מאזדה MPV - מיניוואן עושה שריר

נכון. מאזדה לא הייתה חלוצת המיניוואנים בעולם, אפילו לא הראשונה לשווק רכב שכזה אצלנו. בכל זאת, שמור לה בכל זאת מקום של כבוד בתחום. בכל הנוגע לעולם הגדול, ידעה מאזדה לרשום את הזכויות על הכינוי MPV - או אם תרצו (multi purpose vehicle), שם בו חושקים יצרנים רבים כמובן. ובארץ, מכיוון שהייתה מהראשונות להסתער על פלח שוק זה עוד כשהיה בחיתוליו.
להזכירכם, ה-MPV של מאזדה הגיע לכאן לאחר הפריוויה של טויוטה, אך עוד הספיק להשתתף בקרנבל ה"מסחרי", בו נחשבו מיניוואנים ככלי רכב מסחריים וזכו להקלות מס. וכרגיל אצל מאזדה, היתרון הגדול נבע מחבילה תחרותית של תמורה למחיר.
ב-99' הופיע הדור השני, שהציג מראה מודרני בהרבה ומעבר מתבקש לשימוש במנוע רוחבי והנעה קדמית. ועוד פרט אחד קטן - ה-MPV גם רשם היסטוריה כאשר היה למעשה הרכב הראשון של מאזדה שעשה שימוש במנוע מבית פורד, על-גבי פלטפורמה שהתבססה על ה-626.

המרשם

אך למעלה משלוש שנים עברו מאז, וה-MPV כבר אינו נראה מודרני במיוחד. וזו תמיד סיבה טובה לביקור במכון היופי, או במקרה זה במכון הכושר. ההשראה למקצה השיפורים באה מארה"ב, שם נחשב מנוע בנפח 2.5 ליטר קטן מדי, וממש לא משנה איזה הספק מרבי הוא מייצר.
ומאזדה בחרה בפתרון האמריקני הקובע תמיד כי אין תחליף לסמ"ק, נטלה מהמחסן של פורד גרסה גדולה יותר למנוע ה-V6 (המוכר מהטריביוט), ושידכה אותו לתיבה אוטומטית חדשה בעלת חמישה הילוכים. באותה הזדמנות זכה ה-MPV לטיפול יופי שגרתי של גיל המעבר, עם חזית מעט שונה, חישוקים אחרים ואחוריים מעודכנים. מידות הצמיגים שונות אף הן (215/60 ) ואילו המתלים, לדברי מאזדה, זכו לכיול מחדש.

לא כל כך שונה

אולם למרות השינוי המתואר, קשה להבדיל בין הדגם המחודש לאחיו הוותיק. רק מבט ממוקד יגלה חזית מעט יותר אגרסיבית, עם כונס אוויר שונה בפגוש, סבכת מצנן מעודכנת, חישוקים חדשים ויחידות תאורה מודרניות יותר מלפנים ומאחור. התוצאה נעימה יותר לעין, אף בפירוש לא מודרנית או מושכת במיוחד. בוודאי כאשר משווים את המאזדה ליצירות חדשות יותר כמו האספאס, ואפילו הוויאג'ר.

יעיל אך…

גם בפנים המוטו דומה: נעים אך לא פורץ גבולות. ריפוד חדש משרה אווירה נעימה יותר, אלא שמספר ימים לאחר ביקור באספאס החדש, ה-MPV נראה מיושן ופשוט. בנוסף, מערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה ובקרת אקלים בהחלט היו מתקבלים בברכה, בעיקר ברכב שמחירו קרוב ל-190,000 שקלים. גם סביבת הנהג, למרות דיפון דמוי העץ (ואולי בגללו), חסרת הידור. ואווירה זו של פשטות-יעילות ממשיכה גם מאחור.
מאידך, ה-MPV אינו לוקה בפרטים מהותיים, ומצויד למשל במזגן מפוצל וחשוב עבורנו, הפונה לכיוון שתי השורות האחוריות וכולל שליטה מאחור. יש אפשרות לפתיחת חלונות גם בדלתות מאחור, והתאורה לנוסעים טובה. יש אפילו גג נפתח לרווחה עם תפעול מסורבל, התורם לאווירה. הנדסת האנוש טובה בדרך כלל, למעט מיקום פתח אוורור היישר מול כף יד הנהג. עדיף היה לאפשר סגירת פתחים מרכזיים.
ואחת הנקודות החשובות ב-MPV היא התחושה המיידית כי מדובר במיניוואן בגודל מלא המיועד לשבעה, עם מרחב מספק גם בשורת המושבים השלישית. מלבד זאת, נותר אפילו חלל מכובד - גם אם לא ממש עצום - למטען. אולם הכניסה לשורה השלישית עדיין קשה. מאזדה שיפרה את העניין, אך השילוב של דלת צרה וקיפול מושב מסורבל, רחוק מלהיות מושלם. אפשר גם להקשות ולשאול מדוע אין חגורת בטיחות עם שלושה עוגנים גם במושב המרכזי.

