"טיפול נמרץ" לחינוך הערבי

שנת לימודים חדשה בפתח וכמעט בלתי אפשרי להתחמק מהשאלות: מה השתנה בחינוך הערבי במהלך השנים מהו מאזן ההישגים לעומת הכישלונות? היכן עומד החינוך לערבים בהשוואה לחינוך ליהודים?

קל להתחיל בהישגים כי הם מעטים, אף-על-פי-כן הם חשובים ביותר. הודות לחוק חינוך חובה, לתמורות שהתרחשו בחברה הערבית בחלוף השנים ולהכרת המשפחה הערבית בחשיבות ההשכלה לבנות, חלה עליה דרסטית בשיעור המסיימות חינוך תיכוני (מ- 10% מכלל הבוגרים בתחילת שנות ה- 50 ל- 52% בשנות ה- 90). בעקבות כך גדל מספר הנשים הממשיכות בלימודים גבוהים ואלה המשתלבות בשוק העבודה, בין היתר בתחומים שבעבר הלא רחוק היו מעוזם הבלעדי של גברים.

הישג נוסף של החינוך הערבי קשור לצמצום הפערים בין המינים במקצועות המדעיים. החל מבית הספר היסודי הפער בין בנים לבנות בהישגים במקצועות המדעיים קטן מהפער המקביל בין בנים ובנות בחינוך היהודי. בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים ממוצע ציוני הבנות הערביות במתמטיקה, במדע וטכנולוגיה דומים להישגי הבנים ובמגזר הבדואי אף עולים על אלה של הבנים. בחטיבה העליונה, ציוני הבגרות של הבנות שלומדות מקצועות מדעיים ברמה מוגברת, לא נופלים מציוני הבנים שלומדים באותה רמה ולעתים אף גבוהים יותר.

תחום נוסף בו רשם החינוך הערבי הישג משמעותי הוא שיעור הנשירה מבית הספר. אמנם שיעור הנשירה עדיין גבוה יחסית לחינוך היהודי, ואף גבוה מאוד במגזרים מסוימים של האוכלוסייה הערבית, כגון המגזר הבדואי, אך המגמה הכללית מצביעה על ירידה מתמדת בשיעור הנשירה. מן הראוי לציין ששיעורי הנשירה בקרב הבנות אף נמוך באופן משמעותי מהשיעור המקביל בקרב הבנים.

גם בתחום היחס לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים חל שינוי חיובי. לעומת התעלמות מוחלטת והעדר מודעות לצרכים המיוחדים של ילדים חריגים שאפיינו את מערכת החינוך הערבית שנים רבות, הוקמו מוסדות ונוצרו מסגרות שילוב שבהן ניתן מענה לחלק מצרכים מיוחדים אלה. יש לציין שהמצב רחוק מלהיות אופטימלי, במיוחד בכל הקשור לצוותים המקצועיים, ובעיקר מאבחנים וכלי אבחון, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד שורה ארוכה של שירותים שאינם קיימים או כאלה שקיימים אך במינון שעונה על הצרכים באופן חלקי בלבד.

לעומת ההישגים המעטים האלה קיימת שורה ארוכה של תחומים שבהם החינוך הערבי זקוק לטיפול נמרץ. להלן העיקריים שבהם:

א. תקציבים

מאז קום המדינה עד היום הוקצה לחינוך הערבי תקציב שאינו עולה בקנה מידה אחד עם שיעור התלמידים הערביים מכלל האוכלוסייה. שיעור התקציב לחינוך הערבי מכלל תקציב משרד החינוך אינו ידוע. כמוהו גם הקריטריונים לקביעת תקציב זה. מה שכן ידוע לנו מהשנתונים הסטטיסטיים וממחקרים, שפורסמו בכתבי עת מדעיים, הוא שההוצאה על תלמיד ערבי נופלת בהרבה מההוצאה על עמיתו היהודי. עובדה זו מקבלת ביטוי ברב המרכיבים של התהליך החינוכי ויש לה השלכות שליליות על תפוקותיו.

ב. מבני חינוך

כמעט שני שלישים ממוסדות החינוך הערבי אינם עומדים בתקן של משרד החינוך. כמו כן קיים מחסור חמור בכיתות הלימוד (1500-1200), כך שבתי ספר שלמים מתופעלים בחדרים שכורים. למחסור בחדרי לימוד מתווסף מחסור חמור בחדרי מעבדה, ספריות, אולמות ספורט ואירועים.

התוצאה הישירה של המחסור בכיתות הלימוד וההוצאה המופחתת לתלמיד היא גידול במספר התלמידים בכיתות, ואכן מספר התלמידים הממוצע בכיתה ושיעור הכיתות הצפופות בחינוך הערבי עולה בהרבה על השיעור המקביל בחינוך היהודי. יש לציין שבמספר ישובים ערביים הוקמו אשכולות פיס, חלקם מנוהלים בצורה טובה ומספקים מענה חלקי למצוקת המבנים וממלאים תפקיד חשוב בתהליך החינוכי.

ג. חומרי לימוד

קיים מחסור חמור בחומרי לימוד בשפה הערבית בכל רמות החינוך ובמיוחד בחטיבה העליונה. מבחר ספרי הלימוד וחומרי לימוד אחרים (חוברות תרגול, למשל) מצומצם. במקצועות הנלמדים לפי אותה תכנית לימודים בשתי מערכות החינוך היהודית והערבית, תחילה נבנית התכנית לחינוך היהודי ולאחר מכן היא מתורגמת/מותאמת לחינוך הערבי. תהליך זה גורם לפיגור בהפעלת התכניות ולרב נמשך השימוש בתכניות מיושנות אגב שימוש במבחר המצומצם של חומרי הלימוד הזמינים. בשנים האחרונות חל שינוי במגמה זו, אך שינוי זה אינו כה משמעותי ואותותיו לא כל כך נראים בשטח. בתחומים לא מעטים נאלצים המורים לתרגם את חומרי הלימוד ואף לכתוב ו/או לשכתב ולסחור בספרים ללא אישור משרד החינוך.

