סוכן השב"כ לשעבר אבישי רביב זוכה פה אחד

ארבע שנים אחרי שהוגש כתב האישום נגד סוכן השב"כ לשעבר, אבישי רביב, החליט אחר הצהריים (ב') בית משפט השלום בירושלים לזכות אותו מכל אשם.
השופטים קבעו כי רביב לא ידע על כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. נשיא בית משפט השלום, השופט אמנון כהן, אמר בהחלטה: "לאבישי רביב לא היה רמז ואפילו קצה של רמז לכוונותיו של יגאל עמיר מהתבטאויותיו. לא הוכח בפנינו שהנאשם ידע על כוונותיו של עמיר לרצוח את ראש הממשלה".
רביב, שישב בשקט במהלך הקראת פסק הדין, זעק "יש!" כששמע את ההחלטה, וחייך חיוך רחב. עורך דינו, איתן פלג, פרץ בבכי נרגש. רביב אמר בדמעות לעיתונאים: "עברתי 7 שנים מאוד קשות. הדבר היחיד שהחזיק אותי בחיים היה התקווה שהאמת תצא לאור. תרמתי שמונה שנים מחיי, אני אוהב את המדינה. נפצעתי, ולא ויתרתי. אני נלחמתי. אין לי חלק בדבר הנורא הזה, והלוואי ויכולתי למנוע זאת. הייתי גאה להיות בשירות הביטחון, יש שם אנשים מופלאים, הרבה אנשים היום חייבים לי את חייהם. זהו היום המאושר בחיי, אחרי החתונה שלי".
עורך הדין פלג, מהסניגוריה הציבורית, אמר בהתרגשות: "אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה לעשות חשבון נפש. הוא צריך לתת דין וחשבון - והיום. ההחלטה להגיש כתב אישום נגד רביב הייתה החלטה אומללה. רובינשטיין החליט מטעמיו בלבד שעדיף שרביב יעמוד לדין מאשר תמשיך חרושת השמועות בדבר תיאוריית הקונספירציה".
נציג התביעה, עו"ד משה שילה, אמר בתגובה כי "אנו מכבדים את החלטת בית המשפט. נבדוק את קביעותיו ונחליט כיצד להמשיך הלאה". גורמים בכירים בפרקליטות מעריכים כי ככל הנראה המדינה לא תערער על החלטת בית המשפט.

השופטים: "הוא יכול היה להיתפס כגיבור"

בפסק הדין, המשתרע על פני 61 עמודים, כותבים השופטים: "לא נטען בפנינו על קיומו של מניע ממשי לכך שהנאשם הסתיר ממפעיליו ביודעין ובזדון מידע שהגיע אליו בדבר כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה. ממכלול הראיות שהובאו בפנינו, עולה דווקא כי היה לנאשם מניע משמעותי למסור לשב"כ על כוונותיו של יגאל עמיר - אילו ידע אותן. זאת, משום שהשב"כ היה 'כל עולמו' ואילו היה מוסר דיווח שהיה בו כדי לסכל את רצח ראש הממשלה הוא היה נתפס כ'גיבור' ותדמיתו בעיני עצמו ובעיני אנשים חשובים לו - היינו אנשי השב"כ - היתה עולה".
השופטים, אמנון כהן, אריה רומנוב ואורית אפעל גבאי, ציינו כי "מתוך 'ים' הידיעות אותן מסר הנאשם למפעיליו בשב"כ במהלך שמונה שנות פעילותו, הוא מסר בעניינו של עמיר שמונה ידיעות בלבד. הרוב המכריע של הידיעות עסק 'בשבתות הסטודנטים' אותן ארגנו השניים. רק בידיעה אחת מסר הנאשם למפעילו דברים שמעבר לכך. באותה ידיעה תואר יגאל עמיר כאדם קיצוני מאוד בדעותיו, אשר העלה רעיון 'לארגן קבוצת סטודנטים רציניים מאוניברסיטת בר אילן המעוניינים לעשות דברים', כאשר הנאשם התרשם כי מדובר היה בפגיעה בערבים ולא בפגיעה ביהודים".
לדבריהם, "רביב אישר ששמע את עמיר אומר כי חל על ראש הממשלה 'דין רודף' ו'דין מוסר' וכי צריך להרוג אותו' ואולם לדבריו מדובר היה באמירות כלליות בלבד שלא היו שונות מהתבטאויות רבות של אנשים רבים באותה תקופה אשר התנגדו התנגדות נמרצת למדיניות הממשלה".
הם הוסיפו, "כי אילו עמיר היה משתף את הנאשם בסוד כוונותיו לרצוח את ראש הממשלה, היה רביב עושה את כל שביכולתו כדי להתחמק ולהשתמט מבקשת השב"כ שידובב את עמיר. זאת בגלל החשש שבמהלך שיחתם של השניים, יזכיר עמיר את המפגשים והשיחות בהם סיפר הנאשם על כוונתו לרצוח את ראש הממשלה".

"לא דומה להר שפי"

בהכרעת הדין התייחסו השופטים גם למרגלית הר שפי וכתבו: "יטען הטוען כי מערכת המשפט מפלה בין שני נאשמים שעשו דברים דומים, האחד מורשע והאחר מזוכה. אך קיים הבדל בין השניים. הוכח שהר שפי ידעה על מזימתו של עמיר לרצוח את ראש הממשלה, כי היא שמעה ממנו על רצונו להכין פצצות ואף התבקשה למסור פרטים אודות נשקייה במקום מגוריה. עמיר אמר להר שפי שניסה לרצוח את ראש הממשלה המנוח במספר הזדמנויות". עוד כתבו השופטים כי עמיר העיד ש"יש הבדל מהותי בין שניהם".
על הר שפי, שנשפטה על אותו סעיף בו הואשם רביב, נגזרו תשעה חודשי מאסר בפועל ועוד 13 חודשים על תנאי.

