שני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר
היועץ המשפטי לממשלה פרסם את החלטתו בעניין עמותות ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-1999. היחידים שיואשמו בפרשה הם מנהל הקמפיין, טל זילברשטיין, וגזבר עמותת "נגב עכשיו", גדעון סולימאני. התיקים נגד ברק, הרצוג ושירי נסגרו מחוסר ראיות. ח"כ איתן: "זו סטירת לחי לשלטון החוק"
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט לסגור את התיק נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בפרשת העמותות, מחוסר ראיות מספיקות. גם התיקים נגד ח"כ יצחק הרצוג וח"כ לשעבר ויצמן שירי ייסגרו, מאותה סיבה. היחידים שיואשמו בפרשה הם טל זילברשטיין, ששימש בתפקיד מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" בבחירת ראש הממשלה, וגדעון סולימאני, מי שהיה גזבר עמותת "נגב עכשיו".
היועץ המשפטי כותב כי ארבע מהעמותות שפעלו למען ברק עברו לכאורה על חוק מימון מפלגות: "עוד לא אבדה התקווה", "תקווה לישראל", "ישראל של כולנו" ו"נגב עכשיו". הוא מציין שלוש עמותות ש"הוקמו במטרה לפעול למניעת בחירתו המחודשת של נתניהו כראש ממשלה": "סטודנטים רוצים שינוי", "הכל בוער חביבי" ועמותת "נהגי המוניות", אשר התמקדה במחאה קולנית וחריפה נגד נתניהו.
היועץ החליט לסגור את התיקים בעניין הפצת ספרו של ברק ואירוע התרומה בביתו של חיים סבן, שנועד לגייס כספים למימון הטסת ישראלים מארצות-הברית לארץ ביום הבחירות.
בעניינו של טל זילברשטיין כותב רובינשטיין כי מהראיות עולה לכאורה, ש"היתה לו יד מכוונת בפעילות". נגד סולימאני נכתב כי מהראיות עולה לכאורה, שהיה מעורב באופן משמעותי במימון תעמולת הבחירות של "ישראל אחת" ושל אהוד ברק באמצעות כספי העמותה.
בעניינו של ויצמן שירי כותב היועץ, כי על פי מערכת הראיות, הוא היה מודע לכך שסולימאני מממן פעילים של "ישראל אחת". יחד עם זאת, מאחר שסולימאני היה פעיל גם במסגרת סניף מפלגת העבודה בבאר שבע, והיה מורשה חתימה מטעם הסניף, "אי אפשר להראות ברמת הוודאות הנדרשת לתהליך פלילי, כי שירי היה מודע לכך שהכספים אותם הוציא סולימאני במסגרת תעמולת הבחירות הם כספי העמותה דווקא, ולא כספי המפלגה. עם זאת, החשדות נגדו כבדים בהיותו ממייסדי העמותה, ומי שפעל לגייס תרומה עבורה".
איתן: "סטירת לחי לשלטון החוק"
אהוד ברק אמר בתגובה להחלטת היועץ: "אני משוכנע שכל האנשים שפעלו לבחירתי בבחירות 1999, ובכללם טל זילברשטיין וגדעון סולימאני, פעלו בתום לב ועל פי החוק. אני משוכנע שחפותם תוכח, ואני מצר על החלטת היועץ המשפטי ועל עינוי הדין המיותר שיגרם להם".
ח"כ הרצוג הגיב בסיפוק להחלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק בעניינו: "אני שמח שעכשיו ידוע לציבור מה שטענתי לאורך כל הדרך - כי לא ביצעתי כל עבירה". הרצוג הוסיף כי הוא מצר על ההחלטה להעמיד לדין מעורבים אחרים, וציין כי הוא בטוח בחפותם.
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, שפנה ליועץ המשפטי בדרישה לחקור את העמותות, הגיב בחומרה להחלטה: "פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי לממשלה החליטו להשלים עם העבריינות הפוליטית במקום להלחם בה. מדובר בסטירת לחי לשלטון החוק בישראל, שתהפוך למכה אנושה לאחר הפרס שהשניים יקבלו עם מינוים - של ארבל ורבינשטיין - לשופטים בבית המשפט העליון".
החשד: עבירה על חוק מימון מפלגות
פרשת העמותות עלתה לכותרות לאחר תלונה של ח"כ מיכאל איתן מהליכוד. בעקבות התלונה מורה היועץ המשפטי לממשלה למשטרה לחקור את הפרשה, הנוגעת לאופן גיוס הכספים במפלגת 'ישראל אחת' בבחירות 1999.
במוקד החקירה היו עמותות שהוקמו למטרות חינוך וחברה. מחקירת המשטרה עלה חשד כי לקראת הבחירות פעלו כל העמותות בניגוד למטרותיהן המוצהרות, והתמקדו בפעילות למען בחירתו של אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה. חלק מהעמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה. עמותות אחרות היו ותיקות יותר.
החשד היה שפעילות זו של העמותות מנוגדת לחוק מימון מפלגות. את העמותות מימנו תרומות מגורמים פרטיים ומקרנות מחו"ל והן ניהלו ומימנו חלקים מהקמפיין למען בחירתו של ברק.
בשלב מסויים זומן לחקירה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה מזכיר הממשלה דאז, יצחק הרצוג. הרצוג נחקר בחשד שגייס מיליוני שקלים למפלגת 'ישראל אחת' באמצעות אותן עמותות. הרצוג שמר בחקירה על זכות השתיקה.
טענתו הייתה שבמהלך מערכת הבחירות של שנת 1996 ניהל בנימין נתניהו קמפיין תחת הכותרת "נתניהו טוב ליהודים". קמפיין זה מומן על ידי מיליונר חרדי אוסטרלי בשם יוסף גוטניק. בזמנו הוגשה ליועץ המשפטי לממשלה תלונה אודות מקור המימון אך הוא קבע כי לא מדובר בעבירה על חוק מימון מפלגות. בחקירתו טען הרצוג כי קביעה זו של היועץ עדיין בתוקף ולכן סרב לענות על שאלת החוקרים.
טענה נוספת של הרצוג הייתה שחוק מימון מפלגות לא חל בשנת 1999 על מערכת הבחירות של מועמד לראשות הממשלה ולכן לא בוצעה כל עבירה ואין מקום לפתוח בחקירה. החלת חוק מימון מפלגות גם על מערכת בחירות לראשות הממשלה נקבעה רק מאוחר יותר.
ברק הודיע: אני אחראי
באפריל 2000 זומן ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לחקירה באזהרה. ברק נחקר בחשד לביצוע עבירות על חוק מימון מפלגות בחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד. חקירתו נמשכת מספר שעות ובמהלך החקירה שיתף ברק פעולה עם חוקריו והשיב לכל השאלות. כבר אז נמסר מלשכתו של ברק כי הוא כפר בכל החשדות שיוחסו לו.
ביוני 2002 שלח ברק מכתב לרובינשטיין ולפרקליטת המדינה עדנה ארבל בו הודיע שהוא "נושא באחריות הציבורית הכוללת" למערכת הבחירות ולתוצאותיה.
עם סיום החקירה המליצה המשטרה לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד ארבעה מעוזריו של ברק: יצחק הרצוג, טל זילברשטיין, עו"ד דורון כהן וח"כ לשעבר ויצמן שירי, בחשד לעבירות על חוק מימון מפלגות. במקביל המליצה המשטרה לא להגיש כתב אישום נגד ברק עצמו ולסגור את התיק נגדו "מחוסר ראיות".