אל העתיד במכונית מעופפת

הצצה אל העתיד אפשרית, כנראה, רק בסרטים, אבל בינתיים אפשר להסתפק ברעיונות. תערוכת NextFest שנערכה החודש בסן פרנסיסקו, ריכזה תחת קורת גג אחת יותר מ-110 רעיונות עתידיים - מתחומי המיחשוב, התקשורת, התחבורה והבריאות.

חלקם עברו את שלב היישום המעשי, וחלקם זכו כבר לאבות טיפוס פועלים. התערוכה התקיימה בחסות מגזין הטכנולוגיה הנחשב Wired, שבחר בעצמו את החברות והמוסדות האקדמיים שהציגו בה.

דנידין במציאות

מי שחלם בילדותו להיות כמו דנידין, הגיבור הפופולרי, שהיה מסוגל להפוך לרואה ובלתי נראה, יכול להתכונן לרגע שבו החלום הישן יתגשם: חוקרים מאוניברסיטת טוקיו פיתחו מעיל שיכול להפוך כל אדם לבלתי נראה.

הרעיון שעומד מאחורי ההמצאה המסעירה פשוט למדי. המעיל מכוסה בפיסות זכוכית זעירות ומצוייד במצלמות וידאו. מצלמה זעירה שנמצאת בקידמת המעיל מצלמת את הנוף שנראה מקדימה, ומקרינה אותו על הצד האחורי של המעיל. במקביל, מצלמה המותקנת בגב מקרינה את הנוף הנשקף מאחור על גבי חזית המעיל. כך הופך האדם הלובש את הבגד לשקוף: אפשר לראות דרכו מה מסתתר מאחוריו.

הטכנולוגיה נועדה לא רק כדי להגשים את החלום להפוך לדנידין. גופים צבאיים כבר מביעים עניין רב במעיל, שיכול להפוך חיילים לבלתי נראים בשדה הקרב. אבל החוקרים מטוקיו מצביעים גם על כיוונים נוספים: ניתן יהיה ליצור, למשל, כפפות מנתחים, שעליהן תוקרן התמונה הנשקפת מתוך גופו של המנותח. כך יוכלו המנתחים לדעת כיצד נראה האיבר הפנימי שאליו הם מבקשים להגיע, מבלי לבצע חתכים מיותרים.

במקביל, טייסים שיצטרכו לבצע נחיתות מסובכות יוכלו להשתמש בטכנולוגיה באופן כזה שיאפשר להם להביט אל ריצפת המטוס ולדעת בדיוק כיצד נראים פני הקרקע שמתחת. כך לא יצטרכו להסתמך רק על המיכשור האלקטרוני והמראה שנשקף לעיניהם מבעד לחלונות.

המחשב הגמיש

תחום העיצוב תפס חלק נכבד מהתערוכה. חברות רבות מתארות את מחשבי העשור הבא כאביזרים דקיקים וגמישים שמקיפים אותנו בכל מקום - ושאותם ניתן לענוד כצמיד או בצורת כל אביזר אחר. מבין שלל המחשבים המעוצבים, בלט פרוייקט גומי שהציגה חברת סוני.

במבט ראשון, המחשב נראה כמו כרטיס נסיעה פשוט ודקיק ברכבת התחתית. אלא שהמעצבים במעבדות המחקר של סוני הפכו את הכרטיס למסך זעיר, שמגיב לתנועות המשתמש. באמצעות התנועות מציג הכרטיס נתונים שונים, כמו מפת הרכבת התחתית.

הטייה למעלה או למטה מזיזה את המפה. כיפוף קל של שני הצדדים מאפשר לבצע תקריב ולהגדיל איזור מסויים במפה. לטענת החוקרים, כרטיסים גמישים כאלו יכולים להופיע בשוק כבר בתוך חמש שנים.

לגור בתוך פלסטיק

הגמישות תגיע לא רק למחשבים. חברת SmartWrap האמריקנית הציגה בתערוכה את הבית העתידי שלה, שבנוי כולו מפלסטיק. החברה פיתחה יריעות פלסטיק שניתנות להתאמה בכל צורה. בתוך היריעות אפשר למצוא תאים סולריים, שמספקים חשמל, טכנולוגיות תאורה חדשניות, וחומר מיוחד - שפותח במקור עבור תעשיית החלל - מצפה את הכל וסופג חום.

על היריעות אפשר להדפיס, או לשנות את החלונות, או את הדוגמה שמודפסת עליהם. בחברה כבר מפנטזים אנשים שיכנסו לחנויות עשה זאת בעצמך, יתכננו כיצד יראה ביתם, וכעבור שבוע יקבלו מרפסת פלסטיק מוכנה. שלוש עד חמש שנים - זה הזמן, לטענת החברה, שייקח לטכניקה החדשה והמסקרנת הזו להפוך למסחרית.

מדברים לעצמכם? נאסא מקשיבה

נאס"א, סוכנות החלל האמריקנית, חשפה בתערוכה מחקר חדש שערכה בתחום זיהוי הדיבור, או ליתר דיוק - הדיבור השקט. המחקר מתמקד בפיתוח חיישנים שיוצמדו לפנים ויוכלו לקלוט מילים - גם כאשר אנו לא הוגים אותן, או כשאנו מדברים לעצמנו בשקט.

איך זה עובד? החוקרים גילו, שעצם המחשבה על מילה כלשהי מפעילה עצבים מסויימים בפנים, גם אם איננו אומרים אותה. החיישנים שפיתחה סוכנות החלל קולטים את האותות העוברים בעצבים האלה, ומעבירים אותם לפענוח על ידי מחשב.

