"הוא לא הצליח לשבור אותנו"

ב-21 באפריל 1979 באישון לילה חדרה חוליית מחבלים בסירת גומי לנהריה ופרצה לדירתם של דן וסמדר הרן, ובנותיהם עינת בת הארבע ויעל בת השנתיים. המחבלים לקחו את דן כבן ערובה, אך עינת סרבה להיפרד ממנו והם לקחו גם אותה עימם והחלו לעשות את דרכם לכיוון החוף.
בקרבת החוף כבר היתה נוכחות רבה של אנשי ביטחון וחיילים שהוזעקו למקום, ולאחר המתנה ארוכה וקרב הסתערות קצר הם נכנעו. אלא שכשהתקרבו החיילים אליהם התגלה המחזה הנורא: המחבלים ירו למוות באב והרגו את בתו במכת קת של אקדח לראשה.
אלא שהטרגדיה לא תמה: בדירת משפחת הרן הסתתרו האם סמדר ובתה יעל. האם, שביקשה למנוע מהפעוטה להסגיר את מיקומן, גחנה על בתה והיא, שסבלה מאסטמה, נחנקה למוות בזרועות האם.

"הצדק ניצח"

24 שנים פחות חמישה ימים עברו. כוחות אמריקנים לכדו בבגדד את הטרוריסט מוחמד עבאס, הידוע בכינוי אבו אל-עבאס, מזכ"ל חזית השחרור הפלסטינית. אבו אל-עבאס היה זה ששיגר את חוליית המחבלים לפיגוע הדמים.
"בתחילה לא האמנתי", מספרת סמדר הרן ל-ynet, "בדקתי בכמה אתרי אינטרנט כדי לוודא שהידיעה אכן נכונה ואחרי שהבנתי שזה באמת קרה, הרגשתי תחושת סיפוק. במשך כל השנים חשתי חוסר אונים. לא היתה לי שום דרך להגן על הזכויות הבסיסיות שלי כאדם. עכשיו אני מרגישה שהצדק ניצח".
במהלך כל השנים היא עקבה מרחוק אחר האיש שאחראי למות בעלה ובנותיה. לדבריה, תסכלה אותה העובדה שהוא נותר חופשי והוסיף לזרוע הרס. "כשמציינים את שמו של אבו אל-עבאס, מחברים אותו לפיגוע בספינה אקילה לאורו. נוטים לשכוח את הפיגוע בנהריה ולי מאוד חשוב שיזכרו ולא ישכחו", היא אומרת.
הרן אף ידעה שלפני כשמונה שנים, לאחר חתימת הסכמי אוסלו, ביקר אבו אל-עבאס בארץ תחת ליווי כבד. "שמעתי שהוא מטייל ביפו ובחיפה וממש כעסתי, כאילו מדינת ישראל מחלה לו ברגע אחד על הכול".

"עץ יציב"

הזמן שחלף לא טישטש את הזיכרון מליל הדמים בנהריה. "המחבלים חדרו מן הים. הם ניסו לפרוץ לבית סמוך והשכן שחשב כי מדובר בגנבים הזעיק משטרה. כאשר הגיעו למקום ירו המחבלים למוות בשוטר ופצעו את המתנדב שהגיע עמו. מיד נעלתי את דלתות הבית ורצנו להתחבא. אני ויעל הספקנו להסתתר אבל הם תפסו את דני ועינת שנצמדה אליו. הם שמעו את הבכי של יעל ואני שמתי לה יד על הפה כדי שלא ימצאו אותנו. אבל יעל הייתה חולת אסטמה והיא איבדה את ההכרה תוך דקות. אז הם לקחו בכוח את דני ועינת לסירה שלהם בים ושם הרגו אותם. היה לי ברור שאף אחד לא ייצא מזה בחיים".
סמדר הרן הקימה משפחה חדשה והיא מוסיפה להתגורר בנהריה. מעצרו של אבו אל-עבאס תפס אותה חמישה ימים בלבד לפני ציון יום השנה ה-24 לרצח בני משפחתה. לדבריה, אם הייתה פוגשת אותו הייתה אומרת לו שלא הצליח לשבור את רוחה: "אני רוצה שידע שמהמשפחה שחשב שהצליח לגדוע נותר ענף קטן שהצמיח עץ חדש. נכון יש עליו הרבה צלקות אך הוא עץ יציב. אי אפשר לגדוע אותנו כל כך מהר".