דרוש: פטנט נגד פטנטים
האם האימרה "אתה מפוטר", עגלת קניות באינטרנט ורכישה בקליק בודד ראויים להיות פטנטים? הנזק לכלכלה מפטנטים לא מוצדקים הוא עצום. משהו צריך להשתנות
מה משותף לאימרה "אתה מפוטר", רכישה של לקוח רשום בקליק בודד, עגלת קניות מקוונת וחלונות קופצים באינטרנט? כולם פטנטים בהתהוות או שיש מי שתובע להכיר בהם כפטנטים. דונלד טראמפ, למשל, משרד הפטנטים וסימני המסחר בארה"ב אישר לדונלד טראמפ להגיש בקשה לרישום המשפט "אתה מפוטר!" (You're fired), עמו היה מזוהה בסדרת הריאליטי בה כיכב בארה"ב. טראמפ ביקש ליהנות משימוש בלעדי בצמד המילים על ביגוד, משחקים ובהקשר ל"שירותי קזינו".
הבקשה הכניסה לחרדה הרבה בעלי עסקים קטנים שחוששים שיאלצו לשלם תמלוגים לטראמפ בכל פעם שברצונם לפטר עובד. גם אולפני פיקסאר חשבו לשנות את הסצינה מ "באג-לייף" שבה הפשפש מפר את הפטנט ואומר את המשפט הזה כמה פעמים לכל חרקי הקרקס!
מה זה פטנט?
אומרים שהראש היהודי ממציא לנו פטנטים, אבל במה מדובר, בעצם? מעמד הפטנט, כחלק מהקניין הרוחני, מוגדר היטב בחוק. המחוקק העניק לממציא מונופול כלכלי על המצאתו על מנת לעודד המצאות. עלות של פיתוח תרופה חדשה, לדוגמה, יכולה להגיע למיליונים רבים וללא הסידור החוקי שקרוי פטנט סביר להניח שחברות התרופות לא היו נכנסות לתהליך היקר של פיתוח תרופות חדשות. החברה האנושית מעוניינת בפיתוחים הללו. קבלת המונופול - הפטנט, מחייבת את הממציא לפרסם את ההמצאה - אמנם, הפטנט אוסר על העתקת ההמצאה אך בהחלט ניתן להמשיך ולפתח המצאה. אז מהי המצאה כשירה לפטנט?
סעיף 3 לחוק הפטנטים מגדיר כמה תנאים כדי שהמצאה תהיה כשירה לקבלת הגנת המחוקק כפטנט (בחוק, דרך אגב, כתוב אמצאה – איות הממחיש כמה עתיק החוק): תנאי ראשון לכך הוא שמדובר בהמצאה ולא תגלית. גילוי תופעה או חוק טבע ניתפס בעיני המחוקק כתגלית ולא כהמצאה ולכן אינו זכאי להירשם כפטנט. כיום נהוג לסווג גם אלגוריתם כתגלית - אך יישומו בתוכנת מחשב יכול וייחשב כהמצאה.
התנאי הבא הוא חדשנות. סעיף 4 לחוק הפטנטים מגדיר מתי המצאה נחשבת חדשה - כאשר טרם פורסמה בפומבי. פרסום למשקיעים פוטנציאלים, עם חוזה סודיות העונה להגדרות החוק (רצוי שיערך על ידי עורך דין המתמחה בכך) לא יפגע בחדשנות ההמצאה.
עוד שני תנאים דורשים מההמצאה להיות גם מועילה וגם ניתנת לשימוש תעשייתי. כיום, המצאה תחשב למועילה אם היא מבצעת את התהליך שהממציא התכוון לה ואם ניתן להעביר את ההמצאה מהכוח אל הפועל (לבנות אב-טיפוס). התנאי החשוב ביותר שעל מבקש פטנט להוכיח הוא "התקדמות המצאתית". איזה קפיצה מחשבתית, התקדמות שאינה ברורה מאליה - בקיצור כמו שאומרים ביידיש "פטנט ווס משמירט אוף די ואנט" בתרגום חופשי לעברית המצאה ששווה לפרסם ("למרוח") אותה על קירות.
