האם לסמוך על יועצי ההשקעות בבנקים?
הציבור מתחיל לחזור לבורסה, ועל רקע זה הופך חוק הייעוץ בניירות ערך לרלוונטי יותר; יצאנו לסניפי הבנקים לבדוק האם הם עומדים בדרישות החוק; מצאנו שלא תמיד: לפעמים קיבלנו ייעוץ מפקידים שאינם יועצים, ולא תמיד ניכרה הקפדה על ייעוץ אובייקטיבי, הכולל גם המלצות להשקעה בניירות ערך שאינם מנוהלים על-ידי הבנק. לידיעת המשקיעים
זמן רב חלמתי להגיד את המשפט "יש לי 100 אלף שקל פנויים. במה כדאי להשקיע אותם?" השבוע הוטלה עלי המשימה לעשות זאת, במסגרת ניסיון לבדוק האם הפקידים ויועצי ההשקעות בבנקים מתפקדים בהתאם למגבלות שמטיל עליהם החוק.
על-פי החוק, רק יועץ השקעות מוסמך לתת ייעוץ ללקוחות. בנוסף, לפני מתן הייעוץ עליו להחתים את הלקוח על טופס, שבו הלקוח מוסר פרטים וחותם שהוא מבקש לקבל ייעוץ. בין רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים לבין הבנקים מתנהל ויכוח ממושך על השאלה, האם יש הבחנה בין ייעוץ השקעות לבין מסירת מידע. רשות ניירות ערך הנחתה כבר לפני כמה שנים את הבנקים שכל מסירת מידע היא בגדר ייעוץ, ולכן אסורה על מי שאינו יועץ השקעות. הבנקים מנסים לטעון שמסירת מידע בלבד איננה ייעוץ. העניין יידון בבגץ במהלך השבועות הקרובים.
בנוסף, החוק אוסר על יועצי השקעות בבנקים להעדיף קרנות נאמנות של הבנק שבו הם עובדים, בעת מתן הייעוץ.
הדרישה היא שהייעוץ יהיה אובייקטיבי. הפקיד בבנק מחויב לייעץ לטובת הלקוח - ולא לטובת הבנק.
נושא הייעוץ לגבי קרנות נאמנות הופך באחרונה רלוונטי מאוד. על רקע הפריחה בשוק ההון, הציבור מתחיל לחזור לבורסה. הריבית במשק נמצאת במגמת ירידה מתמשכת, והלקוחות, שקיבלו אך לפני שנה-שנתיים ריבית של כ-7% על פקדונות שקליים - ריבית מובטחת חסרת סיכון - מקבלים היום כ-3%-2% בלבד. בניכוי 10% במסגרת הרפורמה במס, נשאר סכום עלוב ביותר. המצב הזה, בנוסף לעליות השערים החדות בבורסה, מביא רבים להעביר כספים מפיקדונות לקרנות נאמנות, שהן מכשיר ההשקעה הנוח והפופולרי ביותר למשקי הבית היום.
שוק קרנות הנאמנות בארץ הוא ריכוזי מאוד. נתח השוק של הבנקים בענף עומד על כ-90%, ואילו הנתח של הברוקרים הפרטיים עומד על כ-10% בלבד, למרות שהם מציגים תשואות עודפות על אלה שמציגים הבנקים ברמת סיכון זהה.
בישראל יש כ-650 קרנות, והבנקים משיקים מדי כמה ימים קרן חדשה. הברוקרים הפרטיים מתלוננים כי ערוצי ההפצה של הבנקים, כלומר הסניפים, אינם פתוחים בפניהם: הבנקים אינם מציעים ללקוחותיהם קרנות זרות", שאינן בניהול הבנק עצמו. ואכן, מרבית לקוחות הבנקים מחזיקים בתיקי ההשקעות שלהם קרנות בית", כלומר קרנות בניהול חברה הקשורה לבנק שבו הם מנהלים את חשבון העו"ש שלהם.
באחרונה ערכנו משאל בקרב הבנקים הגדולים לגבי שיעור האחזקה של קרנות נאמנות זרות" בתיקי ההשקעות של לקוחותיהם. מרבית הבנקים הגדולים דיווחו על אחזקה של כ-15%. בנקים בינוניים דיווחו על שיעור של כ-30%. ביום פרסום הכתבה על המשאל, טרח כל אחד מהבנקים להתקשר ולומר לנו שהבנקים האחרים, כולם, מסרו נתונים שקריים.
