יום הולדת לסופר ג'ק קרואק

קרואק הוא אביהם של כל הנוסעים החופשיים, חסרי המטרה, המתענגים על הדרך ועל ההזדמנויות הנפלאות שהיא מזמנת בחמישים השנה האחרונות. יש הרבה ויכוחים סביב השאלה עד כמה היה קרואק סופר גדול. אין ויכוח לגבי ההשפעה העצומה שהיתה ועדיין יש לו על כמה דורות של משוטטים, שפשוט רוצים לעבור ממקום זה לאחר, כדי להרגיש את המרחב שמעניקה הדרך הפתוחה ואת חוסר ההיגיון שבנסיעה.
קרואק נחשב לדובר המוביל ולאחת הדמויות הבולטות ביותר במה שנהוג לכנות 'דור הביט'. הוא כתב לא מעט, אבל נחשב, למרות הכל, לסופר של ספר אחד – 'בדרכים', ספר נפלא ומטורף, שהגדיר את הלך הרוח של דור שלם, של שנות השישים ואולי של חצי מן המאה ה-20. ספר שגם היום רבים מאוד נוסעים בהשראתו או בעקבותיו ברחבי היבשת וברחבי העולם.

הדרך היא הגיבור האמיתי

ג'ק קרואק נולד ב-12 במרץ 1922 בלואל, מסצ'וסטס. הוא היה בן שלישי במשפחת מהגרים צרפתית קנדית, ולמד אנגלית כשפה שנייה. אחיו האהוב והבוגר ממנו ג'ראלד מת בגיל תשע ומאז התייחס אליו קרואק כאל המלאך השומר שלו. הוא נזרק מהצבא בגלל סיבות פסיכיאטריות, נדד כמלח בצי הסוחר, שוטט באמריקה בלי מטרה ממשית וניסה לכתוב בדרכים חדשות, "ספונטניות", ובעיקר תחת השפעת סמים, שהעניקו לו לדבריו עזרה הכרחית.
'בדרכים' נכתב בהשראת מסע סהרורי, רווי סמים ואלכוהול, מחוף לחוף באמריקה. מכוניות ממלאות בו תפקיד מרכזי, הדרך היא הגיבור האמיתי של הספר, אבל חברו של קרואק, ניל קאסידי, המופיע בספר כדמות היפראקטיבית המכונה דין מוריארטי, הוא המניע של הנסיעות האינסופיות האלה. גם את הדמויות המרכזיות האחרות לא קשה לזהות עם ידידיו הקרובים של קרואק. קארלו מארקס הוא המשורר היהודי הנודע אלן גינסברג, ויליאם בורוז מופיעה כדמות אחרת, וסאל פאראדייס, המספר, הוא בן דמותו של קרואק עצמו.
בארבעה מסעות שונים הם נודדים בין קולורדו, קליפורניה, וירג'יניה, ניו יורק, ומקסיקו. אין להם פרוטה. הם חיים מסכומים זערוריים, נוסעים בטרמפים או במכוניות שמישהו ביקש שיעבירו לצד השני של היבשת, אוספים טרמפיסטים ומכריחים אותם לשלם תמורת הדלק, אוכלים אצל מכרים או אצל זרים גמורים, אבל כל זה לא משנה. החופש לנסוע מחוף לחוף, האובססיה לנסוע שוב ושוב מחוף לחוף, החופש להחליט מתי מתחילה נסיעה, היכן התחנות שלה והיכן היא מסתיימת, כל אלה הקנו לקרואק מקום נצחי בליבם של אוהבי הנסיעות.
כמעט 50 שנה אחרי שיצא 'בדרכים' לאור קל לבטל אותו כאשליה ילדותית, מסוממת, של האופי האמריקני, של אהבת מרחקים, מכוניות, הנסיעה חסרת התכלית. זה נכון, אבל המרדנות המקסימה של קרואק, הפטפטנות הבלתי פוסקת והאנרגיה המדהימה של קאסידי-מוריארטי מצליחים לשרוד גם חצי מאה לאחר מכן.