הפטנט ונזקו
עד כאן זה נשמע נפלא. אך העיסוק בפטנטים יקר מאוד. בתחום התרופות העלות של רישום הפטנט זניחה לעומת עלות המחקר והפיתוח. אך בתחומי תעשייה רבים אחרים העלות המשמעותית של פיתוח המצאה חדשה הוא על ההליכים המשפטיים הן של רישום הפטנט, הן של תביעת המפרים והן של ביטול פטנט. כדי לקבל את הבונוס של מונופול כלכלי - פטנט יש צורך ברישום הפטנט בכל מדינה בה רוצים לקבל הגנה על המצאה. אפילו האיחוד האירופי, בו יש משרד פטנטים משותף, אינו מעניק את המונופול הכלכלי אלא רק ממליץ וכל מדינה יכולה לקבל או שלא לקבל את ההמלצה.
עומס בלתי נתפס של פטנטים
למרות האמור בחוק, והחוקים דומים להפליא ברוב המדינות המתיישרות עם המשפט האנגלו-אמריקאי, ולמרות העלויות הגבוהות של רישום וקבלת פטנט, אנו עדים לעלייה מתמדת בכמות הבקשות לרישומי הפטנטים ברחבי העולם. עליה זו גורמת לעומס רב על משרדי הפטנטים. הפתרון של המחוקקים (ושוב מובילה היא ארה"ב) להקל על קבלת פטנט על ידי עריכת פחות בדיקות ואף קבלה אוטומטית של פטנט לאחר חלוף זמן מסויים לאחר הגשת הפטנט.
התוצאה שמשרדי הפטנטים בעולם, אך בעיקר במערב, מלאים בפטנטי-סרק, כפי שמוכיח המקרה של טראמפ. בארה"ב הגיע המצב לידי כך שב-1985 הועלתה הצעה בקונגרס לסגור את משרד הפטנטים האמריקאי ולבטל את המוסד. ההצעה נפלה לאחר שהוגש הפטנט על מכשיר הפקסמליה ששינה רבות את האופן בו אנו מנהלים עסקים. עדיין מוגשות בכל שנה מספר רב של בקשות לפטנטים, שלו היו נבחנות לעומק היו נפסלות על הסף.
חשוב להדגיש כי עצם קבלת הפטנט אינה סוף פסוק - החקיקה מאפשרת לצד שנתבע על הפרת פטנט לנקוט בקו ההגנה "הבא להורגך השכם להורגו" ולתקוף בחזרה את תקפות הפטנט. אם ההמצאה לא ברת-פטנט אזי תוקף הפטנט מבוטל רטרואקטיבית, כלומר לא הופר כל פטנט. מקרה כזה קרה בארץ לחברת רב-בריח שתבעה בשנות ה-80 (1980) יצרן מנעולים על הפרת פטנט, יצרן המנעולים לא התעצל והשקיע מאמצים רבים והביא פטנט מרומניה משנות ה-20 (1920) אשר הוכיח בוודאות כי לא היה בפטנט של רב-בריח "חידוש". פסק הדין ביטל את הפטנט - ושוב מאחר ואין פטנט, אין הפרה. אם כי זו נחמה פורתא – לרוב העסקים הקטנים אין את המשאבים להתמודד והם משלים וסוגרים עניין.
תוכנת מחשב מוגנת פטנט
היום זה כבר "מן הידועות" שתוכנת מחשב שייכת למשבצת של "זכויות יוצרים" ולא "פטנט" בקניין הרוחני. זו לא הייתה המחשבה בתחילת הדרך, ועדיין יזם הי-טק ממוצע המחפש מימון מכיר את המנטרה: לא משנה איזה רעיון נפלא, חדשני, שיווקי - המשקיעים הפוטנציאלים מחפשים פטנט. לעיתים נדמה ליזם שהמשקיעים הפוטנציאלים מודדים את כדאיות ההשקעה על פי משקל הניירות להגשת פטנטים ולא על פי תוכנית עסקית.