להגנתם, מנופפים הבנקים במערכות הייעוץ הממוחשבות העומדות לרשות יועציהם. במערכות האלה מופיעים נתוני התשואות של כל הקרנות בשוק, בשנה האחרונה ובשלוש השנים האחרונות (כל בנק יש מערכת קצת שונה) המערכות עוזרות ליועצים להציע ללקוחות מוצרים המתאימים להם לפי רמת הסיכון שהם בוחרים, טווח ההשקעה, ייעוד הכסף, רמת התנודתיות שהם מוכנים לה ועוד. נתוני הלקוחות מוזנים למערכת והיא מציעה את ההשקעות המתאימות, מכל ענף הקרנות.
האם מקפידים בבנקים על ההוראה שרק ליועצי השקעות מותר למסור מידע ללקוחות, והאם הם מקפידים על איסור העדפת מוצרים של הבנק עצמו בתחום קרנות הנאמנות? כדי לבדוק זאת יצאנו בשבוע האחרון לסניפי הבנקים השונים.
יום לפני ביצוע הבדיקה התקשרנו לסניף אחד או שניים של כל אחד מהבנקים הגדולים ושאלנו אם יש בסניף יועץ השקעות. בכל הסניפים אמרו שיש. באחד הסניפים, של בנק הפועלים, יעצו לנו לקבוע פגישה עם היועץ ליום המחרת, וכך עשינו.
למחרת ניגשנו לכל הסניפים ופנינו אל הפקיד או הפקידה הראשונים שבהם נתקלנו בתוך הסניף, מלבד הטלרים הנותנים שירות באשנב. הצגנו עצמנו באופן זהה: "אני לא לקוחה של הבנק. ברשותי 100 אלף שקל בפיקדון שקלי, ובגלל שהריבית נמוכה אני רוצה להיכנס קצת לבורסה. אף פעם לא השקעתי בבורסה ואני לא מבינה בזה. רציתי לשמוע מה יש לכם להציע לי". במהלך השיחה ציינו גם שיש לנו 40 אלף שקל בקופת גמל שהפקדנו בה באופן עצמאי, בקרוב היא תהפוך נזילה, ורצינו לשמוע הצעות גם לגבי הסכום הזה.
אמרנו שאנחנו רוצים להשקיע את הכסף לטווח של שנה עד שנתיים, בסיכון נמוך, ללא מטרה מוגדרת. "אנחנו מוכנים להפסיד כ-10,000 שקל, וכמובן רוצים להרוויח כמה שיותר".
הנה פירוט הייעוץ שקיבלנו בבנקים השונים:
בנק הפועלים:
מי ייעץ לנו: כאמור, בסניף אחד נקבעה לנו מראש פגישה עם יועץ השקעות. היועץ עבר על פני כל המוקשים בשלום - החתים אותנו על הסכם ייעוץ, עבד עם מערכת הייעוץ הממוחשבת של הבנק, והשקיע בנו כשעה שלמה.
מה המליצו: היועץ צירף לסכום ההשקעה הראשוני של 100,000 שקל את הסכום של קופת הגמל. הוא לא ציין בפנינו שהרווחים בקופות גמל פטורים ממס, ולכן עדיף לנו להשאיר את הכסף בקופה, או להשקיעו בקופת גמל במסלול שונה.
על סמך מערכת שאלות ששאל אותנו ואשר את תשובותיהן הזין למערכת הממוחשבת, קבעה המערכת כי רמת הסיכון המתאימה לנו היא נמוך עד בינוני. אחרי שהגיע איתנו להסכמה על הרכב התיק הרצוי, גם הוא על סמך נתונינו והעדפותינו (מניות - 25%, שקלים - 35%, מדד ומטח - 20% כל אחד), הציע להשקיע במוצרים ספציפיים. מבין שלוש קרנות הנאמנות שהציע, שתיים היו של הבנק שלו, בנק הפועלים (להק נאסדא"ק 100 ופקן אג"ח בינלאומי) ואחת היתה חיצונית (מיטב ת"א 25). היועץ הראה לנו על המסך את התוצאות שנתנה המערכת הממוחשבת, ואשר מתוכן נבחרו הקרנות, אך לא הוציא לנו תדפיס של התוצאות המלאות.