ח"כ איתן: "אנהל מסע ציבורי לבירור האמת"

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), אמר בתגובה לזיכויו של רביב כי בכוונתו "לנהל מסע ציבורי לבירור כל האמת".
איתן, מהראשונים שתבעו לחקור את פרשת רביב, אומר כי "הציבור צריך לדעת שהמשפט דן בשאלה צרה - האם רביב ידע או לא ידע. אולם הוא לא דן בהיבט הציבורי, של אחריות השב"כ והפרקליטות להפעלתו. בהחלטת בית-המשפט היום אני לא רואה סוף פסוק".
סגן שרת החינוך, ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי) אמר כי "פסק הדין לא רלוונטי. העמדתו של רביב לדין רק על הסעיף של אי מניעת פשע היתה מלכתחילה פחדנית. השב"כ, בתמיכת הפרקליטות, חושש כנראה שיחד עם רביב הפרובוקטור יועמד לדין הארגון כולו ולכן הוא עושה הכל כדי למנוע את חשיפת האמת. אך סופה של האמת להיחשף".
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה בתגובה לזיכוי כי היא מקווה ש"בכך יבוא הקץ לניסיונות הימין לגלגל את האחריות לרצח הטראגי של ראש הממשלה רבין על שירותי הביטחון". גלאון קראה לימין "לקחת אחריות על מי שצמח בערוגותיו וביצע את הרצח".

בשב"כ התנגדו להגשת כתב האישום

באפריל 99' הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד רביב, סוכן השב"כ שזכה לכינוי "שמפניה". רביב הואשם בשתי עבירות: האחת - אי מניעת פשע (רצח ראש הממשלה), והשנייה - תמיכה בארגון הימני-הקיצוני "אייל" (ארגון יהודי לאומי). עם תחילת הדיונים ביקשה הפרקליטות להסיר את סעיף העבירה של תמיכה בארגון הימני-הקיצוני "אייל", וכך נותרה רק העבירה של אי מניעת פשע.
תחילה התנגדו בשב"כ להגשת כתב האישום נגד רביב. ואולם ראש השב"כ אז, עמי איילון, אמר כי לאחר התייעצויות החליט כי חקירתו של רביב בתוך הארגון לא מוצתה, וכי צריך להעביר את הנושא לטיפול חיצוני. הגשת כתב האישום נגד רביב לבית משפט השלום בירושלים נעשתה בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ובניגוד לעמדתם של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ומשפטנים נוספים בפרקליטות.

רביב: לא הבנתי שמדובר בכוונה קונקרטית

רוב הדיונים בבית המשפט בעניינו של רביב, במסגרתם העידו אנשי השב"כ, נערכו בדלתיים סגורות. רביב טען כי דיווח למפעיליו על כוונתו של עמיר לפגוע בערבים, אך הם לא עשו דבר בעניין. בנוסף טען רביב כי סוכנים נוספים ידעו על כוונותיו של עמיר לרצוח את ראש הממשלה, אך נמנעו מלהעביר דיווח על כך. רביב טען כי אי-העמדתם לדין של מפעיליו ושל הסוכנים האחרים מספקת לו "הגנה מן הצדק", כלומר עילה לביטול כתב האישום נגדו מטעמי צדק.
בדומה לטענתה של מרגלית הר-שפי, ידידתם של רביב ועמיר, טען גם רביב עצמו כי למרות ששמע את עמיר מתבטא על "דין רודף" שחל על רבין, הרי שלא סבר כי מדובר בכוונה רצינית וקונקרטית שלו, ולכן נמנע מלדווח עליה. כמו כן טען רביב כי מעולם לא תודרך להתמקד בהשגת מידע על כוונות אנשי ימין לפגוע באישיות ציבורית. לטענתו, עמדו שיקולים פוליטיים מאחורי ההחלטה לקיים את משפטו.
במהלך המשפט טען מפעילו של רביב בשב"כ כי "רביב חי באיזו סתירה פנימית ללא יכולת ליישבה. הוא לא העריך נכונה את מידת הסיכון שנשקפה מיגאל עמיר". לדברי המפעיל, הקשר עם רביב היה "מאד מורכב ובעייתי". לאחר טקס השבעה של צעירים מהימין הקיצוני שיזם רביב ושודר בטלוויזיה, הוחלט לנתק אתו את הקשר למשך חודש. ראש היחידה להפעלת סוכנים בשב"כ, המכונה "עדין", העיד במשפט כי רביב לא ידע על הכוונה לרצוח את רבין, וכי השב"כ עשה לו עוול כאשר ניתק עימו את הקשר אחרי הרצח.

יגאל עמיר: רביב לא ידע יותר מאחרים

במהלך משפטו של רביב העידו גם חגי ויגאל עמיר. חגי עמיר סירב לשתף פעולה, בטענה שמדובר במשפט מבוים, והדגיש כי הקשר שלו עם רביב היה קלוש. יגאל עמיר טען כי לא התבטא בפני רביב על הכוונה לרצוח את רבין. הוא ציין כי ב"שבת סטודנטים", שהתקיימה בבית חגי בשנת 95', אמר אמנם שצריך להרוג את רבין, אבל כל האנשים שהיו שם שמעו אותו, כולל השר בני אילון.