אך לתוכנת מחשב יש מספר בעיות בדרך לרישום כפטנט. אלגוריתם מחקה למעשה את הליך המחשבה של האדם תוך הגברת המהירות והעוצמה – וככזה מתאים יותר להגדרתו כתגלית ולא כהמצאה. נוסף על כך, קיים קושי להראות את אותה קפיצה המצאתית. מאחר וכל תוכנות המחשב "עושות" פחות או יותר את אותו דבר: קלט מצד אחד, עיבוד ואז פלט. בעיה מהותית נוספת היא בהגנה על תוכנה - פטנט. לעניות דעתי הסיכוי להגן על פטנט "אלגוריתם" בבית משפט נמוך מאוד שהרי כדי להוכיח כי תוכנה מסוימת הפרה פטנט יהיה צריך להוכיח לשופט סביר דמיון בין האלגוריתמים המוגן מול המפר.
הצד האפל של הפטנט
הנזק לכלכלה מפטנטים לא מוצדקים הוא עצום וגורם להקצאה לא יעילה של משאבים הנמצאים תמיד במחסור. החברה מוכנה לסבול את הבלעדיות הזו במקרים מסוימים, למשל, במקרה של הסטנט, אותו קפיץ מתכת מצופה תרופה המוזרק לעורקי הלב ומונע הצרות. בשלב זה, מחירי הסטנטים מופקעים והממציאים, כשהם לא עסוקים בלריב אחד עם השני, גורפים רווחים מדהימים. יחד עם זאת, המצאתם כבר מאריכה חיים לאלפי אנשים, שכל אחד מהם מוסיף לעבוד ולצרוך יותר זמן. מבחינת הכלכלה יש כאן הגדלת המשאבים.
אך לא זה המצב בפטנטי סרק - המעניקים לבעל הפטנט מונופול מבלי שכלל הציבור ייהנה מכך. בעבר (הלא רחוק) דאגו מחזיקי פטנטים לתבוע חברות מתחרות. קודאק, לדוגמה, תבעה את סוני על הפרת פטנט בתחום ההדמיה הדיגיטלית וצילום דיגיטלי ו-EOLAS תבעה את מיקרוסופט על שימוש ביישומונים בדפדפן (מיקרוסופט הביאה לביטול הפטנט). בעקבות ההצלחה של חברות התקליטים והמוזיקה קיימת מגמה לתבוע את משתמשי הקצה (ובכן, לא ממש לתבוע אלא רק לאיים בתביעה). האם איומים בתביעת כנגד גולשים ומפתחים זעירים, יחזירו אותנו לימים בהם האינטרנט היה ללא עגלת קניות מקוונת, ללא תמליל פעיל, ללא אפשרות לשלם בכרטיס אשראי או ללא אפשרות לראות תוצאות חיפוש עם תמונה?
מספיק זה מספיק!
המצב הנוכחי עורר את ארגון ה EFF לפעול ואכן הוא יוצא בפרויקט שאפתני לתקוף "פטנטים" שנרשמו ובין היתר לנסות לבטל את רישום הפטנט על:
- רכישה של לקוח רשום בקליק בודד (U.S. Patent No. 5,960,411)
- עגלת קניות מקוונת (U.S. Patent No. 5,715,314)
- קישור תמליל פעיל - היפרטקסט (U.S. Patent No. 4,873,662)
- שמות מתחם בינלאומיים באינטרנט (U.S. Patent No. 6,182,148)
- חלונות קופצים באינטרנט (U.S. Patent No. 6,389,458)
- באנרים מוכווני-לקוח (U.S. Patent No. 6,026,368)
- תשלום בכרטיס אשראי מקוון ( U.S. Patent No. 6,289,319)
- חלוקה למסגרות בדפדפן (U.S. Patent Nos. 5,933,841 & 6,442,574)
הרבה לפני שהוקם ה EFF (או ארה"ב בכלל) קבעו חכמינו (בבא קמא נ):
"לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים; מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד, אמר לו: "ריקה! מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?" לגלג עליו. לימים נצרך למכור שדהו והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים אמר יפה אמר לי אותו חסיד".
לעניות דעתי, משול אדם הרושם פטנט סרק לאותו אדם המסקל אבנים מרשותו לרשות הרבים. ביום מן הימים ייאלץ גם הוא ללכת ברשות הרבים המלאה בסלעים (קרי פטנטי-סרק).
עו"ד אייל גונן הוא עורך דין בעל תואר שני במנהל עסקים המתמחה בדיני מחשבים, אינטרנט, זכויות יוצרים וקניין רוחני.