מי ייעץ לנו: היות שבמהלך הייעוץ בסניף הנ"ל עבר מנהל הסניף ולחץ את ידנו, התעורר חשדנו שייתכן כי בסניף ידעו שבאנו לקבל ייעוץ במסגרת בדיקה. לכן ערכנו בדיקה בסניף נוסף, ללא קביעת פגישה מראש. כאן נכנסנו וניגשנו אל פקידי הבנקאות האישית. אלה אמרו שאינם נותנים ייעוץ והפנו אותנו ליועצת. זו היתה נחמדה מאוד ומקצועית, אך לא החתימה אותנו על הסכם ייעוץ.
מה המליצו: היועצת עשתה את עבודתה נאמנה בעזרת מערכת הייעוץ הממוחשבת. היא המליצה להשקיע בשתי קרנות, אחת בניהול בנק הפועלים (אופטימום סולידי) ואחת חיצונית (אנליסט נכסים). כאשר נשאלה האם כדאי להשקיע במניות ספציפיות, אמרה שזו אפשרות, ובין היתר הציעה לבחון את מניית בנק דיסקונט. גם כאן הראתה לנו היועצת את התוצאות על גבי המסך, אך לא הוציאה עבורנו תדפיס מלא.
בלטה היוזמה השיווקית שהפגינה: היא לקחה מספר טלפון שלנו, ואחרי שעה התקשרה, השאירה הודעה והציעה להיפגש איתי ועם בעלי שוב, מן הסתם כדי להתקדם בנושא ייעוץ ההשקעות ואולי גם להציע לנו להעביר את חשבוננו לבנק הפועלים.
בנק לאומי:
מי ייעץ לנו: בסניף הראשון שאליו נכנסנו פנינו לעובד הראשון שבו נתקלנו והסברנו מה אנחנו מחפשים. הוא הפנה אותנו ליועצת השקעות.
מה המליצו: יועצת ההשקעות סירבה לתת מידע או ייעוץ מאחר שמדובר בסניף עסקי. לאחר שהתעקשנו קצת וביקשנו שתיתן בכל זאת איזשהו ייעוץ, היא היתה מקצועית והתעקשה לתת מידע כללי בלבד לגבי אפיקי השקעה, בלי לציין שמות של מוצרים כלשהם, וגם לא נתנה עלון של קרנות בניהול חברות-בנות של הבנק.
מי ייעץ לנו: בסניף נוסף של לאומי נכנסו ופנינו לפקידה הראשונה שנתקלנו בה, שהתברר כי היתה יועצת השקעות.
מה המליצו: יועצת ההשקעות החתימה אותנו על הסכם ייעוץ וישבה איתנו במשך כשעה. היא עבדה בעזרת מערכת הייעוץ הממוחשבת של הבנק וקבעה לנו רמת סיכון בינונית.
את הכסף בקופת גמל היא הציעה להשאיר בקופה, בגלל הטבת המס המגיעה לנו עבורו. היא הוסיפה שאינה מייעצת לגבי קופות גמל, אך יש אפשרות, אם רוצים, לבחור קופה בעלת אופי השקעה מסוים. כאשר הקשינו היא נתנה לנו עלון של קופת סגנון שבניהול בנק לאומי, אך הדגישה שישנן קופות נוספות.
המערכת הממוחשבת של לאומי המליצה לחלק את הכסף כך: 45% שקלי, 25% צמוד מדד, 15% מניות ו-15% מט"ח.
המערכת גם ציינה הרכב תיק השקעה מועדף בפירוט רב. היועצת נתנה לנו תדפיס של התוצאות. כשלחצנו וביקשנו שתייעץ לנו איזו קרן ספציפית כדאי לבחור, היא עברה לעבוד עם עיתון הבורסה לניירות ערך. היא רשמה בכתב ידה על גבי התדפיס מוצרים. רובם היו מוצרים בניהול בנק לאומי: קרן פיא 25, תאלי 25, פסגות אג"ח בינלאומי, פיא צמיד ופסגות כל רגע. היו שלושה מוצרים נוספים שאינם של הבנק: מבט 25, אי.בי.אי ג'מבו ומיטב 25.
