הגדלת הכנסות: האם כדאי לעשות חלטורות?

המצב הכלכלי הקשה מניע שכירים רבים הרוצים לשמור על רמת החיים שלה הורגלו ולהגדיל את הכנסותיהם, לקחת על עצמם עבודה נוספת כשכירים או כעצמאים. האם זה כדאי להם מבחינת שלטונות המס? האם אין הם עלולים להפסיד כתוצאה מהחלטתם להיות שכירים בשני מקומות או

עצמאים? יו"ר הוועדה המקצועית של לשכת יועצי המס, אהוד דבורה, מפרט את המסלול שצריך לעבור מי שרוצה ליהנות משני העולמות - שכיר ועצמאי.

הצעד ראשון שעל המבקשים לעבוד כשכירים או כעצמאים במקום עבודה נוסף לעשות הוא לקבל את אישורו של המעסיק שלהם לעבודה נוספת כשכירים או כעצמאים לאחר שעות העבודה. ללא קבלת האישור עלול העובד להסתבך בבעיות עם מעסיקו, כולל אפשרות לפיטורים מהעבודה ללא

קבלת פיצויים. עובד כזה יצטרך להוכיח שאין בעבודתו הנוספת כשכיר במקום הנוסף או כעצמאי משום ניגוד אינטרסים לעבודתו במקום העבודה העיקרי.

שכירים המעוניינים לבצע עבודה שכירה נוספת יידרשו לאחר קבלת אישור המעסיק לפנות למס-הכנסה ולבקש תיאום מס. יש להגיש למס-הכנסה בקשה לתיאום מס באמצעות צירוף 2 תלושי המשכורת, משני מקומות העבודה. לא מומלץ לנסות ולהתחמק ממס-הכנסה בתקווה שלא יעלו עליכם, אומר דבורה. "במוקדם או במאוחר שלטונות מס-הכנסה מגלים עובדים כאלה, שכן יש להם דרכים משלהם לגילוי עובדים אלה על-ידי הצלבת מספרי תעודות הזהות בדיווחים השנתיים של כל המעסיקים.

בסבך הבירוקרטיה

לעומתם, לשכירים המעוניינים להגדיל את הכנסותיהם באמצעות עבודה כעצמאים מצפה מסלול ארוך ומסובך. עליהם לנקוט את הצעדים הבאים: פתיחת תיק עוסק במע"מ - לדווח ולשלם כל חודשיים מע"מ בגובה של 18%. ברמת הכנסה נמוכה הדיווח והתשלום הוא דו-חודשי, כשרמות ההכנסה גדלות הופך התשלום לחודשי.

פתיחת תיק בביטוח הלאומי ותשלום מדי חודש של דמי הביטוח. התשלום לביטוח הלאומי מתבצע אחת לחודש ושיעורו - 15.42% ממחזור ההכנסות.

פתיחת תיק במס-הכנסה ותשלום מקדמות כל חודש. מס-הכנסה יגבה בגלל תוספת ההכנסות של השכיר כעצמאי מס-הכנסה המתחיל בשיעור המס השולי בתלוש השכר, והוא יכול לטפס ולהגיע למדרגות מס גבוהות יותר, בשל תוספת ההכנסות הזו. יש להגיש דוח שנתי לשלטונות מס-הכנסה ולמלא הצהרת הון, אם נדרשים.

חשוב לנהל ספר הזמנות עבודה ולהוציא תעודות משלוח. עם זאת, לעתים כשמדובר במחזור הכנסות נמוך יחסית יש אפשרות לקבלת פטור ממע"מ.

ביטוח אחריות מקצועית

מה עוד? במקצועות מסוימים - כמו למשל עריכת דין, רפואה והנדסה - כדאי לבצע ביטוח אחריות מקצועית, למקרה של נזק כתוצאה מטעות מקצועית או רשלנות. כמו כן יש להוציא חשבוניות מס או קבלות ולנהל ספר תקבולים ותשלומים. מובן שלכל אלה יש להוסיף את ההוצאות הנוספות

הנגרמות כתוצאה מאחזקת רכב, טלפונים, רכישת ציוד ,פרסום ודפוס. ההוצאות ליצירת הכנסה מוכרות על-ידי שלטונות המס, אך בשלב ראשון מדובר על הוצאה ראשונית וחולף הזמן עד שתזרים ההכנסות מתחיל להגיע.

כדאי לקחת בחשבון את מוסר התשלומים הירוד הקיים במשק הישראלי, המחייב את העצמאים לרדוף לא פעם אחר לקוחותיהם כדי לקבל את המגיע להם.

עצמאים שלא ידעו למלא אחר פקודת מס-הכנסה או חוק מע"מ וביטוח לאומי ויטעו בהבנת לשון החוק, עלולים להביא על עצמם את פסילת הספרים בעת ביצוע ביקורת, ויוטלו עליהם קנסות וסנקציות וכל שכרם ייצא בהפסדם, גם אם טעו בשוגג ולא היה בכוונתם להעלים הכנסות.

הדרך הטובה למנוע מצב כזה היא קבלת ייעוץ ראשוני לפחות מיועץ מס או רואה חשבון עוד לפני קבלת החלטה סופית האם כדאי להשקיע בעסק העצמאי. לעתים יתברר שכל תוספת ההכנסה לא כדאית לנוכח ההוצאות הצפויות.

יש כיום מגעים עם שלטונות המס שמטרתם לסייע לשכירים המבקשים להקים גם עסק עצמאי, וכנראה שתוקם ועדה שתמליץ על דרכים לסייע לאזרחים כאלה. אבל עד אז ההתמודדות עם הבירוקרטיה אינה קלה.