יש כוח

במונחים מקומיים הופך מקצה השיפורים הזה את ה-MPV נמרץ למדי. עם 197 כ"ס, הוא חזק מהדגם היוצא ב-27 כ"ס - וזה גם פחות או יותר הפער לעומת המתחרים. למרות זאת, נתון ההאצה מעמידה ל-100 קמ"ש נותר דומה לדגם היוצא (12.2 שניות) ורק נתון המהירות המרבית שופר ל-180 קמ"ש.
בכל מקרה, התחושה הראשונית מעט מאכזבת. בכך אשמים תיבה עצלה ויחסי העברה ארוכים, הבוחנים את גמישות המנוע ומפילים אותו לתהומות, בעיקר בעליות. אין ספק כי אנשי מאזדה העדיפו כאן לבחור בכיול לטובת הנהג האמריקאי העצל, זה המשייט בנינוחות ובאזור ה-2,000 סל"ד, מתחת למהירות המותרת. מותר להם בהתחשב בממדי השוק שם.
מי שיתעקש בכל זאת לנעוץ מצערת בקרקע, יגלה שבאמת אין כאן מחסור כלשהו בכוח. לפחות לא בהתחשב ביעודו של הרכב. יללות הצמיגים יזכירו זאת בזינוקים אגרסיביים, ממש כמו אקט מיותר של לחימת הגה. וחוץ מזה, חבל שמאזדה בחרו בבורר הילוכים תמוה. ואנחנו לא מתכוונים לתפעול ה"אמריקני" מן ההגה השנוא עלינו.
אולי היה זה מטעמי חסכון, אך מצבי הבורר מציגים שלוש "תחנות" בלבד: רגיל, ספורט (המנתק את החמישי) ונמוך (שמוציא מהמשחק את הרביעי). תפעול זה מוגבל מדי ולמעשה אפילו שימוש במתג ה'הולד' המפורסם של מאזדה לא מאפשר לנעול את התיבה בראשון.
ואם להשאר בענין יחסי ההעברה, הרי שגם בתחום צריכת הדלק פונים במאזדה - כמה אופייני - לקהל אמריקני, זה הנדרש לשלם דולר לגלון. עם רגל לא כבדה במיוחד, אך בשימוש אינטנסיבי, שאב מנוע ה-MPV ליטר אחד לכל שישה קילומטרים. וזה לא מעט...

מנהגים

לא יפתיע אתכם לגלות כי גם מבחינת התנהגות לא פורץ ה-MPV גבולות, ומסתפק במאפיינים בוגרים, ברורים ובטוחים למדי. בכל זאת, לעומת מרבית המתחרים המקומיים הוא מציג בשלות ויכולת טובה. כצפוי, זוויות הגלגול מודגשות והחרטום נוסק בכל האצה ושוקע בבלימה. אתם יודעים מה, אם בכלל, נראה כי מאזדה כיילו את מוביל הנוסעים שלהם דווקא לצד הרך מבעבר.
כל זאת, בשילוב עם צמיגים רחבים, פוגע בנוחות הנסיעה העירונית. המצב לא רע כאשר פני הכביש סבירים, אולם מפגש בסדרת שיבושים או פסי האטה, בעיקר בעת האצה, אינו מטופל כיאות. ואגב, זה בולט ברעשי המתלים יותר מאשר בישבן. מחוץ לעיר המצב משתפר, אם כי כאן בולטים מדי רעשי הרוח.
בלימה? מפתיע לגלות ברכב כה כבד בלמי תוף מאחור (אמריקה או לא...?). ולמרות שיש כאלה המסוגלים עדיין לספק את הסחורה הנדרשת, כאן הם אינם מציגים פעולה מדויקת או נחושה. לעומת זאת, יכולת האטה תחת עומס נשמרת.

אין חדש תחת השמש

הנסיעה ב-MPV המחודש מבהירה מדוע הפך רכב זה לאחד הפופולאריים בקטגוריה. כמוביל משפחתי הוא נעים בדרך לעבודה או בטיול של שבת. הוא מרווח, חזק למדי ונוח מחוץ לעיר, והוא בעיקר עושה את העבודה באופן יעיל. אז נכון, השינוי לא גדול במיוחד. מול מתחרים אירופאים חדשים הוא נראה מעט פשוט, שגרתי ולא מספיק רב-גוני, הקרייזלר וויאג'ר מעט יקר ממנו. ומכיוון שאותם אירופאיים אינם מגיעים ארצה, נותר למעשה האמריקני בחבורה. וכאן כבר מדובר בכסף והעדפה. הפאר וההידור מדברים אליכם, לכו על הקרייזלר. רוצים לחסוך? ה-MPV יעשה עבורכם עבודה מצוינת.