המלחמה של יהודית נאות

בגיל 59, באמצע החיים, כשהגיעה לשיא בקריירה הפוליטית שלה, תקף הסרטן את השרה לאיכות הסביבה, פרופ' יהודית נאות, אחת הנשים האיכותיות והרציניות בפוליטיקה הישראלית. יש להדגיש כי הדברים האלה לא היו נכתבים לולא היתה נותנת לכך את הסכמתה.

בחודשים האחרונים עברה נאות כמה ניתוחים קשים, אולם לא ויתרה ולו לרגע, לא הרימה ידיים, והמשיכה לעבוד במשרד ללא הרף. ימים ספורים לאחר אחד הניתוחים, כבר ראו אותה מתרוצצת בכנסת. הניתוחים אילצו אותה לוותר באחת על העישון הכבד שהיה מנת חלקה כבר שנים רבות, והיא היתה מאושרת: במקום לעשן, היא עבדה יותר.

בחודש האחרון החלה נאות בטיפולים קשים מנשוא, שנועדו לרפא אותה לגמרי. בקרב חבריה בסיעה היו מי שהחלו לדבר על היום שבו היא תתפטר מתפקידה. אבל נאות לא עושה סימנים של מתפטרת. ימים בלתי נסבלים עוברים עליה אומנם, אבל לא עובר יום בו היא לא מתעסקת עם ענייני המשרד שלה.

מחיפה, שם היא מתגוררת, היא ממשיכה לדחוף בכוח כמה חוקים, כמו חוק הקרינה המייננת וחוק החופים, מטפלת בנושא כלובי הדגי ושולחת עשרות מכתבים לאינספור גופים ומוסדות. על כולם מתנוססת חתימת ידה. את הקול היא אומנם איבדה, אבל מכשירי הפקס במשרדה ובביתה עובדים שעות נוספות.

"היא אישה מדהימה", מספרים במשרד לאיכות הסביבה. "כל יום אנחנו מתכתבים עם יהודית בפקס, לעתים פעמיים-שלוש ביום. היא רוצה לדעת הכל, להיות מעודכנת בכל, להגיב על כל מה שקורה. זה מדהים. היא יודעת כל דבר באיזה שלב הוא נמצא, ודורשת לדעת כל פרט קטן, אפילו הקטן ביותר".

משרדה של נאות מלא באנשים שאוהבים אותה "עד הגג", כפי שתיארה אחת היועצות שלה. הם עובדים בימים, עובדים בלילות, מחכים שהבוסית שלהם תשוב לעבודה. לאף אחד אין ספק כי כוח הרצון של נאות ינצח, שעוצמותיה הפנימיות יגברו על חולשתה הגופנית הזמנית. ועם זאת, כולם גם יודעים שנאות היא אישה אחראית: ברגע שהיא תחוש כי עבודתה נפגמת, היא לא תהסס לוותר על הכסא. אבל כפי שזה נראה, היום הזה עוד לא הגיע.

בשמאל מדברים על איחוד כוחות

ב"קואליציית השלום", הגוף המאחד את כל עושי השלום למיניהם מהשמאל, הבינו כי הריבוי הטבעי של יוזמות שלום הוא אולי מבורך, אבל לא בהכרח מועיל למטרה, והיא: להגיע אל ליבו ושכלו של הציבור הרחב. אנשי השמאל הבינו כי נוצר מצב שבו כל אחד מדבר בשפה הנוחה לו, בלי שום אסטרטגיה משותפת, ובקואליציית השלום מנסים כעת לייצור שפה משותפת שתחבר בין כל התוכניות המדיניות למיניהן, ואולי אפילו שפה שונה ממה שדיברו בה עד כה, כדי להגיע לציבור רחב ככל האפשר, כולל אל ציבור המתנחלים.

בשבוע שעבר התכנסו אנשי "קואליציית השלום" בכנסת, כדי לנסות ולבדוק כיצד לשתף פעולה בין תוכניות השלום השונות המציפות את השוק. "צריך תאום בעיקר בדברים שיש עליהם הסכמה", מסביר מוסי רז, שאירגן את המפגש בכנסת. "ההבדלים בינינו זעומים מאוד". אבל, מלבד אנשי השמאל הוותיקים, השתתפו בפגישה, לראשונה, גם נציגים שאינם חלק אינטגרלי משורות קואליציית השלום. רז הזמין גם נציג מהמפקד הלאומי, וכן נציגים של התנועה הצעירה והחדשה יחסית - "ציונות דתית ריאלית".

מדובר בתנועה שזכתה עם הקמתה לפני כשישה חודשים לפרסום רב. לפי שעה חברים בתנועה כ- 260 צעירים דתיים-לאומיים, שמטרתם לגרום לשינוי בתודעת הציבור שאליו הם שייכים, בכל הקשור להחזרת שטחים ביש"ע. "אנחנו חושבים שהמנהיגות, הן הפוליטית והן הרוחנית של הציבור שלנו, מובילה אותנו לכיוונים שאנחנו רואים כשגויים", אומר שי בנימיני, מראשי התנועה. "לצערי, הציונות הדתית מונהגת על ידי אנשים קיצוניים יחסית, והצבנו לעצמנו מטרה להוביל לשינוי תודעתי בציבור הדתי לאומי".

