אזרחות זרה: האם יש צורך בעו"ד?

מאז הודיע האיחוד האירופי על כוונתו לצרף לשורותיו את פולין, הונגריה ומדינות אחרות במזרח אירופה, הפכו הדרכונים המזרח-אירופאים למצרך מבוקש בישראל, ואלפי אנשים משתרכים בתורים ארוכים בכניסה לשגרירויות. השגרירויות מערימות על המבקשים קשיים וסבכים בירוקרטיים עצומים, והמבקשים נאלצים לגלות שהשגת דרכון פולני, הונגרי או רומני היא משימה קשה, הכרוכה בהוצאה רצינית של זמן וכסף.

מספר עורכי דין ונוטריונים, דוברי גרמנית, רומנית, פולנית ואנגלית מיהרו לנצל את ההזדמנות, והם מציעים ללקוחותיהם להגיש את הבקשה במקומם. עורכי הדין מציעים ללקוחות לרכוש עסקת חבילה, הכוללת עמידה בתורים בשגרירות ובמשרדי הממשלה בישראל, מילוי טפסים, התדיינות עם פקידי השגרירויות על בעיות בהשגת האזרחות, תרגום מסמכים לשפות הזרות ואישורים נוטריונים של התרגומים.

עורך הדין והנוטריון צבי נגלר, לדוגמא, מוכן לסייע לאזרחי ישראל להשיג דרכון פולני תמורת 1,000 דולר, בתוספת מע"מ והאגרות השונות, ששגרירות פולין גובה עבור המסמכים. נגלר מגיש את הבקשה גם עבור ילדיהם של מקבלי האזרחות, ומעניק, לדבריו, הנחות על בקשות לדרכונים לילדים, לפי מספר ילדיו ונכדיו של המבקש. 

"לפני שאני מתחיל בתהליך, אני עובר על מסמכיו של המבקש, ומוודא שהוא זכאי, עקרונית, לקבלת אזרחות פולנית", אומר נגלר. "אני מודיע למי שאינו זכאי, שחבל על זמנו וכספו, ומונע ממנו להתרוצץ בין המשרדים לחינם. יש לא מעט כאלה".

בשביל מה, בעצם, לשכור את שירותיך? מדוע אין האזרח יכול לעמוד בתור בעצמו? 

"יש אזרחים שניגשים גם לבית המשפט בלי עורך דין. זה חוקי ולגיטימי, השאלה אם הם יזכו במשפט", אומר נגלר. "מעבר לעובדה שאני מכיר את השפה, אני יודע את קיצורי הדרך הלגיטימיים, ויכול לעזור לאזרח להוכיח את זכאותו לאזרחות פולנית במקרים הגבוליים, שבהם יש מקום לויכוח על כך".

לא כל עורכי הדין והנוטריונים מסכימים עם נגלר. "בשביל מה לשלם כסף על שירות שאתה יכול לבצע בעצמך?", שואל עורך הדין והנוטריון דוד אשד. "האם האזרח הסביר ישכור מישהו שיעמוד בשבילו לתור בסופרמרקט או בבנק?" 

אשד, דובר גרמנית, הונגרית, צ'כית, סלובקית ושפות אחרות, מתרגם ללקוחותיו מסמכים שהם נדרשים להגיש בשגרירויות השונות, ומספק להם אישור נוטריוני על התרגומים, לפי התעריפים המקובלים על פי חוק הנוטריונים. אשד מסרב לעמוד בתור ולכתוב מכתבים עבור המבקשים, בטענה שהשירות אינו הולם את ייעודו כנוטריון. "התשלום הנוטריוני עבור תרגום כל המסמכים שצריך להגיש בשגרירות בשביל לקבל אזרחות זרה, אינו מגיע ואינו מתקרב ל-1,000 דולר", אומר אשד.

אשד טוען, שאחדים מעורכי הדין והנוטריונים, שאינם דוברי שפות זרות, שוכרים את שרותיהם של מתרגמים, ומאשרים את תרגום המסמכים אף שאינם מבינים את התרגום בעצמם. אשד מנהל בנושא תכתובת של 3 שנים עם לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים, בנסיון לעצור את התופעה.

"אני מקבל פניות ממשרדי עורכי דין, המבקשים ממני לתרגם עבורם מסמכים בשפות שהם לא יודעים", אומר אשד. "מדובר בעסקה שמשתלמת לכולם, אבל היא מנוגדת, לדעתי, לחוק הנוטריונים".

מבחינת הצרכן אין זה משנה הרבה. ברגע שנוטריון חתם על תרגום המסמך, הוא מסודר ויכול להגיש את המסמך המתורגם לשגרירות.