של מי העובר הזה
המפגש הרומנטי בין א', צעיר חילוני, לבין נערה חרדית מירושלים נגמר רע: היא הרתה והוברחה על-ידי משפחתה לארה"ב, שם בכוונתה ללדת ולמסור את התינוק לאימוץ. "אני לא יכול לחיות עם המחשבה שיהיה לי ילד שלעולם לא אראה", אומר א'. בימים אלה אמור בית המשפט לפסוק אם יש לו זכות לתבוע אפוטרופסות על העובר
בסיפור הזה יש אהבה במחתרת בין צעירה חרדית וצעיר חילוני, הריון מחוץ לנישואין והברחתה של הצעירה על-ידי משפחתה לארצות-הברית, שם תלד את התינוק ומיד תמסור אותו לאימוץ. העיקר להעלים את הבושה. בסיפור הזה יש גם אב לעתיד, שאיש לא שאל אותו מה הוא רוצה.
"אני לא יכול לחיות עם המחשבה שבעוד כחצי שנה ייוולד לי תינוק שלעולם לא אראה אותו", אומר א', שאת ילדם המשותף נושאת ברחמה חברתו לשעבר, הנמצאת בחודש השלישי להריונה. "בגלל הפחד מהקהילה החרדית שבה היא חיה, היא מסוגלת לשאת אותו תשעה חודשים בבטנה, ללדת אותו ולמסור אותו לאנשים זרים".
כאשר חברתו, צעירה בת 18, בת למשפחה חרדית המתגוררת באחת השכונות החרדיות בירושלים, הודיעה לו שבכוונתה לטוס לארצות-הברית, ניסה א' לשכנע אותה להישאר בארץ וללדת את התינוק. כל הפתרונות שהציע, כולל נישואין, נפלו על אוזניים אטומות. "אנשים השפיעו עליה. אמרו לה שהיא צריכה להיעלם עד אחרי הלידה, אחרת יוטל כתם נורא על משפחתה", הוא אומר.
מפגשים סודיים בתל אביב
הם נפגשו לפני כחמישה חודשים, ותוך מספר ימים הפכו נאהבים. "התאהבנו זה בזו, למרות שהיא מבית חרדי ואני חילוני ולמרות שאני מבוגר ממנה בעשר שנים. לא חשבתי על הבעיות שהקשר הזה יכול לצפון בתוכו. לא חשבתי על הבדלי המנטליות בין משפחתה למשפחתי, בין העולם שממנו היא באה לעולם שלי".
המפגשים הסודיים ביניהם התקיימו בתל-אביב. א' ידע שהצעירה מסתירה ממשפחתה החרדית את הסיפור ביניהם. "ידעתי שיש בינינו אהבה שהיא קצת אסורה, אבל חשבתי שאם היא אוהבת אותי ואני אוהב אותה הכל יסתדר בסופו של דבר, שאהבה אמיתית יכולה להיות גשר שמחבר בין כל העולמות, הפערים וההבדלים. הייתי תמים".
עד מהרה הקשר הרומנטי בין השניים התהדק והם קיימו יחסי-מין. עוד בטרם הספיקה לברר על דרכים להימנע מהריון, מצאה הצעירה את עצמה בהריון. "קרה לנו פנצ'ר", אומר א'. "כבר בפעם הראשונה או השנייה שלנו ביחד היא הרתה". לדבריו, מיד כשנודע להם על ההריון הוא אמר לה כי יעמוד לצידה בכל דרך שתבחר בה.
החברה לשעבר התגוררה עמו באותה תקופה בבית הוריו, ומשפחתו קיבלה אותה בחום. א' הלך איתה לכל הבדיקות של תחילת ההריון, כולל בדיקת אולטרה-סאונד. ההריון נשמר בסוד ממשפחתה. א' מספר כי הוא הציע לה מיד לקחת אחריות ולמסד את הקשר ביניהם בחתונה. "אמרתי לה שחשוב שלתינוק יהיו אבא ואמא ומשפחה מסודרת. כשהיא סירבה, אמרתי לה שאהיה מוכן לקבל כל פתרון אחר.