הבנק הבינלאומי:
מי ייעץ לנו: נכנסנו לסניף, שבקומתו התחתונה יושבים הטלרים ובקומה העליונה יועצי ההשקעות, כך שהראשון שניגשנו אליו היה יועץ השקעות.
מה המליצו: היועץ שאל איך נרצה לחלק את הכסף ושרבט בזריזות על דף נייר - 20% מניות, 80% אג"ח. הוא הציע את קרן דקלה מדיקל של הבינלאומי, קרן חדשה שמשקיעה בתרופות, וגם את קרן סין של הבינלאומי, שעשתה לדבריו 7%. קצר ולעניין, בלי להחתים על טופס ייעוץ, בלי להיעזר במערכת ייעוץ ממוחשבת.
בנק המזרחי:
מי ייעץ לנו: פנינו לפקידה שישבה מול הכניסה לסניף, אך היא אמרה שאיננה יועצת השקעות אלא מנהלת לקוחות פרטיים.
מה המליצו: שאלנו את הפקידה בכל זאת האם תוכל לתת לנו מידע על קרנות, והיא הוציאה את העלון של קרנות הבנק - קרנות עמדה. כאשר שאלנו מה היא מציעה, סימנה על גבי העלון את הקרנות עמדה כוללת, עמדה ת"א 25 ועמדה יתר.
במהלך השיחה היא קראה לפקידה שלידה ושאלה באיזו קרן השקיעה וכמה הקרן עשתה. הפקידה השכנה אמרה שהקרן שהשקיעה בה עשתה בערך 7% בחודשיים האחרונים, ושתיהן אמרו כי היא ראויה להשקעה. תוך כדי שיחה שאלה אותנו הפקידה האם אנחנו מעונינים במוצר אחר - פיקדון מובנה שהבנק מציע, בסכומים של 50 אלף שקל ומעלה, שצמוד איכשהו למדד ה-S&P (המורכב ממניות גדולות בארה"ב). כאשר ביקשנו הסבר, אמרה שזה מסובך וצריך לפנות למנהל בקומה השנייה, ואפשר להצטרף רק עד למחרת. ויתרנו.
הפקידה לא החתימה אותנו על שום טופס ולא עבדה מול מערכת הייעוץ הממוחשבת. לעומת זאת, היא הצטיינה ביוזמה שיווקית: היא אמרה שיש לבנק הצעות טובות לפותחי חשבון משכורת, שאלה כמה אני ובעלי מרוויחים ואם תוכל לשלוח לנו הצעה להעברת חשבון העו"ש שלנו לבנק, ולקחה פרטים.
בנק דיסקונט:
מי ייעץ לנו: בכניסה לסניף (סניף גדול) ניגשנו לאחד העובדים וביקשנו ייעוץ, והוא הפנה אותנו ליועץ ההשקעות.
היועץ שאליו נכנסנו היה עסוק ולכן הופנינו לאחת העובדות, שלא היתה יועצת השקעות וציינה זאת.
מה המליצו לנו: הפקידה לא החתימה אותנו על הסכם ייעוץ ולא עבדה עם מערכת ייעוץ ממוחשבת. היא הוציאה פרוספקט של קרנות הבנק - אילנות דיסקונט, הסבירה בצורה מקצועית ואמרה שלדעתה הקרנות שעשויות להתאים לנו הן אילנות אג"ח פלוס ואילנות ת"א 25.
על שולחנה היתה מונחת מודעה של אילנות דיסקונט, ובה מצוין מיקומן של קרנות אילנות דיסקונט מקטגוריות שונות במקומות 2-1 בשוק. כאשר שאלתי אותה למה מתייחסים המספרים 1 או 2, אמרה שאינה יודעת ושאלה את יועץ ההשקעות שלידה. גם הוא אמר שאינו יודע וזה (הפרסום - ד.ב) משהו חדש.
