וושינגטון והקול ההומו-לסבי

בעוד הפרשנים הפוליטיים מתווכחים ביניהם מה יעמוד במרכזה של מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב שיתקיימו בעוד שנה, הדשדוש בעיראק, או המצב הכלכלי, הטיל בית המשפט העליון במדינת מסצ'וסטס, פצצת מצרר לשדה המערכה הפוליטית.

בהחלטה היסטורית שניתנה ביום ג', ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה, נצטווה בית הנבחרים של המדינה לחוקק חוק בתוך 180 יום, שיאפשר לזוגות הומוסקסואלים ולסביות להינשא. עד למועד זה תהיה כבר מהומת הבחירות בעיצומה, אבל הרוחות כבר סוערות, בעיקר בקרב הנוצרים האוונגליסטים, להם השפעה עצומה במפלגה הרפובליקנית השולטת בבית הלבן ובקונגרס.

מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, ביל פריסט, והאיש החזק בבית הנבחרים, טום דלאי, כבר החלו לקדם תיקון לחוקה שיקבע שמוסד הנישואים אפשרי רק בין גבר לאשה. אבל אפילו בבית הלבן לא משוכנעים שהציבור יקבל את הצעד הזה. 

על פי הסקרים, הציבור האמריקני תומך במתן זכויות אזרחיות לזוגות חד מיניים, אולם בינתיים הרוב מתנגד לנישואים. סקר של גאלופ מהשבוע שעבר, קובע ש-61 אחוז הביעו התנגדות לנישואים של זוגות חד מיניים, לעומת 35 אחוז תומכים. מדובר בהתקדמות עצומה. לפני 20 שנה התנגדו למעלה מ-80 אחוז לנישואי הומואים ולסביות. הנתון הבולט בסקר האחרון הוא שבקרב בני 20-30, עולה התמיכה בנישואים אלה ל-50 אחוז. הכיוון ברור.

כמה מחברינו הקרובים ביותר

כיום זה כבר לא סתם עניין סטטיסטי, אלא אישי. לכל אחד בצמרת הפוליטית האמריקנית יש לפחות חבר אחד הומו, ולפעמים בן או בת. והם יודעים את האמת: אף אחד אינו בוחר מרצונו להיות הומוסקסואל.

כשברני פרנק, יהודי ממסצ'וסטס נבחר בפעם הראשונה לבית הנבחרים ב-1981, הוא לא הזדהה כהומוסקסואל. רק כעבר מספר שנים הוא סיפר לבוחריו ונבחר שוב. "אילו הזדהיתי ב-1981, ברור שלא הייתי נבחר לקונגרס. אבל נמאס לי לחיות בשקר וב-1987 התוודיתי והצלחתי", אמר לי פרנק, בראיון שערכתי איתו לפני כמה שנים. מאז הוא הפך לאחד הלוחמים הבולטים והמתוחכמים במאבקה של הקהילה ההומו-לסבית לשיוויון זכויות. בשנות ה-90 הוא נהג להגיע עם בן זוגו לבית הלבן, לאירועים שערך הנשיא ביל קלינטון.

כמובן שהומוסקסואליות אינה "תופעה" דמוקרטית. גם בקרב המפלגה הרפובליקנית ישנם פוליטיקאים המזדהים ככאלה. למשל, חבר בית הנבחרים מאריזונה, ג'ים קולבי, הנחשב לידיד ישראל. כמוהו המיליונר מייק הפינגטון, שייצג את קליפורניה בבית הנבחרים. לנשיא ג'ורג' בוש יש חברים הומוסקסואלים ומרי, בתו של סגן הנשיא דיק צ'ייני, היא לסבית מוצהרת. מרי צ'ייני אף הצטרפה לאחרונה להנהלת "קואליציית האחדות הרפובליקנית", ארגון של הומואים וסטרייטים, בו חבר גם הנשיא לשעבר ג'ראלד פורד ובראשו עומד צ'ארלס פרנסיס, הומוסקסואל וחבר אישי של בוש.

בהודעה שפרסמה אמרה הבת מרי צ'ייני: "בעבודה משותפת נוכל להפוך את העדפה המינית ל'לא נושא' בסדר היום של המפלגה הרפובליקנית ונוכל להשיג שיוויון להומסקסואלים וללסביות בארה"ב". לשכתו של סגן הנשיא פרסמה בעקבות זאת הודעה: "סגן הנשיא אוהב את בתו ותומך בה".

