בין המגזרים
המגזר ההגמוני בחברה הישראלית החליט כי הפטור משרות צבאי חל על קבוצות ולא על יחידים
השופטת איילה פרוקצ'יה החמיאה לליאורה מילוא על כנותה ואז שלחה אותה למאסר בפעם השנייה.
מילוא ממאנת לשרת בצה"ל, אבל היא אינה פציפיסטית, היא סרבנית בררנית, הפוסלת את השירות בצבא הזה, שלדעתה הוא צבא כיבוש דכאני. לו שכנעה את השלטונות כי היא פציפיסטית, הייתה זוכה בפטור, מפני שפציפיזם מוכר כאמונה המשחררת מחובת גיוס. למה מתחשבת המדינה בעיקרון הפציפיזם, האוסר על אלימות בכל תנאי, אבל דוחה את הציווי על הימנעות ממעשי רשע? הסיבה ברורה: הפציפיסט מוקיע אלימות באשר היא אלימות, ואילו אנשים כדוגמת מילוא אינם פוסלים אלימות שתכליתה להתגונן ממעשי רשע, אלא שהם מפנים אצבע מאשימה כלפינו. זאת איננו יכולים לשאת.
הדברים מסובכים אף יותר: איננו מטילים את חובת השירות על הכל אלא פוטרים ממנה בני מגזרים הנתפסים כמי שכפופים לערכים אחרים מאלה של המגזר ההגמוני. הנערים החרדים פטורים משירות צבאי, מפני שהם מאמינים כי חשוב יותר לחזק את עולם התורה שנחרב בשואה. הנערות החרדיות פטורות מפני שכך קובעת ההלכה. גברים ערבים – מפני שאין להטיל עליהם לירות בבני עמם. הנערות הערביות פטורות מאותה סיבה וגם מפני שתרבותן אינה מאפשרת להן לצאת מהשגחת הגברים במשפחתם. זו הסיבה גם לפטור של הנערות הדרוזיות והנערות היהודיות ממשפחות שמרניות.
לא זו בלבד שההמון הרב הזה, כשליש ממחזור הגיוס, פטור מן הנשיאה בנטל, אלא שבניגוד לאחרים הוא פטור מהצורך לנמק את תביעתו לפטור. המגזר ההגמוני בחברה הישראלית החליט כי הפטור חל על קבוצות ולא על יחידים ולכן די לנער ולנערה להימנות עם אחת הקבוצות הפטורות ושוב לא יצטרכו לנמק מדוע הם משתמטים. חרדי אינו נשאל אם הוא מאמין באמת ובתמים כי זולתו צריך להסתכן למענו, וערבי אינו נאלץ להסביר לוועדת הפטור כי מותר לערבי להלחם בשורות צבא ערבי ההורג ערבים בני מדינה שכנה, אבל אסור לו להתגייס לצבאה של ארץ מולדתו. מובן שאיש אינו שואל נערה ערבייה אם היא דוגלת בתפיסותיה של החברה הפטריארכלית ואיש אינו מקשה על נערה יהודייה הטוענת כי די במסורתיותה לשחררה. הוחלט שאין טעם בשאלות האלה, מפני שהתשובות מובנות לכאורה מאליהן.
חובת ההנמקה והשכנוע חלה רק על בני מגזר אחד, שיוגדר על דרך השלילה: זה המגזר שאינו חוּצני. הוחלט כי מי שנתון בגבולותיו, שותף ממילא לעולם ערכים שאחד מעקרונותיו הוא חובת השירות בצבא. איך יודעים שברייה מסוימת היא חוּצן הפטור משירות ולא סתם ישראלי שאינו פטור? לחוּצנים יש כמה סימנים מזהים, המצמצמים את הסיכוי לטעות בהם. הם שייכים למגזר מסוים (נשים), יש להם גון עור כהה (ערבים), שערות על הפנים (ערבים וחרדים), בגדים טיפוסיים (חרדים, מוסלמים, דרוזיות), מבטא מזוהה (ערבים) וכתובת מגורים מסגירה (ערבים וחרדים).
מובן שמבעד לנקביה של המסננת הזאת יכולים לחמוק המוני אזרחים אשר אמת לבבם אינה מצייתת להשתייכותם המגזרית, אבל לחברה אין ראש לעסוק בדקויות. החלוקה המגזרית נוחה לה ובית המשפט העליון לא יעז לתהות על משמעותה. הנה, בשל כך, בשל הפרספקטיבה המגזרית הכופה עליה להיענות לעקרונות המחייבים את בני ובנות המגזר "שלה", נשלחה ליאורה מילוא לבית הסוהר.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
