קבורה חילונית: אפשר גם אחרת
בתי-הקברות בארץ צפופים ומוזנחים, ויותר ויותר אנשים מעדיפים קבורה חילונית; את האופנה החדשה מנצלים קיבוצים, שמציעים חלקות קבר בבתי-עלמין מטופחים ויפהפיים, עם אפשרות לקבורה חילונית אישית; אלא שהמחירים הופכים את העניין לשירות לבעלי יכולת בלבד, וחורגים בהרבה מהסכומים המותרים לגבייה עבור קבורה; הקיבוצים: אנחנו גובים עבור התחזוקה
המראה עוצר נשימה, לא רק למתים, אלא גם לחיים: על גבעה קטנה, אחרי שעוברים את הרפת, את הלול ואת גן השמחות, נמצא בית העלמין החילוני של קיבוץ עינת. באוויר עומד ריח של פריחה, מסביב שדות חרושים, והכל נקי, מטופח וירוק.
הקברים המרווחים, מעוצבים בשלל צורות לפי טעמן של המשפחות שיקיריהן נקברו בהם, עם סוגים שונים של מצבות, כולל מצבות מאבנים מיוחדות, סוגים שונים של כיתובים על המצבות ושפע של צמחים, עצים ואדניות פרחים. האם כך נראה גן עדן?
"להביא אדם קרוב למנוחת עולמים זה לעולם לא חוויה קלה, אבל הקבורה בקיבוץ עינת היתה עבורי חוויה ממש מקילה", מספרת א' מתל-אביב. "לפני שנים קברתי שם את אבי, והשנה את אמי וגם חברה קרובה, שמתה ממחלה. למרות שהורי היו תושבי חולון ושם יש בית-קברות גדול וידוע, הם החליטו לקנות לעצמם חלקת קבר בקיבוץ עוד בחייהם. משפחתה של חברתי קנתה את חלקת הקבר מיד עם מותה. בתמורה לסכומים ששילמנו קיבלנו מאנשי הקיבוץ תחושה של חמימות, של בית ושל דאגה אמיתית בשעות קשות".
גם ש' מוכנה לבלוע את המחיר הגבוה שקיבוץ עינת גובה על הקבורה, כדי לא לעבור טקס קבורה דתי, המוני, צפוף ומנוכר. היא מספרת: "אחי נפטר בפתאומיות והלחץ היה קשה מנשוא. בכל זאת, לא התפתינו לשלוח אותו לדרכו האחרונה בצורה הרגילה והתקשרנו לעינת. הכול דפק כמו שעון: בשעה היעודה נסע האמבולנס מהחנייה עד למקום הקבורה, כאשר כולם הולכים אחריו ברגל, מרחק מטרים ספורים.
"לאחר שהארון הורד לקבר וכוסה, התחיל הטקס. איש איש עורך טקס כראות עיניו. אפשר להביא רב, אפשר לשים מוסיקה ואפשר לשיר ביחד. אנחנו השמענו את השירים שאחי כל-כך אהב, ואנשים רבים דיברו אליו ועליו. הקיבוץ דאג למיכל גדול של מים קרים עם כוסות חד-פעמיים, היתה מערכת הגברה, ומי שרצה יכול היה לשבת בזמן הטקס על כיסא".
לא רק הטקס והנוף מפתים רבים להחליט לקבור את מתיהם בקיבוץ - גם האפשרות לדחות ולתכנן את הקבורה למועד נוח יותר אם, למשל, צפוי יום גשום או שקרוב משפחה צריך להגיע מחו"ל. לרבים קוסמת גם האפשרות לעלות לקבר בכל עת, כולל בשבת או בערבי קיץ. "תמיד כאשר אנחנו מגיעים לשם יש גנן שעמל וטורח, תמיד ניתן להשיג בטלפון את האחראי לקבורה, תמיד הם נענים לבקשותינו. ההורים שלנו, שבחייהם טיפחו את הגינה הקטנה בביתם, נחים עכשיו במקום כל-כך יפה, מוקף ירק, עצים ופרחים, וזה עושה לנו טוב", אומרת א'.
