סקיי קפטן והעולם הווירטואלי

ניו יורק, 1939. עיתונאית צעירה, טייס קרב מהולל ושותפתו לצוות יוצאים לחסל מדען מרושע, שמחזיק בכלי נשק עתידניים. נשמע כמו סרט מדע בדיוני סוג ב'? לא בדיוק. זוהי עלילתו של הסרט הראשון בתולדות הקולנוע, שהדבר היחיד האמיתי בו הוא השחקנים.

אף שעלילתו עוסקת בעיר, הסרט לא צולם כלל בניו יורק. למעשה, הוא לא צולם באולפן כלל. כל פרט שמופיע על המסך - הבניינים, האנשים, הרחובות, קרבות האוויר והרובוטים המעופפים, כולם הם יצירי מחשב, פרי עבודתן של תריסר חברות אנימציה. כל השחקנים צולמו על רקע מסך כחול (שהופך את הרקע לשקוף), והתפאורה הממוחשבת נשתלה סביבם לאחר מכן. מציאות? דמיון? כבר קשה להבחין.

סרט על המק

הסיפור מאחורי סקיי קפטן ועולם המחר (במקור: Sky Captain and the world of Tomorrow) הוא סיפורו הקלאסי של הנער התפרן המשוגע לקולנוע, שרוקם לו חלום חיים במשך שנים, עד שזה לפתע מתגשם בדרך נס.

קרי קונרן (37) גדל בעיירה פלינט במדינת מישיגן. הוא הושפע מאוד מסרטי מדע בדיוני דלי תקציב, שהוקרנו באותן השנים בטלוויזיה האמריקנית. בעזרת מצלמת הוידאו שלו הוא צילם את השמיים, ושתל בהם עבמים בעזרת תוכנת מחשב. בראיונות סיפר שתמיד התלהב מהיכולות האינסופיות שקיימות באנימציה. 

לאחר סיום לימודי הקולנוע שלו החליט לממש את חלומו ולנסות וליצור סרט רובוטים, שעלילתו מתרחשת באווירה הדחוסה והקסומה של שנות ה-30. מהר מאוד הבין קונרן, כי הפקתו של סרט כזה, באמצעים השגרתיים, יכולה להגיע בקלות ל-100 מליון דולר, סכום שאף אולפן לא ישקיע בסרט מדע בדיוני הכולל רובוטים ענקיים ומתרחש אי שם בעבר. קונרן החליט לפנות לאנימציה ממוחשבת.

באותה תקופה הוצג בבתי הקולנוע פארק היורה - סרטו הבדיוני של סטיבן שפילברג, שכלל אנימציית מחשב ריאליסטית ומדהימה של דינוזאורים. בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות החליט קונרן להמשיך ולהתקדם עם הסרט שלו. הוא השתמש במחשב אפל IIci פשוט, על מנת ליצור רובוטים על גבי המסך.

התהליך היה ארוך ומייגע. המחשב של קונרן נזקק לשעות של עבודה על מנת ליצור כל פרט קטן ברובוט. גם לאחר שגילה, אחרי ארבע שנות עבודה, שיש לו רק שש דקות מצולמות של הסרט - קונרן לא ויתר על החלום. באחד מהראיונות הבודדים שהעניק לתקשורת אמר, כי הדבר שמקסים אותו במיוחד הוא העובדה שאפשר להפוך כל פריט באנימציה ממוחשבת לעצום בגודלו, באמצעות לחיצת כפתור בלבד.

מכאן מתגלגל הסיפור באופן מקרי לחלוטין. חברה של גיסתו של קונרן הגיעה לארוחת ערב ושמעה על הסרט. החברה, מפיקת סרטים, צפתה בסרטון הקצר - ומייד עניינה בו את הבוס שלה, מפיק סרטים וסדרות טלוויזיה. זה קישר את קונרן לג'וד לאו (הכישרון של מר ריפלי), שחקן ובעל חברת הפקה עצמאית, שהתלהב. בנוסף על שותפות בהפקה - לאו משחק בסרט את הגיבור, סקיי קפטן, עצמו.

משם החל כדור השלג להתגלגל במהירות. הפנייה הבאה הייתה לכוכבת הלוהטת גווינת' פלטרו, שהחליטה להצטרף גם היא לצוות. אחרונה חביבה הצטרפה לגלריית הכוכבים אנג'לינה ג'ולי.

חוזה סודיות מיוחד

למרות הסקרנות הרבה שהסרט מעורר בתעשיית הקולנוע, פרטים רבים ממנו עדיין חסויים. זאת על מנת ליצור ציפייה בקהל וגם כדי לא לחשוף מוקדם מדי את הטכניקות ששימשו להכנתו. על פי הערכות, הוא צפוי לכלול כ-2,200-1,500 צילומים של אפקטים מיוחדים - עבודה של 65 אנימטורים, שהתמקמו במחסן בפאתי לוס אנג'לס.

ככל הידוע ממקורות בתעשיית הסרטים, הכנת הסרט נתקלה בקשיים רבים, ותהליך האנימציה המורכב דחה את מועד ההשקה שוב ושוב. בעקבות העיכוב בלוח הזמנים גוייסו להשלמת המשימה כ-12 חברות אנימציה ממוחשבת. כל החברות הוחתמו על חוזה סודיות מיוחד שאוסר עליהן לחשוף את שיטות העבודה בסרט.

 מצד שני, ככל הידוע, קונרן תומך בשימוש בכלי תוכנה מן המדף - למשל, תוכנת התלת מימד מאיה, או תוכנת אפטר אפקטס של אדובי. ככל הידוע, ייצר קונרן תוכנה המאפשרת לו להתאים את המצולם על רקע המסך לתפאורה התלת מימדית בצורה מושלמת.