"הצעתי לה שתלד את הילד ואני אתמוך בו, מבלי להיות איתם בקשר. הצעתי לה שתבוא אליי הביתה, תעבור כאן את ההריון ותמסור לי את הילד. הייתי מוכן לכל. הבנתי את הקושי שלה לחזור לסביבה הטבעית שלה ולהיות שם אם חד-הורית. היא אמרה לי שתחשוב על כך".
בערב ראש-השנה, כשהיא בחודש השלישי להריונה, נסעה הצעירה ההרה לבית הוריה בירושלים, כדי לחגוג את החג עם משפחתה. א' מספר כי בשיחות הטלפוניות ביניהם באותם ימים הוא חש לפתע בקרירות מצדה. "באחת השיחות היא זרקה לי שהיא רוצה לנסוע לחו"ל לעבור שם את ההריון", הוא אומר. "הצעתי להצטרף אליה לנסיעה. אבל פתאום היא אמרה לי שהיא נוסעת לבד, שתגור שם אצל משפחה ואחרי הלידה תמסור את הילד לאימוץ. הייתי בהלם".
לילה בתא מעצר
א' טוען כי אישה חרדית המגדירה עצמה פסיכולוגית מייעצת לחברתו לשעבר. לדבריו, האישה הזו מסייעת לנערות חרדיות שנכנסו להריון מחוץ לנישואין לנסוע לחו"ל, ללדת שם ולמסור את התינוקות לאימוץ. "אמרתי לה שמבחינתי הפלה עדיפה על הידיעה שיש לנו ילד בעולם שלעולם לא אכיר אותו, אבל היא אמרה: 'הפלה זה כמו רצח'. ניסיתי לשכנע אותה שלמסור את התינוק שייוולד יהיה מעשה עוול, אבל היא כאילו נאטמה. הכניסו לה לראש שלמסור את התינוק לאימוץ יהיה הפתרון הכי טוב".
כהבין שחברתו החליטה לברוח מהארץ, הוא שכר את שירותיו המשפטיים של עו"ד רונן דליהו, שפנה בשמו לבית-המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון והגיש בקשה דחופה להוציא נגד הצעירה צו עיכוב יציאה מהארץ. במקביל הוגשה תביעה למינוי אפוטרופוס לעובר שבבטנה של הצעירה, לפי סעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית.
עו"ד דליהו אומר כי תביעה כזו חריגה בנוף המשפט הישראלי. א' ביקש להתמנות אפוטרופוס לעובר, כך שעד לידתו כל צעד שחברתו לשעבר תעשה ידרוש את אישורו, זאת כדי למנוע את מסירתו של התינוק שייוולד לאימוץ.
עו"ד דליהו: "התביעה הוגשה מתוך כוונה להגן על זכותו העתידית של העובר להיוולד בישראל ולזכות בהורה ביולוגי שיגדלו, ומתוך דאגה לכך שהתינוק שייוולד לא יימסר לאימוץ או יופקר בדרך אחרת. לשון אחר, מדובר אך ורק בשמירה על זכויותיו לכשייוולד".
בית-המשפט לא נעתר לתביעה להוציא נגד הצעירה צו עיכוב יציאה מהארץ וקבע כי הדיון בתביעה למנות לעובר אפוטרופוס יתקיים ב- 8 באוקטובר. עו"ד דליהו, שהבין כי הוא פועל נגד השעון, רץ בשעת לילה מאוחרת לבית-המשפט המחוזי כדי לערער על דחיית העתירה להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, אבל גם שם בקשתו נדחתה.
"בצעד אינסטנקטיבי של אב, שרוצים לגנוב את ילדו העתידי, החלטתי לעצור אותה בכל דרך", מספר א'. "בלי לחשוב הרבה נסעתי לשדה-התעופה בן-גוריון". שם הוא ארב לה, עד שנתקל בה ובאביה, חטף את תיקה וקרע את הדרכון ואת כרטיס הטיסה שלה. התפתחה מהומה, שהסתיימה כאשר הגיעו למקום שוטרי משטרת נתב"ג. א' הצליח למנוע מחברתו לשעבר לעלות לטיסה באותו יום, אך נעצר יחד עם חברו שסייע לו, ואת הלילה עבר בתא המעצר של משטרת נתב"ג.