זהירים למרות הקרבה המשפחתית

האשה הבולטת ביותר בארה"ב במאבקם של ההומואים והלסביות לשיוויון זכויות, היא אליזבט בירץ', אחותו של ניוט גינגריץ' הרפובליקני, שהיה יו"ר בית הנבחרים. כשאחיה הוביל מאבקים בנושאים שמרניים בבית הנבחרים, היא עמדה בגבעת הקפיטול וקראה למתן זכויות שוות להומואים ולסביות.

מי שעמד אז בראש הדמוקרטים, ונלחם מול גינגריץ' בקונגרס וכיום מתמודד על מועמדות מפלגתו לנשיאות, דיק דפהארט, מכיר את הנושא מקרוב. גם בתו כריסטי היא לסבית, המסייעת לאביה במערכת הבחירות שלו. בשבוע שעבר הופיעו הפוליטיקאי הבכיר ובתו בראיון משפחתי ברשת CNN בפריים-טיים. גפהארט אמר: "למדתי מבתי שיש לנו דרך ארוכה לעשות במדינה הזו בנושא האפליה של הומוסקסואלים ולסביות". אבל אפילו גפהראט זהיר מכדי לתמוך במתן זכות הנישואים, בניגוד לעמדת רוב הציבור.

גם המועמדים הדמוקרטים האחרים נזהרים מהנושא הזה כמו מאש. מרביתם תומכים במתן זכויות אזרחיות לזוגות חד מיניים, אבל אינם תומכים בזכותם להינשא.

המועמדים "הרציניים" מתנגדים לנישואים

כל מי שנחשב למועמד בעל סיכויים טובים להיבחר לראשות המפלגה הדמוקרטית, זהיר: הסנטורים ג'ו ליברמן, ג'ון קארי וג'ון אדוארדס והגנרל ווסלי קלארק, התומכים בזכויות אזרחיות לזוגות הומואים ולסביות, מתנגדים בשלב זה לנישואים חד מיניים על פי חוק.

קארי, שהוא סנטור ממסצ'וסטס, ממש הולך בין הטיפות. "צריך לנקוט צעדים להבטחת שיוויון הזכויות של ההומואים", הצהיר בזהירות. 56 אחוז מתושבי המדינה שלו תומכים בזכויות לנישואים חד מיניים. 77 אחוז מהם, "יכולים לחיות עם זה בשלום".

המועמד הווארד דין פרסם הודעה לפיה "המדינה חייבת לאפשר לזוגות מאותו מין שיוויון זכויות על פי החוק בביטוח רפואי, ביקורים בבית חולים וזכויות ירושה". אבל אפילו דין, שכמושל ורמונט, חתם לפני ארבע שנים על חוק שהסדיר זכויות אזרחיות לזוגות חד מיניים במדינתו, נזהר בלשונו.

הצפון נגד הדרום 

בעוד שורמונט היתה המדינה הראשונה שהסדירה "זכויות אזרחיות" לזוגות בני אותו המין ומסצ'וסטס העלתה את הרף, במדינות הדרום המצב עדיין שונה. בטקסס, למשל, יחסי מין בין בני אותו מין נחשבים עדיין למעשה סדום על פי חוק. לפני כמה שבועות הורה בית המשפט הפדרלי העליון של טקסס לבטל את החוק הזה.

התחושה היא שמדובר במלחמה נוספת בין הדרום לצפון, הפעם על שיוויון זכויות של בני זוג בני אותו מין, החיים יחד, עובדים קשה ומשלמים מסים אך אינם רשאים ליהנות מהקלות מס כבני זוג, או מזכויות שארים.

"אני תומך במדינה שבה נישואים יתקיימו בין גבר ואשה", קבע הנשיא בוש בהודעה שפרסם בעקבות הפסיקה במסצ'וסטס. אבל בשלב זה הוא חושש מצעדי חקיקה שיובילו הרפובליקנים הקיצונים בקונגרס. "אני לא יודע אם זה הכרחי. צריך לתת לעורכי הדין לבחון את ההשלכות של החלטת בית המשפט העליון".

בוש הוא חיה פוליטית. אם ארה"ב לא תצא מהבוץ העיראקי ומהמשבר בכלכלה, הוא כבר ידאג להדליק את המדורה ההומוסקסואלית במערכת הבחירות, להסחת דעת הציבור. צבא גדול של אוונגליסטים וקואליציה נוצרית רחבה תעמוד אז לרשותו.