פארק רמת מנשה מתחדש

רמת מנשה שוכנת מדרום לכרמל, בין יקנעם לקיבוץ גלעד, אזור שהוא שילוב של יערות נטע אדם ויערות טבעיים של אלון תבור, מרחבים פתוחים, שדות ומטעים, מעיינות ופלגים זורמים. המדרונות המתונים והאופי הכפרי של היישובים משרים שלווה, אפילו על בעלי תזזית שכמותי.
קרן קימת לישראל, יחד עם המועצה האזורית מגידו, יזמה מהלך לשימור אופי האזור והיא חונכת בעוד כשבוע את הפארק, המשתרע על 84,000 דונם. בפארק יערות, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה, וכן שישה יישובים כפריים, שהיו שותפים לתכנונו; בכך הוא מהווה את אחד הפארקים הביוספרים (אוכלוסיה בלב שמורת טבע) הראשונים העתידים להתפתח בארץ.
במקום הוכשרה דרך נופית חדשה, שאורכה כ-27 ק"מ, החוצה את כל יחידות הנוף בפארק. בכוונה לשמור על אופיו של הנוף, ישנם קטעי דרך שלא נסללו ולא כוסו במצע, כדי לא לפגוע בהשתלבותם בטבע. הדרך מתאימה למעבר רכב פרטי, אך יש בה חלקים משובשים מעט, בהם מומלץ להתקדם בנסיעה איטית. הדרך משולטת לכל אורכה.
תוואי דרך הפארק מתחיל בכניסה ליערות הזורע (כביש מס' 66, ליד סימן ק"מ 28). הדרך מובילה לביתן המידע של קק"ל, שמאויש רק באירועים מיוחדים, אבל ניתן למצוא בו לוח מודעות ותיבות עם דפי מידע, ומפות לרווחת המטיילים.
מבנה העץ נמצא סמוך לנחל גחר, הזורם בעוונותיו לקישון. הנחל, כך סיפרו לנו, זרם בשנה שעברה עד חודש מאי בלבד, אולם החורף הנוכחי מאותת שהזרימה תימשך גם אחר כך. ליד הנחל הקימו פינת התרגעות וכעת, אחרי שאספתם את דפי המידע, שבו האזינו לפכפוך המים והחליטו לאן מועדות פניכם. סמוך למוקד המידע, למשל, יוצא שביל אופניים שמטפס בשלוחות המתנשאות, מדרום לנחל גחר.

חוות עמק השלום

המקום נוסד בשנת 1960 על ידי טייס גרמני (ציוני) ולאחר מספר גלגולים התיישב שם, בשנת 1964, חוקר התנ"ך הגרמני, הרמן בצנר. מאוחר יותר הצטרף יוסף אלישע מצ'כיה, שהפך לתלמידו של בצנר. שניהם נוצרים אדוקים, חדורי אהבה לעם ישראל, האמינו בהתגשמות חזון הנביאים וגידלו בחווה פירות, ירקות ודגנים. השניים נהגו לקבל אורחים בסבר פנים יפות.
לקראת שנת אלפיים, כך סיפרו לנו, חשש יוסף שאינו יכול לקבל את פני המשיח (שעתיד היה להגיע בשנת 2000) ולכן נשכב על פסי רכבת ומצא כך את מותו. שבועיים לאחר מכן מת הרמן הזקן מצער, בהיותו בן 99.
במהלך עשר השנים האחרונות פועלת במקום עמותת 'לטם' הפועלת לאפשר לאוכלוסיות מוגבלות לצאת לטבע ולטייל בו. בעמק השלום פועל גם מרכז הדרכה שמספק טיולים חוויתיים-אתגריים, פעילות יצירתית וכן שיחות בנושאי טבע. גם היום אפשר לבקר בחווה (ללא תשלום), אבל אסור לערוך פיקניקים או להבעיר אש.
מיד כשעזבנו את עמק השלום, אחרי שהשמיים סיימו לבכות על אי השלום באזורינו, נתקלנו ברוכב טרקטורון מחויך, בדואי סטייל המאה ה-21. האיש גר בעמק ומגדל כבשים, רועה את הצאן בעודו רכוב על טרקטורון, חי בקראוון ונוהג בוולבו. באותו הרגע, נזכרתי בתוגה שאני (עדיין) רווקה, אוהבת מרחבים וחולה על כבשים.