ד. נושאי הלימוד

רבם המכריע של בתי הספר במגזר הערבי הם עיוניים. יוצא אפוא שתלמידים רבים בוחרים בחינוך העיוני מלית ברירה, דבר זה גובל בכפיה, והוראה כפויה, אליבי דג'ון הולט, לא גורמת ללמידה, אלא היא פוגעת בלמידה. יתרה מזאת, בבתי ספר עיוניים רבים מבחר הנושאים המוצע מצומצם והוא כולל לרב את התחומים המסורתיים. ברם, לא קיימת הלימה רבה בין תוכני החינוך הערבי לבין חינוך לחיים בחברה השואפת לקיים אורח חיים מודרני.

ה. הישגים לימודיים

ההישגים בחינוך הערבי בכל המקצועות בני ההשוואה (הנלמדים באותה מתכונת, כגון מתמטיקה ומדעים) נופלים בהרבה מההישגים בחינוך היהודי. בכל מבחני המשוב הארצי במתמטיקה ובמדעים ובשני המבחנים הבינלאומיים האחרונים בהם נכללו תלמידים מהמגזר הערבי נמצא פער גדול לטובת החינוך היהודי. במתמטיקה למשל, הפער בין שני המגזרים בכיתות ד' ו- ח' קרוב ל- 20 נקודות. ממצא זה בעייתי במיוחד על רקע ההישגים הלא מרשימים של החינוך היהודי במבחנים הבינלאומיים. ניתן אפוא בנקל לגלות שההישגים במבחנים הארציים והבינלאומיים מצביעים על כישלון מובהק בחינוך הערבי.

ובאשר לחטיבה העליונה ההישגים הנמוכים מתבטאים בשיעור נמוך של זכאים לתעודת בגרות ובשיעור הניגשים למקצועות מוגברים. בשני תחומים אלה נופל החינוך הערבי בהרבה מהחינוך היהודי (חינוך יהודי 46% לעומת 35% דרוזי 31% ערבי ו- 13% בדואי), מדאיג במיוחד השיעור הנמוך של זכאים לתעודת בגרות מקרב אוכלוסיית התלמידים הבדואים (13%).

ו. מטרות החינוך הערבי

בשונה מהחינוך היהודי שלו הוגדרו מטרות ברורות מאז קום המדינה, עד אמצע שנות השבעים לא היו מטרות ברורות לחינוך הערבי. גם המטרות שנוסחו לאחר מכן נעדרות חזון ומתעלמות מאלמנטים ייחודיים חשובים לתלמיד הערבי ולחברה שהוא חי בה. עובדה זו יחד עם אילוצים שצוינו קודם מקשים על המורה הערבי והופכים את משימתו כמחנך לבלתי אפשרית. הניזוק העיקרי מערפול זה של מטרות החינוך הערבי, הוא החינוך הערכי, שכתוצאה מכך מוקדשת לו תשומת לב שולית בתהליך החינוכי.

ז. מנהיגות חינוכית

בחינוך הערבי כ-8000 מורים ו-325,000 תלמידים הלומדים ב-605 בתי ספר. במערכת מורכבת זו פועל מערך פיקוח מצומצם מאוד, מערך המדריכים אף הוא אינו פרופורציוני למספר המורים. ברב ועדות המקצוע או שאין נציג לחינוך הערבי או שיש נציג אחד. מבנה מערכת החינוך בישראל הוא ייחודי וההפרדה בין שתי מערכות החינוך מחייבת הקמת גוף על מקצועי שינהיג את החינוך הערבי.

פן נוסף שמעיק על תפקוד החינוך הערבי ולעתים מחבל בסיכויים של גיבוש מנהיגות חינוכית ראויה הוא הפוליטיזציה של המערכת ברמה המקומית בפרט וברמה הכללית בכלל. אין כאן טענה שהתופעה ייחודית לחינוך הערבי, אך ממדיה ותוצריה ניכרים וחמורים יותר בחינוך הערבי.

זוהי התייחסות רק לקומץ של תחומים הזועקים לתיקון - אך קיימים נוספים והם חשובים לא פחות, כגון רפורמה בהוראת השפה הערבית, רפורמה בהכשרת מורים, תגבור המערך המסייע בבתי הספר (יועצים, פסיכולוגים), הגברת מעורבות ההורים והקהילה בתהליך החינוכי והגברת פעולות התרבות בבית הספר ובקהילה.

שיפור מצב החינוך הערבי מחייב רפורמות מעמיקות ולא הכרזות על "צמצום" פערים, שהביאו עד כה לשימורם. יש צורך ברפורמות אמיתיות ושקופות לביטול הפערים הקיימים בין מערכת החינוך היהודית והערבית. עד כה לא נעשה מאמץ אמיתי בכיוון זה ותכניות החומש למיניהן ,שנועדו כביכול לעשות כן, לא הושיעו ולא יושיעו את החינוך הערבי ממצוקותיו האמיתיות בשל דלות המשאבים שהוקצו לכך (250 מליון שקל ל- 5 שנים במערכת בה לומדים 325,000 תלמידים), מבחר התחומים המטופלים ואיכות הטיפול. תכניות החומש שהופעלו עד כה לא הביאו את השיפור המיוחל בחינוך הערבי, ולראיה הפערים בין שתי מערכות החינוך נשארו בעינם - ולעתים אף התרחבו.