לונדון כן מחכה לרוזנטל

רוני רוזנטל, או "רוזי" כפי שנהגה לכנות אותו התקשורת האנגלית, מבסוט. בעוד מספר ימים הוא יחגוג יום הולדת 39 והחיים שלו נראים יפים מתמיד. לפני מספר שבועות דירג אותו אחד העיתונים כספורטאי הישראלי העשיר ביותר ואמד את הונו בכ- 10 מליון דולר.
רוזנטל, צריך לומר, מסרב לאשר, אבל מצד שני גם אינו מכחיש. בניגוד לימים עברו, בהם היו לו החמצות מסמרות שיער שהכניסו אותו להיי-לייטס של הפרמייר-ליג ב"סקי ניוז", היום כמעט שלא מפספס. רוזנטל, שבכל מהלך הקריירה שלו ידע לרשת ולשלב את עצמו במקומות הנכונים, הפך לסוכן שחקנים ולאיש עסקים מצליח.
פרישתו מכדורגל לפני כשלוש שנים לא עצרה את מכונת הכסף הרוזנטלית, שמייצרת לירות שטרלינג בכמויות. טיולי העבודה שלו בכל הליגות באירופה מסתיימים בדרך כלל בהעברת שחקנים ומאמנים מקבוצה לקבוצה ועיסקאות של מיליוני דולרים. קצת מוזר, שלמרות המקצוע המכובד שרכש לעצמו באנגליה, מקפיד רוזנטל להדגיש: "אני לא איש עסקים, רק איש של כדורגל". שיהיה.

רוקט רוני

אחרי עשר דקות של נסיעה מתחנת ויקטוריה דרך הייד פארק המפורסם, נחתנו בסנט ג'ונס ווד – שדרת בתי קפה שדומה פחות או יותר לשינקין בתל אביב. יום שלישי נאה בלונדון, אחד באותם ימים בודדים בשנה שבהם מעטרים שמים כחולים את פני העיר. מזג האוויר איפשר ישיבה בחזית בית הקפה ואת הקפוצ'ינו והקפה אולה הזמין יגאל יעבץ, חברו הטוב של רוזנטל שהגיע אתו לפגישה.
יעבץ הוא סיפור בפני עצמו. הוא שיחק בקבוצת הכוכבים של מכבי חיפה עם מנצ'ל, עמר, שמילו וג'וני הרדי. פציעה במיניסקוס במהלך משחק נגד מכבי נתניה אילצה אותו לפרוש מכדורגל. עם השחרור מצה"ל הוא נסע ללמוד ארכיטקטורה בלונדון. "מיד התחלתי לאהוד את טוטהאם", סיפר יעבץ. "הייתי עומד ביציע הישן ולא האמנתי שיום אחד אשנה את כל האיצטדיון ואבנה חדש". כן-כן, יעבץ הוא האיש שתיכנן את ה'ווייט הארט ליין', איצטדיונה הביתי של טוטנהאם הוטספר. במשך 11 שנים הוא היה חבר בהנהלת טוטהאם ונחשב לאחד האנשים החזקים במועדון הלונדוני ביחד עם אלן שוגר וטרי ונבלס. השנה הוא החליט לפרוש. "אני אף פעם לא אשכח כיצד השפעתי על אוסי ארדילס, שהיה בזמנו המנג'ר של הקבוצה, להעביר את רוני מליברפול לטוטנהאם", הוא נזכר.
בעוד אנחנו נהנים מהשמש ומהנוסטלגיה, חלף במקום ישראלי שזיהה את רוזנטל. הוא עצר, הציג את עצמו ככדורגלן עבר בשם עמי דדון, לחץ לרוזנטל יד ושואל: "איפה נעלמת לנו"? רוני הצית מלבורו לייט, שאף חזק לריאות והסביר בחיוך: "לא נעלמתי, הייתי פשוט עסוק בעבודה ונאלצתי לנסוע הרבה לאירופה". כמה דקות לאחר מכן עצר בסמוך נהג מונית. "היי רוקט רוני", צעק, ניפנף לשלום והמשיך בנסיעתו.
רוזנטל: "זה נחמד לראות שמזהים אותי כמעט בכל מקום בעיר, למרות שפרשתי לפני שלוש שנים. זה עושה טוב כשאפילו זוכרים את הכינוי שבזמנו הדביקו לי אוהדי טוטנהאם. נשארתי אוהד של טוטנהאם, אבל כמובן שאני לא יכול לשכוח את הקבוצה שבה גדלתי". "ספר לו איך אתה מגיע כמו מלך למגרש, מה אתה מתבייש?", אמר לו יעבץ ולקח את רשות הדיבור: "כל אוהדי טוטנהאם אוהבים אותו. רוני הוא, למעשה, השגריר של הכדורגל הישראלי באנגליה. כולם כאן רוחשים לו כבוד רב. הוא מתקבל על ידי מועצת המנהלים של טוטנהאם בהרבה הערכה. אנחנו הולכים ביחד לכל המשחקים".

