גורמי ביטחון: "בית-לחם הפכה עיר מקלט למחבלים"

"פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטינים בבית-לחם לסיכול פעילות טרור בעיר וממנה נעשית למראית עין בלבד", כך אומרים היום (ג') גורמי ביטחון, בעקבות העובדה שהמחבל שביצע הבוקר את הפיגוע במחסום המנהרות, הגיע מבית-לחם.

לטענת הגורמים, מאז הועברה בית-לחם לשליטה פלסטינית, ב-1 ביולי 2001, מקבלת ישראל עדות נוספת לחוסר טיפולם של המנגנונים במניעת הטרור היוצא מן העיר, כפי שהיה הבוקר. הדברים נאמרים דווקא על-רקע האפשרות להעברת ערים נוספות לידי הרשות, עם חידוש המגעים המדיניים בין הצדדים.  

גורמי הביטחון אומרים כי בפועל, המודיעין הכללי והמודיעין המסכל ברשות מבצעים אמנם פעילות סיכולית, "אולם מדובר בפעילות מוגבלת, אשר פעמים רבות מיועדת רק ליחסי ציבור של הפלסטינים, על-מנת להוכיח לכאורה שהם אכן מבצעים את המוטל עליהם, ומסכלים. למעשה, לא מבוצעים מעצרים של פעילי טרור המהווים סכנה לביטחון האזור, ולא נאספו כלי-נשק מפעילי טרור".

בכפפות של משי

במערכת הביטחון אומרים שהטיפול בתשתיות הטרור ובפעילים הבולטים נעשה "כמעט בכפפות של משי". לדברי גורמים בשירות הביטחון, הפלסטינים מונחים בפעילותם במידה רבה על-ידי החשש מתגובת ישראל והאמריקנים, ולכן הם עושים מאמץ להיענות לבקשות, אך יחד עם זאת, הטיפול מצדם הוא שטחי. פעילים נעצרים ומשוחררים תוך זמן קצר, פיגועים ממשיכים להתגלגל גם ממקום מעצרם של הפעילים, ופעילי טרור אינם חוששים להסתובב חמושים בעיר".

בית-לחם, טוענים גורמי ביטחון, הפכה לעיר מקלט ומחסה למבוקשים, והתשתיות הקיימות בה מנצלות את העובדה שישראל אינה פועלת באזור כדי להתאושש ולהתחזק. בכל התקופות, כאשר בית-לחם הייתה בשליטה ביטחונית פלסטינית, נראו בארץ פיגועי התאבדות, והמחבלים המתאבדים יצאו ממנה. כך, למשל, אירע ביוני 2003, כאשר מחבל מתאבד מארגון החמאס בבית-לחם פוצץ עצמו באוטובוס בצומת פת בירושלים, הרג 19 בני-אדם ופצע עשרות.

לעומת זאת, טוענים הגורמים, כאשר העיר הייתה בשליטה ביטחונית ישראלית, כוחות הביטחון הישראליים סיכלו כוונות של תשתית החמאס להוציא פיגועי תופת, ובפועל, רק מחבל מתאבד אחד מתוך העיר הצליח לבצע את זממו, ולפצוע באורח קל חמישה אזרחים.

סוכלו חטיפות והתנקשות בראש העיר

בצה"ל ובשב"כ מציינים כי פרט לפיגועים בשטח, נרשמו מספר רב של ניסיונות פיגועים מאז הועברה בית-לחם לשליטה פלסטינית: ביולי 2003 נעצר בידי כוחות הביטחון הישראלים תושב העיר בן 25, אשר הודה בחקירתו כי ביקש לחטוף את מעסיקו היהודי. בחקירתו סיפר כי במהלך פעילותו במשטרה המיוחדת הפלסטינית, שם שירת, הוא גויס ל"חזית העממית", ובמסגרת פעילותו בארגון תיכנן בין היתר להתנקש בראש עיריית ירושלים.

גורמי הביטחון מוסיפים כי במקרים שבהם בוצעו מעצרים על-ידי הפלסטינים, היה ברור שהמטרה היא להראות לישראל ולאמריקנים שהם עוסקים בסיכול אמיתי, אולם למעשה, חלק ניכר מהעצורים משוחררים במהרה, לאחר טיפול שטחי ביותר, וללא שפעילותם מסוכלת באופן מלא.

היבט ביטחוני נוסף בבית-לחם, אשר התרחש לטענת גורמי ביטחון בעת שהעיר הייתה בשליטה ביטחונית פלסטינית, היה גיוס פעילים פלסטינים ומבוקשים מארגוני הטרור השונים למנגנוני הביטחון בעיר, וזאת כדי להעניק להם חסינות בפני טיפול על-ידי ישראל, וכן מתן הכשר עבורם לנשיאת נשק.

גם כאשר הפלסטינים דיווחו על מציאת אמצעי לחימה, טוענים בישראל כי העניין נעשה לטובת יחסי ציבור, כמו לדוגמה האירוע שהתרחש באוגוסט 2003, עת ביימו מנגנוני הביטחון הפלסטינים אירוע בו נמצאו לכאורה שתי חגורות נפץ בבית-לחם, ופוצצו. האירוע היה זמן קצר לפני פגישת מוחמד דחלאן עם שר הביטחון מופז, ונועד להציג כביכול עבודת סיכול אמיתית.