יקוב הדין את ההר
אלמלא שיקוליהם הפוליטיים, היו מוציאים חברי הליכוד משפט כבר עתה, מפני שאין צורך לחכות להחלטת היועץ כדי לגבש דעה על כשירותו של שרון להמשיך בכהונתו
חברי מרכז הליכוד הריעו שלשום לאריאל
שרון, אבל מומחים לאקוסטיקה פוליטית הבחינו בכך שתרועותיהם לא הרעידו את אמות הסיפים. הצירים לא התמוגגו, לא רק בגלל המחלוקת על אודות תוכנית ההתנתקות של מנהיגם, אלא גם בגלל החשדות כלפיו.
האתוס הליכודי הניע את חברי המרכז לעודדו במתינות, אבל היתה זו התגודדות רפקלטיבית סביב ראש הלהקה הפצוע, ואילו בחדרים סגורים שפכו שרים ואנשי שורה את ליבם והודו כי העמידו פנים.
שהרי לא כולם מושחתים. רוב הפוליטיקאים הם כשאר בני האדם, ופרשת שרון ובניו טורדת את מנוחתם. ההתעלמות היא הפשרה שמצאו בין הוקעה לבין תמיכה, והם ממתינים עד אשר יחליט היועץ המשפטי אם להעמיד את האיש לדין.
אלמלא שיקוליהם הפוליטיים, היו מוציאים משפט כבר עתה, מפני שאין צורך לחכות להחלטתו של היועץ כדי לגבש דעה על כשירותו של שרון להמשיך בכהונתו. היועץ צריך להשתכנע בכך שיש בכוחה של התביעה להוכיח כי נעשה מעשה פלילי, אבל סבירות קטנה להרשעה פלילית אינה תו תקן מוסרי.
נניח לפרשות סיריל קרן ואדמות גנתון שעדיין רב בהם הנסתר על הנגלה. נדון רק בפרשת האי היווני ונעניק לה את הפרשנות הנדיבה ביותר האפשרית.
נשאל את עצמנו כיצד היינו נוהגים לו נקלענו למצב הדומה למצבו של ראש הממשלה, לפי התסריט הרך ביותר: האם לא היינו שואלים את בננו מדוע פנה איש העסקים המפוקפק דווקא אליו, ומדוע הוא משלם לו ביד כה רחבה? האם לא היה עולה חשד במוחנו כי לא משום כישוריו של הבן, אלא משום מעמדנו החליט האיש להעשירו? האם לא היינו מזהירים את הבן מפני חטאת לפתח רובץ? האם לא היינו מסבירים לבן הפוחז כי אפילו למען המוניטין של המשפחה יש להתרחק מ"עסקים" שכאלה? וכאשר היתה המשטרה מתחילה לרחרח סביבנו, האם לא היינו כופים על הבן לגלות את כל הידוע לו, מיד ובלי התחכמויות? האם לא היינו מופיעים בפני הציבור ומסבירים בכנות, בפרטי פרטים, מה קרה ולמה? "האדם הסביר" יודע כי כך יש לנהוג.
אך לא הכל מבינים כי יש קשר אמיץ בין מידותיו המוסריות של מנהיג לבין מעשיו בשדה המדיניות. יש המקבלים את מובנה הפשטני של המימרה במסכת יומא שבגמרא, "אין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו..." וסבורים כי חטאיו של מנהיג מוכיחים שהוא אדם של ממש ולא מלאך. מלאכים אינם יודעים לנהל מאבקים נוקשים בעולם בלתי מושלם, ולכן מוטב לנו להעמיד בראשנו מישהו שהוא "לא פראייר".
ובכן, בקרוב נקבל שיעור על תוקפה של ההנחה הזאת. כאשר יילכו חברי הליכוד לקלפיות ויתבקשו לחוות את דעתם על אודות ההתנתקות מעזה, הם יחשבו לא רק על השאלה שתוצג להם, אלא גם על שאלה שאינה קשורה לה כלל: מה תהיה השפעתה של החלטתם על גורלו האישי של אריאל שרון. יש להניח כי יימצאו לא מעטים שזו תהיה השאלה העיקרית אשר לפיה יקבלו את החלטתם. הנה כך עתידה התנהגותו של ראש הממשלה להשפיע על גורל המדינה.
ואיפה האופוזיציה?
היחס לאורחות התנהגותו של שרון מעמידה את המפלגות בפני מבחן יושרה קשה. מפלגת העבודה כבר נכשלה בו. היא מגששת את דרכה לקואליציה עם הליכוד, ושרידתו של שרון היא התנאי לכך. על כן היא שותקת ואינה עושה מה שמתבקש מכל מפלגת אופוזיציה איתנה. בבואה למשפט הבוחר, לא ייזכר לה כי תמכה בתוכנית ההתנתקות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