ישראל אאוט

כבר למעלה מ- 12 שנים שרוזנטל חי באנגליה. בשמונה השנים האחרונות הוא מתגורר בלונדון. השנים בחוץ הפכו אותו לאיש העולם הגדול ובמהלך שיחת טלפון עם ננסי, אשתו הבלגית, הוא דיבר צרפתית במבטא בלגי. "אמא שלי מרוקאית ושפת האם שלה היא צרפתית. הבסיס הגיע מהבית ואני שיפרתי את השפה בבלגיה. כששיחקתי ב-פ.צ. ברוז' דיברתי פלמית לאחר שלמדתי את השפה ההולנדית. בסטנדארד ליאז' כבר דיברתי צרפתית. אני מדבר הולנדית, צרפתית, אנגלית, רומנית, ספרדית, איטלקית וקצת עברית".
שני ילדיו, דין בן ה- 9 ותום בן ה- 6, הולכים בעקבות אבא שלהם ומשחקים כדורגל בקבוצות מקומיות בלונדון. הם לומדים בבית ספר פרטי מעורב. "אבל חצי מהילדים שם הם יהודים", הדגיש רוזנטל.
הם בכלל יודעים עברית?
"בטח. הילדים שלי אכן נולדו כאן והם כמו ילדים אנגלים לכל דבר, אבל מדברים עברית, צרפתית ואנגלית. אני מדבר איתם רק בעברית וגם אשתי מדברת עברית חלק. כשאנחנו לבד, אני מדבר איתה צרפתית. כשאנחנו יושבים עם כל המשפחה, היא מדברת איתם בצרפתית ואני בעברית".
אתה שומר מסורת וחוגג עם הילדים את החגים?
"אני לא הולך הרבה לבית כנסת. כשנמצאים בחו"ל, בדרך כלל מאבדים קצת מהמסורת. אני משתדל לשמור על דברים מסויימים ומסביר לילדים על מנהגי החגים. ביום כיפור אני ישוב בבית וממשיך לשמור על היום הקדוש הזה כמו בשנים שבהן הייתי שחקן".
המצב הנוכחי, בו ישראל לא נהנית מפופולריות יתר, לא יוצר עבורך בעיה בעסקים או בחיי היום-יום?
"את חוסר האהדה אני מרגיש רק בעת צפייה בטלוויזיה. לונדון היא עיר ענקית ואני לא נוהג להצטופף בתוך אנשים. תיקח בחשבון את העובדה שאני גם נוסע הרבה למטרות עבודה, כך שאני לא מעורה עם האנשים בעיר בחיי היום-יום. אין לי ניסיון של התקלות כלשהי במישהו עוין. המצב במדינה לא טוב ואני מקווה שהוא ישתפר כמה שיותר מהר. אני עוקב אחרי העיתונות כי בשבילי, כישראלי, זה כיף לנסוע לארץ לבקר את המשפחה, ההורים והחברים. המצב כרגע שונה ומקשה קצת".
אתה ממעט להגיע לביקורים בארץ בגלל המצב הביטחוני?
"האמת, שלא הייתי כבר שנה בארץ וזה די הרבה זמן בשבילי. זה לא כל כך קשור למצב הביטחוני, אלא יותר לאילוצי עבודה. אני מקווה שבשבועות הקרובים אוכל להגיע לביקור. ההעברות באנגליה הסתיימו ויש לי יותר זמן".
אתה מגדיר את עצמך ישראלי, אבל ההתרשמות היא שאתה לא מעוניין לחזור להתגורר בארץ.
"אם אגור בארץ, זה יהיה בלתי אפשרי להמשיך להתעסק במה שאני עושה היום. אני מכיר את האנשים בכדורגל האנגלי, הספרדי, הגרמני והצרפתי ואני חייב להישאר בסביבה. להיות קרוב לצלחת זה שם המשחק. ביום שבו אחליט שאני לא רוצה יותר לעבוד, אמצא לי יותר זמן להיות בארץ".
זאת אומרת שרק כשתצא לפנסיה, בעוד 20 שנה אולי, תחזור לישראל?
"אי אפשר לדעת. הדבר הכי אידאלי יהיה להיות חצי מהתקופה בארץ וחצי בלונדון, אבל אז תהיה לי בעיה עם הילדים. אני בפירוש לא רוצה לתזז אותם".

