נחל תנינים לעצלנים

הכל החל באותו מבול בחורף 91'-92'. ארובות השמיים נפתחו וגשמי זעף הציפו את פני הארץ. ערוצי הנחלים לא עמדו בעומס ועלו על גדותיהם. כך קרה גם בנחל תנינים, ובסביבות מעגן מיכאל נוצר אגם ענק, שהציף את השטחים החקלאיים וגרם לנזקים עצומים.

רשות ניקוז כרמל הוזעקה כדי לשפר את המערכת ולמנוע הישנות ההצפות. במהלך העבודות חיכתה לחופרים הפתעה: קיר אבן ענק שהיה מכוסה כמעט כולו בסחף הרב שהצטבר במהלך מאות שנים. כעת הגיעה שעתם של הארכיאולוגים. במבצע חפירות מורכב נחשף הקיר והתברר שזהו סכר אדיר מהתקופה הרומית, שחסם את זרימת מי נחל תנינים. הסכר הרומי הוא שיאו של מפעל מים מתוחכם, שהזרים מים לקיסריה.

מאוחר יותר השתמשו תושבי המקום בסכר כבסיס להפעלת שרשרת טחנות קמח שפעלו מאות בשנים. ממזרח לסכר נוצרה בצה גדולה, היא בצת כבארה, שבראשית המאה ה-20 נוקזה כדי להכשיר את השטחים לחקלאות.

אל מקום המפגש הזה של טבע עשיר עם טכנולוגיות הנדסיות קדומות, הגענו בשבת, לטיול משפחתי. זו היתה שבת של עצלנים - מצב שבו נורא רוצים לצאת לטייל אבל לא מתחשק להרחיק יותר מדי. חיפשנו מסלול מעניין, אבל שיהיה מעבר לפינה. נסענו צפונה על כביש החוף עד הירידה לג'סר א-זרקא, ומשם פנינו אל שמורת נחל תנינים.

התנין האחרון

 בכניסה התברר שעלינו להמתין בסככה מוצלת עד יציאת הסיור הבא. כשהגיע תורנו, יצאנו, חבורה של משפחות, לסיור בהדרכת מדריכה חיננית שהפגינה ידע רב. כמו מורה טוב היא היתה מצוידת בדפים מצוירים ומנוילנים שפירטו את מערכת הסכרים וביארו איך, מאיפה ולאן הובילו האמות את המים.

בדרך סייעו לה שחקנים, שהופיעו מתוך מבני האבן. הפתעה נחמדה. האחד היה בנאי, שסיפר את מה שעובר עליו בעבודתו במפעל צינורות החרס ששימשו לייבוש ביצת כבארה בשנים 1930-1922, והשני היה תנין, שהגיח מתוך המים וסיפר לאן נעלמו אחיו התנינים, שלא רואים מהם זכר.

בשמורה אפשר לצעוד בשני מסלולים: מסלול הסכר, שעובר בין מתקני המים הקדומים (כשעה עד שעתיים), ומסלול הנחל, העובר בגדת נחל תנינים ומסתיים בשפך הנחל לים. אורך המסלול (שאינו מסומן) כ-3 ק"מ והוא נמשך כשעתיים.

בשמורה כמה אתרים ארכיאולוגים והיסטוריים: מערות קבורה, סכר, אמות מים, מחצבת אבן וטחנות קמח מהתקופה הרומית, ושרידי מפעל צינורות חרס מתחילת המאה ה-20. בשטח מתערבבות התקופות ההיסטוריות אלו באלו. כדאי לקרוא את השילוט כדי להתמצא.

פטל ודגים

נחל תנינים מנקז את המורדות המערביים של רמות מנשה. בחורף זורמים בו מי שטפונות רבים, הנקלטים על ידי מפעל נחלי מנשה ומוחדרים לחולות קיסריה כדי להעשיר את מי התהום. מה שהציל את הנחל זה הנביעות בעינות תמסח, שמימיהם מליחים ואינם ראויים לשתייה, ועל כן זרמו להם באין מפריע לנחל תנינים.

הנחל נקרא כך על שם התנינים שהיו בו (אומרים שעד לראשית המאה ה-20). איך הם הגיעו לכאן? מספרים שבתקופה הרומית הביאו אותם כדי להשתתף במשחקי הלחימה שהתנהלו בקיסריה ובשוני.

אם אתם לא מאמינים לסיפור הזה, אולי תשכנע אתכם האגדה שאומרת שהיו שני אחים שמלכו לפני שנים רבות בקיסריה. אחד האחים חלה בצרעת, ולכן כל יום היה יורד אל הנחל לשטוף את גופו ולהירגע. אחיו, שמאוד רצה למלוך לבדו, הביא בסתר כמה תנינים ושיחרר אותם אל הנחל. הסוף ברור: לקיסריה נותר מלך אחד, ואל הנחל הצטרפו תנינים רבים.

במסלול הנחל תראו טחנות קמח ביזנטיות. הגלגל שהפעיל את אבני הריחיים שוחזר. בטוח גם שתראו דגים רבים (14 מינים), שמקפצים נגד הזרם. על גדות הנחל עצי אשל, פטל וקנה מצוי, ובמים פורח נופר צהוב.

לאורך המסלול שתי פינות חמד בהן אפשר לעצור, להוציא את הסנדביצ'ים ולנוח. על פינה אחת סוככים עצי דקל ומהשנייה, סביב עץ תאנה, אפשר להשקיף על הסכר וטחנות הקמח.

את המסלול מסיימים באזור מגרש החנייה. קל להגיע בעקבות ריח הפיתות הדרוזיות שנאפות במקום ומוגשות עם לבנה, למי ששכח להביא אוכל מהבית. בחופשות מתקיימות כאן גם סדנאות יצירה לילדים.

שעות פעילות: בימי חול ובשבתות - 16:00-08:00, בשישי עד 15:00. הדרכות בשבתות בשעות 10:00, 12:00, 14:00 (שינויים אפשריים בהתאם למזג האוויר). כניסה: 18 שקל למבוגר, 8 לילד.

איך מגיעים: נוסעים על כביש מס' 4 (ת"א-חיפה הישן), פונים מערבה לכיוון בית חנניה וממשיכים לפי השילוט. טל': 04-6390555; לתיאום הדרכות לקבוצות מאורגנות, מרכז הדרכה כרמל: 04-9841750.