הבריחה לארה"ב
הצעירה סיפרה לקצין החקירות במשטרת נתב"ג, פקד זוהר לב: "קיימנו יחסי מין ונכנסתי להריון ואני בחודש השלישי. אני דתייה, ולא כל-כך מבינה בזה. זאת היתה הפעם הראשונה ששכבתי עם גבר. אני חיה בחברה דתית והמליצו לי להמשיך את ההריון בחו"ל, והחלטתי לטוס לארצות-הברית".
בבוקר שלמחרת הובא א' לבית-משפט השלום בראשון-לציון, שם הוגש נגדו כתב אישום באשמת תקיפה לשם גניבה והיזק בזדון. בתום הדיון המשפטי הוא נשלח לחמישה ימי מעצר בית. "לא היתה לי ברירה, הייתי חייב לעצור אותה מלברוח לחו"ל", אומר א', שמעולם לא הסתבך קודם לכן בפלילים. "אני ממש לא מבין מי הפושע האמיתי בכל הסרט הזה שאני נמצא בו. יש צעירה חרדית שבורחת מהארץ, למרות שיש לה הזמנה לדיון בבית-משפט. אבל אותי עוצרים ושמים במעצר, כי רציתי להגן על הילד שלי העתיד להיוולד. אחרי הכל, זה גם התינוק שלי".
בתאריך שבו היה אמור להתקיים הדיון המשפטי, המתינו כולם לשווא להגעתה של הצעירה. אולם התברר שהיא הצליחה לממש את רצונה ולעזוב את הארץ. למרות זאת, א' מסרב למחוק את תביעתו לקבוע אפוטרופוס לעובר. "מדובר בשאלות עקרוניות בתחום המשפט והמוסר", אומר עו"ד דליהו. "באיזה שלב אפשר לראות בעובר 'אדם'? האם ניתן לטעון טענות משפטיות בשם עובר? האם לאישה הנושאת ברחמה עובר יש את הזכות הבלעדית להחליט מה יעלה בגורלו, גם אם החלטתה עומדת בניגוד גמור לרצונו של האב?" בינתיים נדחה הדיון המשפטי לחודש הבא, עד אז אמורה פרקליטות המדינה להגיש את עמדתה בנושא.
"בית-המשפט שמר על חירותה של הצעירה ולא הוציא לה צו עיכוב יציאה מהארץ, אבל מה עם זכויותיי?" שואל א' בייאוש. "אני חושש מכך שבסופו של דבר הדיון המשפטי יישאר תיאורטי, והבן שלי ייוולד ויימסר לאימוץ בחו"ל". למרות זאת הוא מקווה שיהיה סוף טוב לסיפור. "אולי המדינה פתאום תחליט לעזור לי להביא את הילד לישראל", הוא אומר. "אני מרגיש כמו בסרט, שמישהו כתב עבורי את התסריט, ואין לי יכולת לשנות בו דבר. אני רק חולם שיהיה לסרט הזה סוף טוב.
"אני פונה לראשי העדה החרדית: אל תגרמו לי לחיות כל חיי בלי לראות את הילד שלי. אני מוכן לעשות הכל כדי לקבל את הילד. כך גם הוריי, שהילד יהיה למעשה הנכד הראשון שלהם. שימסרו אותו לאבא הביולוגי שלו ולא למשפחה זרה. אני לא מוכן להרים ידיים, אבל אני לא יודע מה עוד אני יכול לעשות. אני חולם שהיא יולדת את התינוק ומחליטה למסור לי אותו". החלום הזה, הוא יודע, הולך ומתרחק ממנו. בני משפחתה של הצעירה החרדית סירבו להתייחס לטענות שמעלה א'.