יומנים אישיים

לא כל היומנים האישיים דלים ובנליים, עלגים וטריוויאליים. עשרות אלפי מלים כבר נשפכו על שד הגרפומניה ששיחרר האינטרנט, ובמקרים רבים, ככל שכותבים יותר המלים נוגעות פחות, אך ישנם כותבים נדירים, שמצליחים להעביר אל הסייברפייס ביטים מהחיים האישיים שלהם: רגעים, חוויות ותהיות שהשפעתם ומשמעותם חורגת מגבולות האני. ייתכן שכתיבה אישית שכזו תתפתח בעתיד לז'אנר "חיים אמיתיים" בספרות – סיפור אינטראקטיבי שנכתב און ליין. אולי בעתיד גם חיים של בני אדם ייזכו לרייטינג משל עצמם.

Shemale

כתיבה שמדגדגת בפופיק על דברים מהחיים, לכאורה טריוויאליים אבל לא באמת. על אנשים שמפילים דברים מהידיים מרוב התרגשות, שאיפת סיגריה כואבת שמכלה הכל, ההבדלים הבלתי ניתנים לגישור בין גברים לנשים ואותם יצורים פלאיים, שמיניותם מהווה התרסה על החלוקה המגדרת המקובלת. היא שונאת פלצנים, כותבת מקסים וישר מהראש וכן, רואים, ולא, זה לא מגביל את עומק התובנות.

אם תרצי

יומן הרשת של רוני גלבפיש חדש למדי אך כבר הספיק להיצרב בתודעה הקולקטיבית של המערכת. רוני אמנם כותבת ב-ynet אך מנגד, המערכת מכירה אישית שבעה אנשים נוספים בפרויקט "רשימות", המארח את היומן שלה. אם אתם חושדים שאנחנו משוחדים לטובתה, הצדק עמכם, אבל זה רק בגלל הכתיבה המרגשת והלא הרגשנית, הכתיבה הבלתי ממוסגרת, שחודרת ונוגעת. תוכלו לקרוא על אסתר נמני בת השבעים שרודפת ולא מרפה, על מציאות המשובצת בחלום וממילא ההפרדה כבר אינה ברורה עוד.

הכביסה של ברז

כל כך מתוק עד שבא לצבוט באיזו לחי וירטואלית. "ברז" כותב על פוצי, האישה עם משפטי המחץ, הכרס חזי, ז'אן פייר, העציץ השרמנטי חסר הסבלנות, יהושוע הפלאפון המקרקר, סופגשומה - שכנה שנראית כמו סופגניה עם שומה וגיבורים נוספים. המציאות היומיומית מעולם לא נקראה כל כך זוהרת הדשא של השכן מעולם לא נראה כה זוהר-ירקרק. אוהבים אותך הרבה.

לגמרי לבדי

גירסת החיים האמיתיים של "הקיץ של אביה". מרגי בת ה-16 נאלצה לעבור לגור עם אמה, בעלה וילדיהם לאחר שסבה וסבתה נפטרו. לאחר שסבלה לא מעט בביתה החדש היא מצאה מקלט מהחנק האנושי והתרבותי אצל אנשים טובים שלקחו אותה תחת חסותם. מרגי משוכנעת שבניגוד למידאס, כל מה שהיא נוגעת בו הופך לחרא אבל לפחות בכל הקשור לכתיבה היא טועה. ולנו יש חשד מסוים שאת הטלבנובלה המציאותית הזו לא רקחה נערה בת 16 אלא מוח מבוגר יותר, אולי בוגר או בוגרת החוג לתיאטרון במוסד אקדמי כלשהו שזמנו בידו או דוקטורנט לתרבות אינטרנט. סליחה מראש, מרגי, אם הכל אמת. תביני, הספק ניטע בגלל שקשה להאמין שמישהי כה צעירה כותבת כך.

יושב על הגדר

סיפורו של רב מוסמך, חי בקהילה חרדית, המעיד על עצמו שגם חזותו חרדית. חבריו, שכניו ומכריו לא יודעים שהוא כבר לא מאמין והפך בסתר לאתאיסט וחילוני. "החיים הכפולים מביאים אותי למצבים מאוד מיוחדים ואפשרות לראות את החרדיות במבט חיצוני אבל מבפנים", הוא כותב. חלק מהדברים האפיקורסיים שלו לקוחים מהעבר, אחרים מתארים הווה. בחלק מהתיאורים שונו הפרטים אך הגרעין, היה ונשאר אמת, הוא טוען.