להתעופף אל תוך הלילה

"תוך שניות מצאתי את עצמי יושב בתא גבוה ומרווח, ערוך ומוכן להתעופף אלפי קילומטרים אל תוך הלילה, והייתי מאושר! ונהג המשאית היה לא פחות מטורף מקודמו, וצרח בדיוק כמוהו וכל שהצטרכתי לעשות היה להתרווח במושב בנוחיות ולהתגלגל הלאה. כעת כבר יכולתי לראות בעיני את דנוור מגיחה מולי במלא עוצמתה בדומה לארץ המובטחת, הרחק הרחק משם, מתחת לכוכבים, מעבר לערבת איובה ומישורי נברסקה, והצלחתי לדמיין גם את החיזיון הגדול של סן פרנסיסקו, זוהרת כמו פנינת ענק בחשכת הלילה. הנהג עבר להילוך גבוה וסיפר סיפורים במשך כמה שעות, ואז בעיר אחת באיובה, מקום שדין ואני נעצרנו בו שנים לאחר מכן בחשד לגניבת קדילק, הוא עצר ונרדם על ההגה." (תרגום עודד פלד, הוצאת זמורה ביתן)
'בדרכים' יצא לאור בשנת 1955. כמה חודשים קודם לכן, כאשר הזמין קרואק ידידה לכוס קפה, לא היה לו כסף כדי לשלם עבור המשקה. מיד לאחר שיצא הספר לאור הפך קרואק לסופר מפורסם, דמות מוכרת מאוד באמריקה, בזכות אינספור הופעות בטלוויזיה, מאמרי עיתונות ושערוריות. בן לילה הפך לנביא של דור. אפילו כסף היה לו.

גר עם אמא, מת בגיל 47

קרואק כתב את הספר על שולחן המטבח שלו ברחוב 20 מערב בניו יורק במשך 20 ימים ללא הפסקה, כמעט ללא אוכל או שינה. כל הספר נכתב על גליל רציף של נייר טלגרף, בתהליך שהמציא מחדש מה שכונה בידי הסופרים הסוריאליסטיים של שנות ה-20 "כתיבה אוטומטית". זה היה סגנון חדש, לא מהוקצע, ספונטני וחי מאוד. ההשערות על הזהות המדויקת של הסמים שעזרו לקרואק לכתוב באינטנסיביות כה גדולה רבות ומגוונות כמעט כמו מספר הכבישים באמריקה.
קרואק הפך לסופר חשוב וניל קאסידי למודל חיקוי של אורח חיים אלטרנטיבי. בשנים שבאו לאחר מכן המשיך קרואק לפרסם סדרה של רומנים אוטוביוגרפיים על נדודיו באמריקה ועל החופש למרוד בצורות החיים המקובלות. באופן קצת מוזר הסתיימו חייהם הקצרים של קרואק ושל קאסידי בהפרש של חודשים אחדים, סמוך מאוד לסיומו של העשור שדמויותיהם נקשרו איתו כל כך. קרואק, שהמשיך כל חייו לגור עם אימו, מת בגיל 47, באוקטובר 1969, בסנט פטרסבורג, פלורידה. גופתו העירומה של ניל קאסידי נתגלתה כמה חודשים קודם לכן במקסיקו. הוא היה אז בן 42.

פירורים מרוח החופש

בריאות, אורח חיים נבון, תזונה מאוזנת ואריכות ימים לא נכללו ברשימה של קרואק. נסיעות מהירות, היכרויות בלתי פוסקות עם אנשים זרים וגישה מאוד ידידותית לכל מי שפוגשים בדרך דווקא כן. לא חייבים לאמץ את כל ההמלצות של קרואק, אבל משהו, אפילו כמה פירורים מרוח החופש והנדודים שלו, עשויים לעזור מאוד לנוסעים ברחבי העולם גם היום, 81 שנה לאחר שנולד.
אפילו בזכות משפט כמו זה שמובא כאן הוא עולה על הדעת בכל פעם שמתיישבים במכונית הנחלצת מן הפקקים לנסיעה חסרת תועלת במרחבים הגדולים: "הוא טס כחץ מקשת, חוצה את המדבר בדרך זו, מדגים מדי פעם כיצד לא לנהוג, כיצד אביו היה נוהג בגרוטאות, הדרך שבה נהגים גדולים עושים פניות, הדרך שבה נהגים גרועים מושכים חזק מדי בתחילת הסיבוב ונאלצים לסגת בסופו, ודומה. היה זה אחר צהריים חם, שטוף שמש. רינו, בטל מאונטיין, אלקו, כל הערים לאורך כביש נוואדה, בזו אחר זו, ועם דמדומים הגענו למישורים של סולט לייק כשאורותיה הזעירים של סולט לייק סיטי מרצדים ממרחק מאה מייל על פני חיזיון התעתועים של הערבות, נראים פעמיים, מעל קימור הריע ומתחתיו, פעם צלולים, פעם מטושטשים".