גוזר קופונים

איך אתה בעצם מציג את עצמך היום? כדורגלן עבר, סוכן שחקנים, איש עסקים, או שלושתם יחד?
"אני סוכן שחקנים מורשה".
סוכני השחקנים באירופה גוזרים היום קופונים שנעים בין חמישה ל- 15 אחוז מהעיסקה, כפוף להסכם עם השחקן. מי שרוצה, מוזמן לנסות לחשב בעצמו כמה דולרים נכנסו בשנים האחרונות לקופתם המשותפת של ננסי ורוני רוזנטל. איזה עיסקאות רציניות עברו דרכך בשנים האחרונות?
"העברתי לא מעט שחקנים חשובים. לסלטיק גלאזגו הסקוטית העברתי מרודה ההולנדית את שחקן נבחרת בלגיה, יוס ולגרן, בעסקה של 7 מליון דולר. אחת ההעברות האחרונות שעשיתי היא של הוגו ויינה, מספורטינג ליסבון לניוקאסל, תמורת 13 מיליון דולר. הוא כבר משחק בפרמייר-ליק, אבל טרם סיימנו לסכם את כל פרטי החוזה. אני מייצג שחקנים נוספים מספרד כמו ג'רמי הקמרוני, שהושאל למידלסברו מריאל מדריד, ושחקן נבחרת ספרד חאבייר דה פדרו שהגיע לאנגליה מריאל סוסיאדד".
יש לך גם סיפור מעניין שלא כרוך בכסף?
"היו לי כמה. את נונו גומש, חלוץ נבחרת פורטוגל, הפגשתי בפאריס עם מנג'ר ליברפול, הצרפתי ג'רארד הוייה, שמאד רצה להחתים אותו. להפתעתי, דווקא גומש סירב. אני חושב שזה השחקן היחיד בעולם שלא נענה להצעה לשחק בליברפול. השנה היתה זו העולה החדשה בירמינגהאם סיטי שרצתה אותו, אבל גומש העדיף לשחק בפורטוגל. עוד שחקן שאני מייצג הוא אלברטו לוקה מנבחרת ספרד, שעבר ממאיורקה לדפורטיבו לה קורוניה. הוא לא רוצה בינתיים להגיע לאנגליה וסירב להצעה מפתה מסנדרלנד. אני מייצג גם כמה מאמנים. את מאמן פ.ס.וו. איינדהובן לשעבר, הבלגי אריק גרטס, העברתי השנה לקייזרסלאוטרן הגרמנית. הוא החליף שם את אנדראס ברמה".