הקיבוצים גילו את הקבורה האלטרנטיבית
לא קשה להסביר את ההצלחה של ענף הקבורה החילונית בקיבוצים. רוב בתי-העלמין בארץ מוזנחים וקשים להתמצאות, לא בכולם יש שילוט, ובחלקם אין אפילו מדרכות או שבילים מרוצפים. בנוסף, רבים מעדיפים להימנע מקבורה דתית אורתודוקסית ולקיים במקומום טקסים אלטרנטיביים. הקיבוצים עלו על הטרנד הזה והתחילו לשווק מקומות קבורה בתשלום, למה שהם מכנים נפטרים "חיצוניים", כלומר כאלה שאינם חברי קיבוץ או בני משפחותיהם מדרגה ראשונה, שדמעוניינים להיטמן בצל העצים שלהם. אלא שלא מדובר בסתם תשלום, אלא כזה שמיועד רק לבלעי יכולת, ובמקרים רבים הוא חורג במאות אחוזים מתעריפי המקסימום שמותר לגבות עבור קבורה בישראל.
הקיבוץ הידוע מכולם המספק אפשרות לקבורה חילונית הוא עינת, שאסף לתוך קרקעותיו לא מעט מפורסמים, בהם השדרנית מיכל ניב, התמלילן יאיר רוזנבלום, הצלמת שוש קורמוש ובעלה מאיר פרנקו, שנרצח בסיני, השופט עמיחי דואק ואיש עיריית ירושלים ארנן יקותיאלי. גם יו"ר חברת החשמל, יורם אוברקוביץ, נקבר בעינת, שם מתגורר אחיו. מלבד עינת יש קיבוצים גבעת-השלושה, על-פי נוספים החוק, גבעת-חיים כאשר המוכרים הזכות אדם חלקות מאוחד, נקבר להיקבר קבר כפר-מסריק, במקום לאנשים בו הוא רבדים חיצונים, חי, ועוד.
קבורה חילונית
ב-1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, המאפשר לאזרחי ישראל לבחור אם ירצו להיקבר כדת משה וישראל על-ידי החברות קדישא, או בטקס אזרחי על-ידי תאגידי קבורה פרטיים, כדוגמת עמותת "מנוחה נכונה" הפועלת בבאר-שבע או התנועות ליהדות מסורתית ומתקדמת.
החוק מחייב להקצות לשם הקבורה האלטרנטיבית הזאת חלקות קבורה ב-21 מקומות ברחבי הארץ. כמעט בכל קיבוץ ומושב קיימים בתי-עלמין, בהם נערכת הקבורה על-ידי היישובים ולפי ראות עיניהם, וגם במקומות נוספים, דוגמת באר-שבע, קיימות חלקות קבורה אזרחיות בהן פועלים תאגידי קבורה פרטיים.
מה אומר החוק לגבי מקרה שבו משפחת הנפטר מבקשת לקבור אותו בקבורה אזרחית חלופית (חילונית)? גם כאן – מחויבים לקבור אותו חינם, למעט אותם סייגים שהוזכרו במקרים של קבורה רגילה.
מתי מותר לגבות תשלום? החוק מתיר לחברות קדישא ולחברות קבורה אחרות לגבות תשלום על חלקת קבר שאדם קונה מראש בחייו, אך גם במקרה כזה נקבע סכום מקסימום. לדברי נבון, לחברות קדישא מותר לגבות עד כ-12,000 שקלים, ולקיבוצים ולמושבים, שאין להם עלות קרקע, המחיר המקסימלי הוא 4,051 שקל. הרוכשים חלקות קבר ליד בן/בת הזוג שנפטרו משלמים רק 80% מהתעריף.
כאמור, גובים תשלום גם על חלקות "חריגות" (לא בכל הקיבוצים יש חלקות כאלה). מעבר למקרים אלה, אסור לגבות כסף עבור חלקת קבר.
