בית המשפט: קומפיוטסט רימו
מנהל מכון הבדיקה הורשע היום בקבלת דבר במרמה, כך קבע היום בית משפט השלום. סוחרי הרכב אילן ועובדיה דואק הורשעו בזיוף
בית משפט השלום הרשיע הבוקר את מכון קומפיוטסט-יפו ומנהלו, יתר חדד, בשלוש עבירות של קבלת דבר במרמה, בגין מרמה כלפי קוני כלי רכב שהובאו למכון על-ידי סוחרי הרכב אילן ועובדיה דואק. את סוחרי הרכב הרשיע בית המשפט במספר רב של עבירות זיוף מדי-קילומטרים, עבירות מרמה כלפי קוני כלי רכב ועבירות העלמת כשמונה מליון שקל משלטונות המס.
בית המשפט זיכה את המכון ומנהלו מעבירות של לקיחת שוחד מהסוחרים עבור הטיית חוות הדעת, בקובעו כי עבירת השוחד אינה חלה על מכון בדיקה שהוא עסק פרטי.
- כך זה התחיל: מדינת ישראל מחליטה לצאת נגד קומפיוטסט
- כך זה המשיך: קומפיוטסט מתנער מהסניף ביפו
- וגם כך: משפרים נתונים...
העוקץ
סוחרי הרכב אילן ועובדיה דואק נהגו לפנות לבעלי רכב שפרסמו מודעות מכירה על-גבי שמשת המכונית. לאחר שנוצר הקשר, סיכמו עם בעלי הרכב כי לפני המכירה תיבדק המכונית במכון "קומפיוטסט-יפו". לטענת התביעה, הבדיקות שעשה המכון לכלי הרכב האמורים העלו בעיות קשות לכאורה במכוניות הנבדקות.
בעקבות זאת הסכימו הסוחרים לרכוש את כלי הרכב רק לאחר הוזלה משמעותית של המחיר, ויעצו לבעלי המכוניות להפטר מהן כמה שיותר מהר. בעלי הרכב, שגילו כי רכבם למעשה אינו תקין וערכו לכאורה נמוך משחשבו, הסכימו להוריד את המחיר ובלבד שיצליחו למכור את המכונית.
לאחר שרכשו את הרכב במחיר נמוך בהרבה מערכו האמיתי, נהגו הסוחרים להוריד את מספר הקילומטרים במד הקילומטרים, זה המציין כמה נסעו ברכב. לאחר שעשו זאת, פרסמו מודעה בעיתון, ודאגו להביא את הקונה הפוטנציאלי שוב, למכון קומפיוטסט-יפו. שם "נעלמו" לפתע כל הבעיות שהופיעו בדו"ח המקורי, כאשר אותו רכב בדיוק נרכש על-ידם.
כתב האישום ייחס למכון הבדיקה ולמנהלו "קשר פסול עם סוחרי רכב, שנהגו להביא את לקוחותיהם למכון. בתמורה סייע להם המכון לקנות את כלי הרכב בזול ולמכור ביוקר".
הרשעה, לא מוחלטת
בית המשפט החליט היום להרשיע את מכון קומפיוטסט-יפו ומנהלו בשלוש עבירות של קבלת דבר במרמה. עבירה שהעונש בצדה הוא חמש שנות מאסר. את הסוחרים, אילן ועובדיה דואק, הרשיע בית המשפט בשמונה עבירות של זיוף מד-קילומטר ושימוש במד-קילומטר מזויף, על-מנת לרמות קוני רכב. זאת בנוסף לשש עבירות של קבלת דבר במרמה ושבע עבירות של מרמה לשם העלמת הכנסות.
אלא שבמפתיע, נמנע בית המשפט מלהכריע כי הסיבה להבאת המוכרים והקונים דווקא למכון "קומפיוטסט-יפו", נבעה מ"הבנה" בין הסוחרים למכון שהוא יטה את חוות הדעת לטובתם. במקביל זיכה את המכון מהאשמה של הטיית חוות דעת, אך עשה זאת בכל מקרה בו לא הוכחה "סתירה ברורה" בין פרשנות חוות הדעת שניתנה בעל-פה, לבין רשימת הליקויים שבדו"ח.
גם במקרים אחרים בהם הוכחה הטיה של חוות הדעת, קבע בית המשפט כי לא הוכח שהנאשם, מנהל המכון, החתום על אותה חוות דעת, היה בהכרח מי שנתן אותה. לדברי השופט, ייתכן וזו ניתנה על-ידי בוחן אחר, ועל כן זיכה את מנהל המכון. ומה על בעלי המכוניות שרומו? להם באמת לא משנה מי חתום על חוות הדעת.
כן שוחד, לא שוחד
מעניין לציין כי בית המשפט לא קיבל את דבריו של התובע, עורך הדין נעם עוזיאל מפרקליטות מחוז תל אביב, שטען כי למרות שעבירת השוחד מיוחסת לעובדי ציבור, ניתן לייחס אותה גם במקרה זה. לדברי הפרקליטות, מכון הבדיקה נתפס בקרב ציבור לקוחותיו כאובייקטיבי, ועל כן משמש מבחינה זו לפחות כ"נותן שירות לאזרח". לכן הוא חב חובת אמון לנבדקים, ולכן ניתן להרשיע אותו בשוחד. אגב, בדיוק כפי שקרה עם עובדי בנקים בעבר, למרות שאף הם עובדי גוף פרטי, אך נתפסים בציבור כחסרי פניות ומשרתי האזרח.
עו"ד עוזיאל אמר ל-ynet בתגובה כי אין ספק שקבלת טובת הנאה מסוחרים למשל, לשם הטיית חוות הדעת לטובתם, צריכה להיחשב כשוחד לכל דבר ועניין. עוד הוסיף כי לאחר שינתן גזר הדין, תשקול המדינה לערער על פסק הדין.
לידיעת הגולשים. תגובות המציינות במפורש שמות של אנשים או מכונים אחרים לא יתפרסמו, מכיוון שאין בידינו לבדוק כל טענה לגופה. במקביל, נשמח אם תעבירו מידע נוסף ומפורט בעניין למערכת .
לפנייה לכתב/ת 