המיליונר הצנוע

פורסם שאתה גם מתעסק בנדל"ן ושהינך שותף בחברת טלפונים סלולריים
"זה לא נכון. אין לי שום עסקי נדל"ן, או טלפונים".
אמרו שרכשת את חצי לונדון
"אז אמרו. בארץ הרי אוהבים להגיד הרבה דברים. חוץ מהכדורגל, יש לי עוד עסק שאני די פסיבי בו ולכן אני לא מוצא טעם לפרט בנושא. יש בבעלותי שני בתים וזהו".
מתי ידעת שתהפוך לאיש עסקים מוצלח?
"אני לא מחשיב את עצמי בכלל לאיש עסקים. אני איש כדורגל ורק בזה אני מתעסק. זה לא שיש לי חברות או משהו כזה. נשארתי בכדורגל כי זה מה שאני יודע ומבין הכי טוב".
אתה מחשיב את עצמך לאיש עשיר?
"לא, כי איש עשיר הוא עניין יחסי. יש לי מה שאני צריך ואין לי שאיפות להיות מליונר גדול". התשובה האחרונה, צריך לומר, הצליחה להצחיק את יגאל יעבץ שפלט: "הוא רק מליונר קטן".
לאחרונה הוזכר שליאור רוזנטל, בלם העבר ואחיו של רוני, עוזר לו ומשמש כסוכן שחקנים מטעמו. בשלב זה מעדיף רוני לשמור את ליאור על אש קטנה: "בנושא של אח שלי אני מעדיף לשמור על פרופיל נמוך. זה נכון שהוא עוזר לי בארץ".
מתי, להערכתך, יצמח בארץ שחקן בסגנון של רוני רוזנטל?
"זה קשה מאד כי ישראל זו מדינה קטנה. כדי להצליח היום בכדורגל האירופאי והעולמי, השחקן חייב להיות לא רק מהיר ופיזי מאד. אלא גם אינטליגנטי ובעל אופי. אייל ברקוביץ' וחיים רביבו הם יוצאי דופן, ולכן הם מצליחים. בגדול, אני כל הזמן טוען שבארץ לא יודעים באיזה שחקנים להשקיע. באירופה השיטה שונה לגמרי. לוקחים את הילדים שמגלים אצלם סימני פיזיות ומהירות, ובהם משקיעים את כל המשאבים. בארץ קורה ההיפך הגמור. לוקחים את בעלי הטכניקה וכשהם גדלים מגלים שחסרה להם המהירות והפיזיות".
מדוע שלא תחזור לישראל ותנסה לשנות את זה?
"אי אפשר לדעת, יכול להיות שיום אחד אעשה משהו בנידון. אולי פעם אחליט לעבור מעבודתי כסוכן שחקנים לעמדת המאמן. אני מאמין שהידע שיש לי בכדורגל הוא עצום ובטח יותר מאשר של מאמן בארץ. 10 או 15 שנים של אימון בארץ לא מספיקות כדי להגיע לרמת הידע שלי. לשם כך, אתה צריך לגדול ולשחק באירופה ולחיות את הכדורגל ברמה הגבוהה".
אתה רואה את עצמך בעתיד מאמן של מכבי חיפה?
"במידה שאחליט להיות מאמן, אעדיף לעשות זאת באירופה, אבל לא ניתן לדעת לאן זה יתפתח. אם זה יקרה בישראל, אז ברור שלאמן בקבוצה שבה גדלת זה הדבר הכי טוב".

כאן עושים חיים

די מוזר שעד היום לא הגיע ללונדון מפיק זריז מערוץ "החיים היפים" כדי לעשות סרט על הרוזנטלים, שחייהם נראים כחלום הרטוב של כל ישראלי ממוצע.
רוזנטל: "אני נהנה להיות עצמאי כי אני עושה מה שאני רוצה. חוץ מזה, אני נוהג לשבת במועדון עסקים עם יגאל יעבץ ויתר החברים הישראלים שלי. אנחנו שומעים הרצאות, או הולכים למסיבות. אני בקשר טוב עם אייל ברקוביץ' ואנחנו כמעט תמיד נפגשים כשהוא מגיע ללונדון".
לך אין את הבעיה שיש לאייל לדבר עם עיתונאים?
"אפשר להבין את אייל, שיודע שלפעמים הוא פולט דברים. לזכותו גם ייאמר, שהוא תמיד אומר את האמת ומזה יוצאים סיפורים. לי אף פעם לא היתה בעיה עם התקשורת, אפילו כשיש שיבושים לפעמים. ישנם אנשים שצריכים את התקשורת כדי שתעזור להם להתקדם ומנהלים איתה יחסים. אני, תודה לאל, אף פעם לא הייתי צריך קשרים עם התקשורת והתקדמתי רק בזכות היכולת שלי במגרש. בעיקר בגלל זה תמיד העדפתי להיות שקט, אבל זה גם עניין של אופי כמובן".
אתה מתגעגע למשהו בארץ?
"אחרי כל קריירה שעשיתי באירופה, אני יכול לומר שלכדורגל הישראלי אני לא מתגעגע, למרות שאני נוהג להתעדכן במה שקורה באמצעות קריאת עיתונים היומיים באינטרנט. מזג האוויר של הארץ, חוף הים והאוכל הביתי הם הדברים שחסרים לי הכי הרבה. חומוס ושווארמה יש גם פה, ולזה אני לא מתגעגע".