בנק מרכנתיל דיסקונט:
מי ייעץ לנו: בסניף שבו ביקרנו אין יועץ השקעות. הפקידה שאליה ניגשנו אמרה שאיננה יועצת והתעקשה לא למסור לי כל מידע שהוא, בטענה שאסור לה.
בנק איגוד:
מי ייעץ לנו: ניגשנו לעובד פנוי, שהיה יועץ השקעות.
מה המליצו: יועץ ההשקעות היה מעט זהיר יותר מחבריו בבנקים האחרים, למרות שלא החתים אותנו על הסכם ייעוץ ולא עבד עם מערכת ממוחשבת, אלא נעזר בעיתון הבורסה.
הוא אמר שיש הרבה קרנות של מנהלים רבים, וכאשר ביקשנו דוגמאות אמנם הראה את העלון של בנק אגוד וסימן כמה מהקרנות - ת"א 25, אגוד גמישה ואגוד ת"א - 75 אך ציין גם שמות של קרנות של מנהלים אחרים.
מסקנות
הבדיקה שערכנו איננה מהווה מדגם מייצג של יועצי ופקידי הבנקים בישראל. יש בארץ כ-30,000 עובדי בנקים, מהם כ-4,000 יועצי השקעות. למרות זאת, עולים ממנה כמה דברים ראויים לציון:
רק בבנק הפועלים ובבנק לאומי קיבלנו ייעוץ מסודר מיועצי השקעות שנעזרו במערכות הייעוץ הממוחשבות של הבנק ולעתים המליצו גם על מוצרים שאינם של הבנק. בבנקים האחרים בחלק מהמקרים (המזרחי ודיסקונט) מי שנתן לנו מידע היה פקיד או פקידה ולא יועץ השקעות. גם כשהיה זה יועץ או יועצת השקעות (הבינלאומי ואיגוד), הם לא נעזרו מערכת ייעוץ ממוחשבת, שמאפשרת ייעוץ יותר אובייקטיבי ומידע רב להשוואה. אמנם במהלך השיחה הדגישו שיש עוד קרנות רבות נוסף לקרנות הבית, אבל לרוב נתנו מידע וציינו במפורש רק את קרנות הבית (למעט בבנק איגוד, שם הזכיר היועץ שמות ספציפיים).
גם בבנקים שבהם עבדו היועצים עם מערכת ייעוץ ממוחשבת (ברוב הסניפים שבהם ביקרנו ניכר היה שעיתון הבורסה שימושי יותר בקרב היועצים והפקידים), לא תמיד הציגו ללקוח על נייר מודפס ומסודר את תוצאות הייעוץ שעליהן ממליצה המערכת, או לפחות ציינו, למשל, שמלבד הקרנות המומלצות יש עוד כך וכך אפשרויות באותו דירוג. לכל היותר, הפנו אלינו את המסך כדי שנוכל להסתכל בתוצאות על גביו. בצורה כזאת די קשה לדעת מה כדאי לבחור. רצוי מאד להדפיס ללקוח דף מסודר של התוצאות.
רק בשני מקרים (לאומי והפועלים) הקפידו יועצי השקעות להחתים אותנו על הסכם ייעוץ. נראה שחקירת רשות ניירות ערך שנערכה לאחרונה נגד בנק לאומי בעקבות שיווק קרנות אגרסיבי של הבנק ללקוחותיו העלתה את סף הרגישות בבנקים לדרישות החוק, אבל לא מספיק.
עוד כדאי לציין, שתוצאות הבדיקה המדגמית שלנו דווקא הפוכות למצב בשטח: בשטח הבנק הבינלאומי הוא הבנק בעל השיעור הגבוה ביותר של קרנות זרות" בתיקי ההשקעות של הלקוחות, ומערכת הייעוץ שלו נחשבת הכי פתוחה. לאומי, לעומתו, נחשב לבנק שמוכר הכי פחות קרנות זרות והכי אגרסיבי בשיווק הקרנות שלו".
נקודה חיובית מאוד שעולה מהבדיקה: למרות הגאות בבורסה, הן היועצים והן הפקידים גילו רגישות, הזהירו שהבורסה גם עלולה לרדת, ולא דחפו" להשקיע בבורסה. בנוסף, הציעו שגם אם נכנסים לבורסה, כדאי לעשות זאת במתינות ובשיעור נמוך יחסית.
