה בשווה בין שני ההורים, כך שחג שנחגג עם הורה אחד בשנה מסוימת, ייחגג עם ההורה השני בשנה שלאחריה.
דרך מקובלת לחלוקת החגים בשנה מסוימת היא כדלקמן:
אצל האב: ראש השנה, סוכות - החג הראשון, יום ראשון של חנוכה, פורים, יום אחרון של פסח, ל"ג בעומר.
אצל האם: יום כיפור, סוכות - החג השני, יום אחרון של חנוכה, ליל הסדר, יום העצמאות, חג השבועות.
בשנה שלאחר מכן יתחלפו החגים בין האב והאם, כך שהחגים שנחגגו עם האב ייחגגו עם האם ולהפך.
חופשות בית הספר בחגים: קיימות שלוש חופשות ארוכות יחסית – סוכות, חנוכה ופסח. את חופשות החגים ניתן לחלק בהתאם לחופשות בית הספר כך שהילדים יבלו את המחצית הראשונה של החופשה עם ההורה עימו שהו או ישהו בערב החג, ואת המחצית השנייה של החופשה עם ההורה אצלו ישהו בחג השני או ביום האחרון של החג.
החופש הגדול: מקובל לקבוע כי במשך החופש הגדול ישהו הילדים עם האב במשך מחצית מהחופש, ובתקופה זו יינתנו לאם הסדרי ראייה. קיימים שלושה מנגנונים מקובלים לחלוקת החופש :

1. מדי שבוע יעברו הילדים לשהות עם הורה אחר.
2. מדי שבועיים ישהו הילדים עם הורה אחר.
3. הילדים ישהו חודש אחד עם ההורה המשמורן וחודש שני עם ההורה האחר.

* הפרת הסדרי ראייה, ומה עושים עם זה

נקודת חיכוך זו בין בני הזוג הנפרדים מובילה לעיתים רבות למריבות ולכעסים המתפרצים בשל הצורך להידבר סביב עניין הסדרי הראייה. מריבות אלה פוגעות בדרך כלל בילדים, והנזק הנפשי שנגרם להם הינו לעיתים חסר תקנה.

רצוי ומומלץ מאוד לכבד את הסכמי הראייה שנקבעו ולהימנע מלהשתמש בהם כנשק נגד הצד השני. השימוש בהסדרי הראייה כנשק שכיח הן בקרב נשים והן בקרב גברים – הגברים עשויים לאחר או להימנע כליל מקיום הסדרי הראייה במקרים מסוימים או באופן שיטתי. למותר לציין שבמקרים כאלו הנפגעים העיקריים הם הילדים, שבדרך כלל מצפים בכיליון עיניים למפגשים הללו ומתאכזבים בכל פעם מחדש.
הנשים עשויות למנוע מהאב את קיום הסדרי הראייה באמתלות שונות – "הילד חולה", "לילד יש מבחן מחר" וכדומה, או שפשוט אינן נמצאות בבית במועד שנקבע לקיום הסדרי הראייה.
מאידך רצוי ומומלץ לנהוג עם הצד שכנגד בגמישות מירבית. נוקשות בקיומם של הסדרי הראייה יכולה להתגלות כחרב פיפיות, שכן הצד הנוקשה יכול למצוא עצמו מול עמדות נוקשות מאוד של הצד השני דווקא כשהוא זקוק לגמישות בהסדרי הראייה.
לפיכך, מומלץ לא לפעול במלוא האמצעים נגד הצד השני בכל פעם שהסדרי הראייה לא מקוימים כסדרם, אלא לנקוט באמצעים נגד הצד שכנגד רק לאחר שמבחינים בהפרה שיטתית של הסדרי הראייה ולאורך זמן.

* הפרת הסדרי הראיה על ידי האב

מאחר שהסדרי הראייה הם פריווילגיה המוענקת לאב, קשה מאוד לאֵם לאכוף על האב לקיימם. האֵם תוכל לפנות לבית המשפט בבקשות כדלקמן:

בקשה לנקיטת סנקציות כלכליות נגד האב במקרה של הפרת הסדרי הראייה, כגון סנקציה של תשלום לבייביסיטר או למטפלת בשעות שבהן אמורים הילדים לשהות עימו.

בקשה לצמצם את הסדרי הראייה. צמצום הסדרי הראייה לא יועיל אמנם לילדים, אך במקרה של הימנעות רציפה של האב מקיום הסדרי הראייה, יאפשר הדבר לילדים להימנע בכל פעם מחדש מהאכזבה הנגרמת בשל העדרות האב מהמפגש, ולא יחייב את האם להמתין לבואו בלי לקבוע תוכניות פעילות אחרות לילדים.
בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט במסגרתה ניתן לבקש להטיל על האב קנס בכל מקרה של הפרת הסדרי הראייה.

* הפרת הסדרי הראיה על ידי האם

מאחר שהסדרי הראייה הם, כאמור, זכות הניתנת לאב, יכול האב לאכוף את קיומם הן באמצעות המשטרה, הן באמצעות פקידי הסעד והן באמצעות בית המשפט.
פנייה לפקידת סעד – אם העניק בית המשפט לפקידת הסעד סמכויות לקבוע את הסדרי הראייה, ניתן לפנות אליה ולבקשה לדרוש מהאם לקיים את הסדרי הראייה ולהזהירה כי אם לא תעשה כן תהיה פנייה לבית המשפט. מניסיוננו עולה שפקידות הסעד בדרך כלל אינן מתמודדות היטב עם קונפליקטים בין ההורים, ואינן אוכפות על האם את קיום הסדרי הראייה.
פנייה למשטרה – ניתן להגיש נגד האם המפרה הסדרי ראייה תלונה במשטרה. לצורך הגשת התלונה יש להציג את החלטת בית המשפט בדבר הסדרי הראייה או את הסכם הגירושין שקבע את הסדרי הראייה. חובה להציג מסמכים אלה עם חותמת נאמן למקור. המשטרה יכולה לזמן את האם למרכז לטיפול באלימות במשפחה או לתחנת המשטרה הקרובה ולהזהירה לקיים את הסדרי הראייה. במקרים קיצוניים מוגש כתב אישום בשל הפרה זו.
פנייה לבית המשפט – פנייה לבית המשפט בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, במסגרתה ניתן לבקש להטיל על האם קנס על כל פעם שבה היא מונעת את קיומם של הסדרי הראייה.
במקרים קיצוניים במיוחד – הגשת תביעת משמורת על הילדים. מניעת הסדרי ראייה נתפסת כעניין חמור במיוחד, ואף הוגדרה בפסיקה כעילה לשלילת מסוגלותו ההורית של הורה הנוהג כך.