בנאס"א מתכננים להשתמש בטכנולוגיה הזאת על מנת לשפר את התקשורת בין אסטרונאוטים המכוסים בתוך חליפות חלל - אבל מייעדים אותה גם לשיפור שיטות זיהוי הדיבור הקיימות היום. 

המשחק מזהה אותך

גם בתחום המשחקים צפויים חידושים. קונצרן מיצובישי היפני הציג מסך מגע, המיועד למשחקי מחשב קבוצתיים ומסוגל לזהות כל אחד מהשחקנים הנוגעים בו. על מנת לעשות זאת, מוקרן המסך על לוח חיישנים מיוחד. השחקנים עצמם יושבים על כיסאות מסביב ללוח, כאשר כל כיסא מסומן באמצעות מטען סטטי שונה.

כאשר השחקנים נוגעים בלוח, החיישנים מזהים את המטען הסטטי של כל כיסא - ועל ידי כך - את השחקן היושב עליו. מיצובישי מנהלת מגעים עם חברות משחקים על מנת לשווק משחקים המבוססים על הלוח החכם. 

גם לילדים יהיה נחמד יותר לשחק. מעבדת המדיה התחושתית של MIT הציגה את I/O Brush, מכחול חכם שמצויד במצלמת וידאו ובחיישנים. בעזרת המכחול, יכולים הילדים להעתיק צבעים ומשטחים שונים: מעבירים את המכחול על משטח כלשהו - כמו תפוח, מכנסיים או שולחן - והמכחול זוכר את הצבע שלו.

אם מניחים את המכחול על לוח ציור מיוחד, אפשר לאייר תמונה הצבועה באותו גוון של החפץ שסומן קודם לכן. במילים אחרות: במקום לקשקש על הקיר, יוכל הילד להעביר את צבע הקיר אל לוח הציור. עדיין לא ידוע מתי צפוי המכחול להפוך למשחק מסחרי.

נייר נטול נייר

ניירות אלקטרוניים הם אינם רעיון חדש, אך בתערוכת NextFest עשה הרעיון הזה צעד נוסף בדרך להפוך למציאות. ממרכז המחקרים של זירוקס הגיע פרויקט ג'ריקון: מהנדסי זירוקס פיתחו נייר אלקטרוני שעליו ניתן לכתוב ולמחוק טקסטים יותר מאלף פעמים.

הנייר הוא למעשה מסך פלסטיק, שעליו מפוזרים חלקיקי צבע מיוחדים. באמצעות מתח חשמלי ניתן לשנות את צבע החלקיקים וכך להציג טקסט או תמונה. המהנדסים לא הסתפקו באב טיפוס עובד של הנייר האלקטרוני - אלא אף הציגו מדפסת מחשב, שמסוגלת להדפיס עליו. בזירוקס כבר משתפים פעולה עם חברת 3M במטרה להגיע לייצור המוני של הנייר האלקטרוני.

המוח משאיר סימנים

לפושעים יש סיבה חדשה לדאגה: גם אם הצליחו לעזוב את זירת הפשע מבלי להשאיר טביעות אצבע, אין סיכוי שיצליחו להימנע מלהשאיר לשוטרים סימנים מסוג אחר - טביעות מוח.

מתברר, כי ד"ר לורנס פרוול פיתח מערכת המסוגלת להצביע על קיומו של מידע מסויים במוחו של האדם. כך, למשל, אם עצרה המשטרה חשוד בביצוע פשע, יוכלו החוקרים לחבר את החשוד למערכת שתמדוד כיצד מוחו מגיב למילים מסויימות שיוקראו בפניו. מחשב המחובר למערכת יודע להצביע על מקרים שבהם מקשר החשוד את המילים הללו למידע שכבר אצור במוחו.

לדוגמה, אם המילה כספת גורמת לחשוד לחשוב על מקום המסתור שבו הוסתר שלל - ייתכן שהמשטרה תדע למוצאו גם אם יבחר לשמור על זכות השתיקה. השיטה כבר נבחנת על ידי סוכנות הביון והבולשת הפדרלית של ארה"ב, שגם היו מעורבות בפיתוחה.

רובוטים בשדה הקרב

את להקות הרובוטים אפשר יהיה לשלוח כדי לחקור שטחים המסוכנים לחיילים בשר ודם, כמו שדות מוקשים. את מה שרואים הרובוטים יראו גם המפקדים שיושבים במרכז הבקרה המרוחק.

נותנים לכם כנפיים

בתחום התחבורה העתידית גנבה את ההצגה ה-Skycar - מכונית מעופפת, לא פחות. המכונית הזו הפכה למפעל חייו של היזם פול מולר. היזם השקיע עד היום 200 מיליון דולר בפיתוח מכונית שמסוגלת לטוס במהירות של 584 קמ"ש וזקוקה לשם כך לריצת המראה קצרה של מספר מטרים בלבד.

מולר טוען, שנרשמו כבר יותר ממאה הזמנות לרכב המעופף, אף שסוכנות התעופה האמריקנית צפויה לאשר אותו רק בעוד שנתיים. מחירה של המכונית עומד על חצי מיליון דולר, אך המחיר צפוי לרדת משמעותית אם היא תיכנס לייצור המוני.

מצד שני, מי שיוציאו כל כך הרבה כסף על מכונית שתוכל לעוף מעל הפקק יוכלו להתנחם בעובדה שצריכת הדלק שלה חסכונית למדי - עם קצת פחות מ-10 ק"מ לליטר.

היזם הנלהב משוכנע, שההמצאה שלו תשנה את פני התחבורה כליל. לדבריו, ראש נאס"א טען בפניו, כי בטווח של 10 שנים תהיה לרבע מהאוכלוסייה האמריקנית גישה למכוניות מעופפות - ובתוך 25 שנה, 90% מהאמריקנים כבר ישתמשו בהן.