ונקודה חשובה נוספת: במהלך שיחותינו עם הפקידים והביועצים הבחנו שעל שולחנותיהם נמצאים מסמכים ומידע הנוגעים ללקוחות אחרים, כשהוא גלוי לעין כול. כך יכולנו לראות טופס על העברת כספים של איש עסקים ידוע מאוד במשק, כולל סכום, מתי העביר ולאן, וגם לגלות שלזוג פלוני יש מעל 8 מיליון שקל בחשבון ההשקעות, כולל תמהיל ההשקעות. רצוי מאוד לשפר את נושא שמירת סודיות הלקוחות.
תגובות
בנק לאומי: "בנק לאומי מנחה את יועציו לפעול על-פי חוק הייעוץ בניירות ערך, כמו גם על-פי חובת הנאמנות כלפי לקוחותיו. טובת הלקוח היא שעומדת לנגד עיני יועצי הבנק בנותנם ייעוץ ללקוחותיהם.
"לבנק לאומי מודל מתקדם ואובייקטיבי לייעוץ בקרנות הנאמנות. מודל זה משולב כחלק אינטגרלי במתן הייעוץ ללקוח, והוא כולל ניתוח ייחודי ומקיף של ביצועי קרנות הנאמנות. הניתוח הינו דו-ממדי וכולל המלצה המתייחסת לביצועיהן של הקרנות בעבר בהשוואה לקרנות בתחום התמחות דומה, זאת לצד מבט לעתיד המתבטא בבדיקת התאמת אפיקי ההשקעה של הקרנות בהווה להמלצות ועדת ההשקעות של הבנק".
הבנק הבינלאומי: "הבנק הבינלאומי משקיע כספים ומשאבים רבים בבניית מערכות מתקדמות ביותר למתן ייעוץ אובייקטיבי. ההנחות ליועצים חד-משמעיות - להעדיף את טובת הלקוח. המקרה ייבדק ואם אכן בוצעה הפרה משמעתית, יטופל בהתאם".
בנק המזרחי: "בנק המזרחי מקיים את חוק הייעוץ ומקפיד שעובדי הסניפים ימלאו אחר הוראות החוק. במקרה הזה, בהנחה שהעובדות נכונות, מדובר ביוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל והבנק ידאג שהדבר לא יישנה".
בנק מרכנתיל: "הבנק שמח על התוצאות, שהן פרי עבודה קשה ומאומצת ליישום חוק הייעוץ בקרב כל עובדי וסניפי הבנק, וימשיך במדיניות זו, שהוכיחה את עצמה, גם בעתיד".
בנק איגוד: "השירות שניתן על-ידי הסניף לא כלל ייעוץ להשקעות, אלא מידע כללי על אפשרויות ההתקשרות עם הסניף, ללקוחה שאיננה נמנית עם לקוחות הבנק. לפי החוק, במצב כזה לא נדרשת החתמה על הסכם למתן ייעוץ. אם השיחה היתה מובילה לפתיחת חשבון, תוך דרישה לייעוץ, הסניף היה נוקט את כל הפעולות הנדרשות, כולל החתמה על הטופס המסדיר מתן ייעוץ".
רשות ניירות ערך: "רשות ניירות ערך מודעת לעובדה שקיימים ליקויים, חלקם חמורים, בתפקוד יועצי השקעות בבנקים. הרשות פועלת בכל האמצעים שבידיה כדי לאכוף את הוראות חוק הייעוץ, לרבות באמצעות עריכת ביקורות. עם זאת, מובן כי גם על הלקוח לנקוט את כללי הזהירות המתבקשים ולבדוק אם האיש המספק לו את המידע לצורך קבלת החלטת ההשקעה מקיים את דרישות החוק ומתאים את השירות לצורכי הלקוח".
בנק ישראל: "פקידים המסמנים המלצות על קרנות עוברים על חוק הייעוץ. במקרים שבהם היתה לכאורה העדפת מוצרים שבניהול הבנק - מדובר בנושא גבולי, היות שליועצים יש מידע לא סימטרי והם יודעים יותר על הקרנות שבניהול הבנק. העדפת מוצרים היא בעיה ידועה אך קשה לתקוף אותה".