17 אלף שקל לקבורה
בבתי-העלמין של הקיבוצים, מתברר, לא שמעו על תעריפי המקסימום. קיבוץ עינת שבאזור המרכז הוא הקיבוץ שגובה את המחיר הגבוה ביותר - 17,000 שקל לקבורה, גם לחלקה שנקנתה מראש או לחלקה שנרכשה עבור בן זוג. לא רחוק ממנו, בקיבוץ גבעת-השלושה, מבקשים 16,000 שקל לקבורה, כנ"ל. בגבעת-חיים מאוחד הסכום הוא 14,000 שקל, אבל כאן נותנים הנחה של 200 דולר לאדם שרוכש בחייו קבר ליד בן או בת זוג. ברבדים מדברים בדולרים – 2,000 דולר, בכפר-מסריק – 8,000 שקל, ובמשמרות – 7,000 שקל ("אנחנו זולים כי רק התחלנו לפתח את הנושא"). מדובר בסכומים הגבוהים עד פי ארבעה ויותר מתעריפי המקסימום.
גם מי שמוכנים לשלם סכומים כאלה כדי לקבור את יקיריהם במקום פסטורלי ובטקס כראות עיניהם, עלולים להיווכח שהם לא תמיד כוללים את כל ההוצאות הכרוכות בקבורה. בגבעת-השלושה, למשל, המחיר לא כולל הובלה באמבולנס, שירותי טהרה ותכריכים, רשיון קבורה, מודעות אבל או רב למי שרוצה, אבל כולל מערכת הגברה. בכפר-מסריק, לעומת זאת, המחיר כולל הובלה באמבולנס והנפקת רשיון קבורה, אך לא כולל טהרה, תכריכים ורב למי שמבקש, וגם לא מערכת הגברה. במקרים רבים הקבורה נעשית בארון עץ, אבל רק בחלק מהמקרים המחיר כולל את הארון.
מצד שני, אין ספק שהקיבוצים מספקים תנאים שאין בבתי-הקברות הרגילים, מעבר למקום היפה ולקבורה החילונית: סככות מוצלות ברחבות ההספדים, שתייה, חנייה מרווחת ונוחה ושירותי גינון וטיפוח סביבתי.
"דברים יפים עולים כסף"
בביטוח הלאומי שמעו על הגבייה החריגה בקיבוצים, אבל לא עושים הרבה נגדה. לדברי נבון, הביטוח הלאומי לא מטפל באכיפה במקרים של הזמנת חלקת קבר בחיים. בזה מטפל משרד הדתות. הביטוח הלאומי אוכף את החוק רק במקרים אחרים – שבהם נגבה תשלום בקבורה רגילה, וגם כאן, הוא אומר: "אין לנו דרך לקבוע האם הקיבוץ מבקש מאיתנו החזר עבור קבורת חבר קיבוץ או בן משפחתו או עבור משפחה שקנתה קבר לאחר המוות, כשם שאין לנו אפשרות לעשות זאת במאות בתי-העלמין של חברה קדישא. נוכל לפעול רק אם הציבור יפנה אלינו בתלונה על מקרים כאלה". ממשרד הדתות נמסר כי הנושא מטופל נקודתית אם פונים אל המשרד בתלונות ספציפיות.
בקיבוצים אומרים מצידם, כי הם אינם גובים כסף עבור הקבורה, אלא עבור ה"תחזוקה" או עבור חלקות חריגות. "הנושא מאוד בעייתי", אומר דורון זלצברג, מזכיר קיבוץ עינת. "אנחנו לא חיפשנו להפוך את בית-העלמין לענף רווחי. הביקוש בא מקרב הציבור החילוני, שחיפש קבורה אלטרנטיבית. כל עוד למדינה אין תשובה לקבורה חילונית, מלבד בית-עלמין אחד בבאר-שבע, היא צריכה להכיר בנו כמי שנותן את התשובה וגם יכול לגבות על כך תשלום. זה שהביטוח הלאומי משלם דמי קבורה לא אומר שהוא יכול להכתיב לכל אחד היכן להיקבר".
משפחות שקברו את יקיריהן בעינת אינן מתרגשות מהסכומים החריגים. "מדובר בבית קברות של 5 כוכבים, שנותן שירות מעולה רק בגלל המחיר שהוא גובה", אומרת א'. "אין מה לעשות, דברים יפים עולים כסף. לא רק בחיים, גם לאחר המוות".
לפנייה לכתב/ת 
