הפיחות ומערכת הבחירות

שבעה שבועות אחרי "נאום הניסים" המפורסם שנשא שר האוצר בחנוכה ("העובדה ששער הדולר עומד היום על 4.63 שקל – היא בגדר נס"), גילה השבוע סילבן שלום גם מה גרם לאותו נס להתאדות בינתיים באוויר. "תמיד יש פיחות בתקופת בחירות", הסביר שלשום (ד') שר האוצר במפגש פורום מנהלי הכספים שנערך במרכז המבקרים של הבורסה.

יכול להיות שסילבן שלום יודע משהו שאחרים לא יודעים. יכול גם להיות ששר האוצר התכוון בכלל לבחירות במדינות שמעבר לים. כי בישראל, על כל פנים, הממצאים בשטח מצביעים על מציאות לגמרי אחרת.

לפני שבועיים פירסמה מחלקת מטבע חוץ של בנק ישראל מחקר שבדק את התפתחות שער החליפין של השקל בתקופת בחירות. את פרק מסקנות המחקר פתחו מחבריו במשפט הבא: "בשלוש התקופות של מערכות הבחירות האחרונות בישראל לא נמצאו שינויים יוצאי דופן בשערו של השקל ובתנודתיות המסחר בו".

סביר להניח כי ההערכה הנוספת שהשמיע שלשום שר האוצר, על כך שלאחר שייודעו תוצאות הבחירות צפוי שער הדולר להתחיל לרדת, אכן תתגשם בסופו של דבר. אבל לקביעתו הנחרצת כי "תמיד יש פיחות בתקופת בחירות", אין, כפי שנראה מיד, על מה להסתמך.

אנשי בנק ישראל בדקו, כאמור, את השפעת הבחירות בישראל על שער החליפין של השקל ביחס לדולר בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. הסיבה שנבדקו רק תקופות אלה היא שקודם לכן הייתה מידת הניידות של שער החליפין בארץ מוגבלת ביותר.

התקופות שנבדקו היו שתי מערכות הבחירות לכנסת, שהתקיימו בסוף מאי 1996 ובאמצע מאי 1999, וכן הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה, שנערכו בתחילת פברואר 2001. ממצאי הבדיקות מדברים בעד עצמם: בשלושת פרקי הזמן שסביב אותן בחירות לא אובחנו שינויים יוצאי דופן בשערו של השקל ובתנודתיות במסחר בו.

לדברי מחברי המחקר, התנודיות בשער החליפין נעה בתקופות אלה בין 6% ל-9%. תנודתיות זו, הם מציינים, אינה שונה מהותית מרמת התנודתיות הממוצעת שנרשמה בשער החליפין בכל התקופה שבין שנת 1995 לשנת 2002.

עובדה נוספת שמתבררת מהמחקר היא שבתקופת הבחירות של 1996 חל אומנם פיחות מסויים, בשיעור של 7%, בשער השקל במהלך החודשיים שלפני הבחירות, ותיסוף של כ-5% במהלך החודשיים וחצי שלאחריהן. אולם לדברי מחברי המחקר, העוצמה של שינויים אלה לא הייתה שונה בהרבה מעוצמת התנודות בשער החליפין בתקופות רבות אחרות במהלך התקופה הנסקרת שבין 1995 ל-2002. בשתי התקופות האחרות שנבדקו, השפעת מערכת הבחירות על התנהגות שער החליפין הייתה אף קטנה יותר.

כדי להבין טוב יותר במה מדובר, מציינים מחברי המחקר את שיעור הפיחות ואת התנודתיות שנרשמו בשער השקל במהלך המשבר הפיננסי העולמי שהתרחש בסוף שנת 1998. בתקופה זו פוחת השקל תוך 3 חודשים בשיעור מצטבר של כ-20%, ואילו התנודתיות בשערו זינקה אז לרמות של כ-27%.

המחקר של בנק ישראל מציין ממצאים מעבודות מחקר שנעשו בתחום זה במדינות אחרות. בעולם הגדול, מסתבר, נמצא קשר מובהק בין תקופת הבחירות לבין שינויים חריגים בשער החליפין. במיוחד במדינות עם משטר שער חליפין נייד, כמו זה הנהוג, פחות או יותר, בישראל.

מדוע, אם כן, מה שנכון בארצות שמעבר לים, אינו תקף ממזרח לנתב"ג? סיבה אפשרית לכך, מסבירים אנשי בנק ישראל, היא שפע האירועים שבהם משופעת ישראל, המקשים לפעמים לבודד את מרכיב הבחירות מכל יתר המרכיבים.

אבל השאלה האם היה או לא היה פיחות בתקופות הבחירות הקודמות אינה כל כך חשובה. מה שחשוב באמת בכל הסיפור היא הקלות הכמעט בלתי נסבלת שבה מפריח שר האוצר סיסמאות לאוויר. נכון או לא נכון, יש להן אחיזה במציאות או לא – מה זה חשוב, העיקר שסיפקנו הסבר לרגע זה. כי מחר, כידוע, הוא כבר יום חדש.

שלשום היתה זו סיסמת הקשר , כביכול, שבין הפיחות למערכת הבחירות. לפני מספר חודשים הלכה טוב סיסמת הרפורמה בשוק העבודה, זאת שהסבירה כי דווקא הפגיעה במקבלי הבטחת הכנסה היא הגורם שיחזיר אותם למעגל התעסוקה. הבעיה עם סיסמאות מסוג זה היא שאם חוזרים עליהן שוב ושוב – יימצאו בסוף כאלה שגם יאמינו בהן.