עם כיסא גלגלים בנחל השופט

השמש חזרה לזרוח לעוד רגע, הדרך המשולטת טיפסה להר גחר וירדה לנחל השופט הזורם כל השנה. עצרנו בחניון החרובים שבו הוכשר שביל באורך של כ-700 מ' לטיול גם באמצעות כיסאות גלגלים או עגלות, חלקו סלול באספלט, האחר עשוי לוחות עץ. הדרך מוצלת בין עצי גדות נחלים - בעיקר עצי ערבה - והיא עוברת ליד מפל קטן ובריכה, עליהם ניתן להשקיף ממרפסת תצפית.
השביל מגיע בסופו לעין חשרת (עין אמי), מעיין הנובע מתוך נקבה אל בריכה ריבועית, החצובה במשטח סלע לבן, אבל מי המעיין אינם משובבי מראה; הצבע הירוק שולט בהם וההשערה היא, כי מי המעיין נשאבים לצורך השקיית בית הקברות של עין הזורע. מכאן אפשר לשוב בדרך עפר נוחה לחניון החרובים.

מוזיאון בית היוצר של פיקוד ההגנה

ג'וערה משמשת כיום כבסיס גדנ"ע. בבסיס יש מוזיאון בתוך מבנה, אשר שימש את בני משפחת צלאח מחיפה, שהיו בעלי אדמות חקלאיות בסביבה. המבנה נרכש בשנת 1936 על ידי קק"ל וכעבור כשנה התיישבו בו ראשוני קיבוץ עין השופט, שהקימו יישוב בנוסח "חומה ומגדל". המקום הפך לבסיס ההדרכה של ההגנה לאחר שהמתיישבים עברו למקום קבע בקיבוץ עין השופט.
במהלך השנים 1938-1948 התקיימו בג'וערה קורסים למ"כים, למפקדי אזורים, קורס מפקדים וגולת הכותרת - קורסי מפקדי המחלקות. ביובל ה-80 של ההגנה, לקראת שנת 2000, נחנך במבנה ההיסטורי מוזיאון, המתאר את סיפורו של בית היוצר של פיקוד ההגנה וצה"ל.
בבית תוכלו להצטרף אל החניכים בקורס, מפקד הקורס יתאר באמצעות טכנולוגיה חדשנית את תולדות המקום ובהמשך, בקומה השניה, תוכלו לחוות יום בחיי ג'וערה (סוף סוף קיבלתי סיכת קצין).
המוזיאון פתוח בימים א'-ה' 8:30-16:00, ו' עד 14:00. מחיר: חמישה שקלים. הסיורים בליווי מדריך מקומי. קבוצות מתבקשות לתאם את הביקור מראש. טל': 9597402-04.

וכדאי גם -

1. תצפית מרהיבה: דרך הפארק ממשיכה דרומה עד שמגיעים לחירבת ראש. כדאי להחנות את הרכב ולטפס לראש הגבעה באחד השבילים המובילים מהדרך לפסגה. התצפית מופלאה. כל מה שצריך לעשות זה לשוטט בשביל המקיף את הפסגה, שאורכו 360 מטר והוא מעניק תצפית של 360 מעלות.
רואים מכאן את עמק יזרעאל, התבור, הרי נצרת וגבעת המורה, וביום חורף בהיר גם את שלג החרמון. מהצד השני רואים את נופי הכרמל, מפרץ חיפה וארובות תחנת הכוח בחדרה, כמו גם יישובים אחרים בשרון. פשוט מרהיב.
2. גבעת הרקפות: ממש סמוך לקיבוץ גלעד נמצאת גבעת הרקפות. השם נשמע מפוצץ? לא במקרה. שיא פריחת הרקפות כבר מאחורנו, אבל גם עכשיו עוד אפשר ליהנות מפריחה. בגלל החורף הקר והגשום, רוב הסיכויים שהעונה תתארך. במקום הוצבו שלטים, הוכשר שביל מעגלי וחשוב-חשוב – לא לסטות מהשביל ולרמוס את הפרחים הורודים-יפים.
3. ארוחת צהרים מול הנוף אצל 'ענבל דר – דברים טובים בכפר' במושבה יקנעם. ניתן גם להזמין סלסלות פיקניק לארוחה רומנטית ביער עצמו. בתיאום מראש: 9592665-04.
4. פורים בחניון הזורע: טקס חנוכת הפארק, ליד הכניסה הראשית לפארק מכיוון יערות הזורע. שעה: 13:00. טיול פורימי לאור הירח, שעה: 21:00.
איך מגיעים: לפארק רמת מנשה יש כמה כניסות: שתי כניסות על כביש 66 בין צומת התשבי לצומת מגידו, כניסה מכביש 70 במחלף אליקים, ומתחנת הדלק של בת שלמה.
לפרטים נוספים: קרן קיימת לישראל, 'קו ליער', 550-350-800-1.