רחובות: מפעל "מרצפת" נפתח מחדש

שיתוף פעולה בין ההסתדרות ברחובות ובין חברת אוונגרד בע"מ הביא לפתיחה מחודשת של מפעל "מרצפת" ברחובות, לאחר שהמפעל נסגר לפני כמה חודשים. חברת אוונגרד זכתה באחרונה בוועדת המכירות של רשם האגודות השיתופיות, רכשה את "מרצפת" וקלטה מחדש 25 מהעובדים הוותיקים. שמו החדש של המפעל הוא "מרצפות רחובות" מקבוצת אוונגרד.

"מרצפת" הוקם ברחובות בשנת 1949 בקואופרטיב שפועל כאגודה שיתופית. המפעל ייצר מרצפות וקישוטים דקורטיביים מקרמיקה לבית. בתקופות השיא של המפעל הוא העסיק כ-70 עובדים. בשנים האחרונות נקלע למצב כלכלי קשה. באוגוסט מונה למפעל מפרק, פוטרו תחילה כ-45 עובדים ולאחר מכן עוד כ-20. בהחלטה של רשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, נקבע: "הואיל והחברים חלוקים באופן מוחלט באופן שבו יש להמשיך ולתפעל את האגודה, אני מחליט לתת צו פירוק לאגודה ולמנות מפרק. המפרק יהיה מפרק מפעיל וינהל את עסקי האגודה כ'עסק חי'".

לטענת ההסתדרות, למרות ההחלטה לנהל את החברה כ'עסק חי', כלומר להמשיך את עבודת המפעל, פעל המפרק למכירת המקום ולסגירתו, החלטה שמשמעותה פיטורי כל העובדים. בד בבד ביקשה חברת אוונגרד - שאחד הבעלים שלה, אילן שומרת, כיהן גם כמנכ"ל מרצפת אצל הבעלים הקודמים - לרכוש את המפעל ולהמשיך להפעילו.

עו"ד של ההסתדרות, גלילה הורנשטיין: "הרגשנו שכל העסק הולך להתאייד וחששנו שתהיה מכירת נדל"ן ולא מכירת עסק עם המשך העסקת עובדים. בספטמבר פנינו לרשם האגודות השיתופיות ודרשנו דיון דחוף עם המציעים, חברת אוונגרד, שהציעו לרכוש את המפעל כעסק חי ולהחזיר לעבודה לפחות 20 עובדים. תמכנו בהם ובתחילת החודש אישר רשם האגודות השיתופיות את המכירה".

שומרת: "העסק שלנו היה אמור לקום בפתח תקוה, אבל בתחילת ספטמבר קיבלתי טלפון מאמיר ירון, שהזמין אותי לפגישה מתוך מטרה לגבש אותנו כרוכש פוטנציאלי להפעלת מרצפות רחובות מחדש. ההסתדרות נתנו לנו תמיכה וניסתה ללכת לקראתנו כדי להשאיר את העסק פתוח לטווח הארוך.

"החל מתחילת החודש אנחנו קולטים עובדים מחדש. קראנו לעובדים לחזור, והיום יש לנו 25 מעובדי מרצפת ההיסטורית. כרגע אנחנו יכולים להגיד בוודאות שאולם המכירות, אולם התצוגה ומשרדי המפעל יישארו ברחובות. בעניין פסי הייצור, מכיוון שהקרקע של המפעל משועבדת לבנק, עדיין איננו יודעים אם ניאלץ להעביר את הייצור למקום אחר. בינתיים כולם ברחובות".

יו"ר המרחב בהסתדרות, אמיר ירון: "היה חשוב לנו להחיות את המפעל. אי אפשר להתעלם מהמצב הכלכלי הקשה במשק, ואני רואה חשיבות להיאבק על כל מקום עבודה. כשנלחמים משיגים. יש שיתופי פעולה בין מעסיקים לעובדים ואסור לוותר. מדובר בחלק מהמאמץ הכללי שלנו ברחובות למנוע את סגירתם או העברתם של מפעלים למקומות אחרים".