חנן נשכן

ההחלטה להוריד מהמסך את "דוקומדיה" עם מתי גולן, הותירה בערוץ הראשון חלל ריק במשבצת ביקורת התקשורת. ביום רביעי תעלה לאוויר הערוץ "גילוי נאות", שאמורה למלא את החסר. את כס המנחה יתפוס חנן עזרן הוותיק, שמבטיח לחשוף את כל הקלפים על מאחורי הקלעים של עולם העיתונות. "נציג לא רק את מה שרואים בגלוי בתקשורת, אלא גם את מה שהעיתונים והערוצים האחרים מסתירים", הוא מצהיר. "וגם נראה איך כולם מתנפלים על רשות השידור כדי לרמוס ולשבור אותה. אני יכול להבטיח שלא נעשה תוכנית בראנז'איסטית, אלא תוכנית שתיגע במכנה המשותף הגדול של הציבור. אבל מי שיכפיש, וירק ויחשוב שיוכל להמשיך מה שעשה בלי תגובה, יחטוף אותה עכשיו באותו סגנון ובאותה צורה".

אתה יוצא למסע נקמה, הפכת למקס הזועם?

"אני לא מקס הזועם ולא חנן עזרן הזועם, אלא עושה תוכנית תקשורת בערוץ הראשון. אנחנו בהחלט יודעים להיות גם כלבי שמירה וגם כלבי ציד. אני מבטיח שזאת תהיה תוכנית עיתונאית לעילא ולעילא בגילוי נאות מלא, בידיים נקיות וביושר מקצועי כמיטב יכולתי, וזאת בנשכנות המאפיינת את התקשורת ככלבי שמירה. האסטרטגיה שלנו היא לומר את הדברים כמו שהם".

גם לגבי רשות השידור?

"כן, גם על רשות השידור תהיה אצלנו ביקורת - כיאה לתוכנית מקצועית. זה המנדט שקיבלתי. אם זה לא יתאפשר, אז לא נעשה את התוכנית".

ואם ג'ו בראל יורה לכם להימנע מביקורת עצמית?

"אני רוצה שנבין דבר אחד פשוט. חוק רשות השידור קובע במפורש שמנכ"ל הרשות הוא העורך הראשי של השידורים, וככזה יש לו הזכות להתערב. עם זאת, יש לצפות שייתן אמון באנשים שהוא ממנה ומעסיק".

אתה מצפה לפרגון מכלי התקשורת האחרים?

"לא, כעת אלה זמנים אחרים. זה לגמרי לא כמו בזמן שהצטרפתי לתקשורת בצעירותי מתוך אהבת המקצוע. במבט לאחור אני חושב שזה היה מעשה התאבדות. בהגדרה הבסיסית שלה, התקשורת זו שליחות. אבל ברגע שהכוחות הכלכליים הפכו את התקשורת לקונדום שנמצא בקצה איוולת חברתית נוראה, נוצר מצב שבו זאת לא עיתונות נקייה אלא רק משרתת אינטרסים. לא יכולתי לצפות שבתוך המקצוע הזה תהיה אווירה כל כך עכורה וכל כך עוינת. במקום לחשוב מה הם הולכים ליזום או לייצר, יש אנשים שכל מה שמעניין אותם זה למשוך אחרים כלפי מטה, לשבור, להרוס".

אתה מתכוון גם לקריאות להרוס ולהקים מחדש את רשות השידור, כמו זו של יו"ר איגוד הבמאים, דורון צברי?

"המילה 'להרוס' כדי לבנות מחדש זה בדיוק הראש הרדיקלי-אנרכיסטי שלפיו קודם להרוס ואחר כך נראה מה יהיה, זה ונדליזם תרבותי. זה שצועקים בשם היוצרים לא נותן להם את הזכות לצעוק. כולם יוצרים, כולם בכירים. אם נעיף מבט לאחור, נגלה שהקשר הפוליטי המסריח ביותר שנארג סביב רשות השידור בא מצד הצועקים בשם הדגל החברתי. מה שיוצא, מעבר לכוונות הזדוניות, הוא שככל שאתה מלכלך יותר, בוטה יותר, אלים יותר, צבעוני יותר ורעשני יותר, זה תענוג למצלמה, זה תענוג לכותרות".

עזרן הוא אחד מאנשי הטלוויזיה המשופשפים ברוממה. הוא הצטרף לרשות השידור ב-1975, ומאז הספיק לספק לא מעט סקופים כמו חשיפת יומנו של מרדכי וענונו, תופעת ה"זובור" בצה"ל ופרשיות נשק באירן ובקונגו. במקביל פירסם שלושה ספרים, ובאוגוסט הקרוב ייצא ספרו הרביעי, שיעסוק בפרשת מטוס אל-על שהופל בבולגריה ב-1995.

רצית בעבר להיות מנהל הטלוויזיה.

"אכן. הסרתי את המועמדות הזאת, כשהבנתי שזה ימנע ממני להישאר בתחום היצירה. את היצירה הזאת חשוב לי להמשיך במקום שבו אני נמצא".

מה באמת דעתך על המקום שבו אתה נמצא, הרשות?

"רשות השידור הפכה להיות שק איגרוף, שמשרת אינטרסים הן של בעלי הון וממון, הן של פוליטיקאים וגם של אנרכיסטים שחושבים שהשידור הציבורי - בגלל מצבו הכלכלי הקשה - הוא אריה פצוע שלא יכול לעמוד על הרגליים. השידור הציבורי הוא היום מטרה של ניסיון השתלטות מצד גורמים אינטרסנטים. עם זאת, אם יש מנהלים לא טובים, או שישנם אנשים לא-יצירתיים, ברור היכן מקומם. תפוחים רקובים צריך להעיף מכל סל, לפני שכל הארגז יהיה רקוב. אני יודע שרשות השידור היא לא סמל ההתנהלות הכי טובה שבעולם. היא סובלת ממחלות כרוניות קשות, ואף אחד לא יגיד לי שזה התחיל אתמול או בשנה שעברה".

"גילוי נאות", הערוץ הראשון, ד' 20.30