התחרות על עזה

גיזרת העיתונאים בעזה מתחממת מאז מונה שלומי אלדר, ראש הדסק לענייני חברה בחדשות ערוץ 10, לכתב בעזה. "אני העיתונאי הראשון שנכנס לעזה", אומר אלדר ששימש עד לאחרונה ככתב הערוץ הראשון, "והישראלי עם הכי הרבה מקורות בעיר ב-12 השנים האחרונות. עד שנת 96' הייתי בעזה והבאתי את החומרים הכי מיוחדים. כשהרגשתי שמיציתי את העניין, עברתי לתפקיד כתב מדיני ועורך, בין השאר של ה'יומן'. לאחרונה עשיתי בערוץ 10 סידרת כתבות מאוד מדוברת בעזה, שזכתה לשבחים".

- אתה מכיר את סלימאן א-שפעי, כתב ערוץ 2 לענייני עזה?

"בוודאי, אנחנו אפילו מיודדים. כשעזבתי ב-96', עזה נשארה 'בידיו' והוא סיקר אותה".

- יכול להיות שרשת המקורות, שהוא יצר עד עכשיו, עמוקה משלך?

"ממש לא. כשנחתם הסכם אוסלו, שוחררו ראשוני האסירים של הפת"ח ואני הייתי העיתונאי הראשון שהם ראו שם ושהיה מוכן לדבר איתם. אני גיליתי את אנשי המפתח בפת"ח, כמו מוחמד דחלאן, כך שהקשרים שלי הרבה יותר עמוקים ולא בני חלוף".

- אתה יהודי וסלימאן ערבי. אין פחד?

"יש חשש, בוודאי, ואני נוקט אמצעי זהירות שאני לא יכול לפרט אותם. כשסלימאן נכנס לעזה, הערבית היא בשבילו שפת אם ושגורה בפיו יותר מהשפה שבפי, אבל האנשים בעזה מכירים אותי כבר הרבה שנים. אני מקווה שלא יפגעו בי".