השיטה הזאת, של צילום השחקנים בלבד ויצירת התפאורה הממוחשבת, מאפשרת חופש מוחלט לכל במאי. כל קולנוען מתחיל יכול לצלם את הסרט שלו באפריקה, באנטרטיקה, בתקופה שלפני 50 שנה או בעתיד, מבלי לבנות אפילו סט תפאורה אחד. גווינת' פלטרו סיפרה למגזין וויירד על התחושה לאחר צילום סרט ללא תפאורה: "הרגשתי שאם אראה עוד פעם את הצבע כחול, אני אתאבד".

רק 70 מיליון דולר

קונרן ציין, כי בעיית המימון למימוש החלום שלו היא שדחפה אותו לכיוון האנימציה הממוחשבת, ולאו דווקא היכולת להראות את עליונותה של הטכנולוגיה על עולם הסרטים. גם אולפני פרמונט שיפיצו אותו, מתעניינים פחות בהישג הטכנולוגי, כל עוד התוצאה מרשימה ומשופעת בכוכבים הוליוודיים נוצצים. בפרמונט בונים על הסרט שיהיה שובר הקופות של הקיץ הקרוב.

תקציב ההפקה של הסרט הוא לא גדול במונחים הוליוודיים ועומד על 70 מיליון דולר בלבד. לשם השוואה, התקציב של שליחות קטלנית 3 היה כ-160 מיליון דולר, ותקציב החלק השלישי בטרילוגיית המטריקס עמד על 110 מיליון דולר.

עלות ההפקה של סקיי קפטן דומה דווקא לעלותו של שרק - סרט אנימציה ממוחשבת אחר. בהתחשב בעובדה ששרק שילשל כחצי מיליארד דולר הכנסות לכיסיהם של המפיקים, אפשר להבין שאם זה מצליח - מדובר בעסק משתלם למדי.

הכישלון של פיינל פנטזי

אנימציה ממוחשבת היא כמובן לא טכניקה חדשה. בשנת 2001 נדהמו צופי הקולנוע בעולם מהסרט פיינל פנטזי, שהתבסס על סידרת משחקי מחשב מפורסמת. השחקנים היו בעצם דמויות מחשב כמו אמיתיות, והתוצאה היתה כה משכנעת, שהשחקנית הראשית, דמותה הממוחשבת של ד"ר אקי רוס, הופיעה ברשימת 100 הנשים הנחשקות במגזין גברים פופולרי. יוצרי הסרט הבטיחו כי מתחיל עידן חדש של סרטים ללא שחקנים.

למרבה הצער, הקהל הצביע ברגליים, ובמבחן הקופות פיינל פנטזי לא נחשב להצלחה גדולה, גם בישראל. המבקרים טענו אז, כי ההישג הטכנולוגי הוא באמת עצום - השחקנים נראים אמיתיים והתנועות משכנעות למדי - אבל כל זה לא יכול לחפות על עלילה חלשה ודמויות לא מעניינות.

למרות זאת, ההתלהבות של הוליווד מסרטי אנימציה ממוחשבת גדלה בזכות להיטים אחרים. בפסטיבל קאן התמודד השנה בקטגוריית הסרטים הטובים ביותר הסרט שרק 2, סרט ההמשך לשרק הפופולרי. זאת, אחרי 27 שנים שבהן שום סרט אנימציה לא היה מועמד בקטגוריה. סרטי אנימציה אחרים כמו צעצוע של סיפור, מפלצות בע"מ ומוצאים את נמו, זכו להצלחה קופתית ולהערכת המבקרים.

יותר מסרט מצוייר 

על מנת ליצור אנימציה ממוחשבת יש צורך במשאבי מחשוב עצומים. האתגר הטכנולוגי הזה קוסם לחברות מחשבים רבות, שרואות בו תחום מתפתח ומושך תשומת לב.

בעבר נאלצו האנימטורים להשתמש בתחנות עבודה מיוחדות ובשרתים שיועדו לעיבודים גרפיים. כיום מבוססת התעשייה הזאת על פתרונות חומרה סטנדרטיים, שמריצים תוכנות שנכתבו במיוחד לתחום.

דוגמה מעניינת לכך ניתן למצוא בתהליך ההפקה של הסרט שרק, שבו הייתה שותפה חברת המחשוב HP עם אולפני דרימוורקס. לאחר ההצלחה של הסרט הראשון, נולד ב-HP רעיון לספק את שירותי העיבוד הגרפי כשירות חיצוני לחברות האנימציה.  

שרק 2 כבר נוצר בשיטה הזאת. מהנדסי החברה הקימו מרכז מחשוב בקליפורניה, ובו למעלה מאלף מחשבים ו-3,000 מעבדים, הרצים כחלק משרתים סטנדרטיים. צוותי האנימציה השתמש בחוות המיחשוב הזאת תוך שהם מעבירים ביניהם, ממקומות שונים ברחבי ארהב, את המידע הדרוש להפקת הסרט.

איך ייראה הסרט של מחר?

לא ברור. יתכן שהקולנוע כפי שהכרנו אותו בעבר, הולך ומשנה את צורתו למדיום דיגיטלי לחלוטין, שבו הדמויות, התפאורה או פשוט הכל נוצר אך ורק במחשב. מצד שני, במאים רבים עדיין דוגלים בצילום סרטים ללא אפקטים כלל, ואף ללא תאורה מלאכותית. אם יש לך סיפור טוב, הם אומרים, הצופים תמיד ירצו לראות את הסרט. לא משנה כיצד הוא נוצר.