אבל הצעירים האלה חושבים שלא רק המנהיגות של הציבור הדתי-לאומי טועה, אלא גם מנהיגות השמאל צועדת, ובעיקר מתנהגת, בצורה מוטעית ומתנשאת. "כשמסתכלים מהצד על תוכניות השלום של השמאל, אפשר לראות שכולן מתייחסות לצד הפלסטיני", הטיחו אנשי התנועה הדתית באנשי קואליציית השלום. "אף אחד לא מדבר על הטראומה שאנחנו הולכים לעבור. אף אחד לא מדבר על הרכוש של המתנחלים. היחס לציבור המתנחלים הוא יחס של עליונות. מתייחסים למתנחלים כאילו שהם אויבים של העם הזה. אתם צריכים להבין כי בציבור הדתי לאומי יש כרגע פאניקה. המיין-סטרים מבין שהולך להיות כאן תהליך מסויים, אבל הוא יושב על הגדר, והוא יישב שם עד שלא ידברו איתו בשפתו. אף אחד לא מטפל בבעיה הזו. חבל לפספס ציבור שלם". 

"גם אם אין לנו את הכלים היום לדבר עם המתנחלים", השיבה חברת הכנסת קולט אביטל (העבודה), "אפשר לדבר איתם ועליהם בקצת יותר אמפטיה. אנחנו צריכים לייצור איתם דיאלוג".

למען הצדק ההיסטורי, צריך לציין כי ד"ר יוסי ביילין ועמי איילון מדברים כבר זמן רב על הצורך בקיום דיאלוג עם המתנחלים. "מי שלא יבין שצריך לדבר עם המתנחלים, לא יצליח לעשות שום דבר", גורם איילון. "מי שלא ישכיל להבין את הקשיים שלהם, ייכשל בסופו של דבר".

"הדיאלוג ישנה את התמונה"

ח"כ יולי תמיר מהעבודה אומרת כי דיאלוג נכון עם הציבור הדתי-לאומי יכול "לשנות את כל התמונה". לדבריה, המטרה הראשונה היא למשוך את אנשי הציונות הדתית לאומית ריאלית לשורות השמאל. "תמיד היתה קבוצה דתית בקואליציית השלום", היא אומרת. "מדובר בקבוצה לא גדולה, אבל מאוד איכותית. אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר עם קבוצות שונות, משום זה פתח לדיאלוג מסוג אחר עם המתנחלים. בתוך הציונות הדתית יש לא מעט אנשים שחושבים שהמתנחלים השתלטו על הציונות, ומשתמשים בה למטרות לא נכונות, ואולי לא כל כך יהודיות. הצעירים האלה חשובים, כי הם יודעים להעביר מסרים גם בשפה וגם בכלים שאנחנו לא תמיד חושבים עליהם".

אחת ההצעות שהעלו אנשי "ציונות-דתית ריאלית" היא לחלק בבתי הכנסת דף הכולל פרשנות על פרשת השבוע, אבל גם נושאים פוליטיים. "זה כלי שלא היינו עובדים איתו באופן רגיל", אומרת תמיר. "כשבאה קבוצה חדשה ומציעה כלים חדשים, זה מאוד חשוב, וזה יכול להביא לשינוי גדול".

"אנחנו הולכים לעבור את אחד המשברים הקשים ביותר שהיו", אומר שי בנימיני. "אי אפשר להתייחס לציבור כל כך גדול כאל חיילים על לוח שח. כשתוכנית ז'נווה מדברת על הזזת יישובים, זה נשמע יותר מדי מכני, יותר מדי פלסטי. לצערי, בשמאל מתייחסים בצורה מאוד מאוד מזלזלת לבעיות של המתנחלים, ולכן אין שום סיכוי שהמתנחלים יתייחסו לתוכנית כמו ז'נווה ברצינות. אני חושב שלו היו מדברים אחרת בשמאל, הם היו מתקבלים בצורה אחרת בקרב אנשי הציונות הדתית. כרגע, התקשורת הרגשית של השמאל היא יותר עם הפלסטינים מאשר עם היהודים, וכך זה גם נתפס בציבור".

בנימיני אומר כי גם בקרב חבריו יש חילוקי דיעות לגבי התמיכה בתוכניות השלום השונות שראו אור בשנה האחרונה, וכלן גם לא ברור עד כמה ההזמנה של יולי תמיר להפוך לחלק מקואליציית השלום היא רלבנטית. "שיתוף פעולה עם קואליצייתה שלום תלוי במה שיקרה מעכשיו והלאה", הוא מסביר. "הוזמנו לבוא, באנו ואמרנו את מה שיש לנו לומר בקשר לדרך שבה מדברים עם הציבור שלנו. אני חושב שיש לנו על מה לדבר עם אנשי השמאל, וצריך לעשות הכל כדי לקדם תהליך מדיני. עם זאת, בתנועה שלנו לא רואים בשלום משהו אפשרי בתקופה הקרובה. בינתיים, מה שחשוב לנו זה להפסיק לשלוט על עם אחר - ועתידו של עם ישראל".