לא תעשוק רעך
הסאה הוגדשה. צריך להשבית את המשק עד חיסול העוול ברשויות המקומיות
אבי ע"ה, פרופ' ישראל אלדד, לימד הומניסטיקה בטכניון 15 שנים, ובכל שנה הצהיר בהרצאתו הראשונה: דעו לכם שגם אם תוכרז שביתת מרצים – אני אינני שובת כי לדעתי זה צעד לא מוסרי. וכך גם עשה.
וגם אני מתנגד עקרונית לשביתות למען הטבות שכן למיניהן, ותומך בבוררות חובה לפתרון סכסוכי עבודה. הצעת חוק שלי ברוח זו נתקלה בהתנגדות גורפת של הממשלה וההסתדרות. דומה כי שני הצדדים מעדיפים שביתות ושבירתן, שביתות וכניעה להן – והפסדי מיליארדים למשק. אבל גם אני סבור כי הפעם נגדשה הסאה וכי על כל ציבור העובדים במדינה לשבות עד שלא יחוסל העוול הנורא של הלנת שכר עובדי הרשויות המקומיות, עד שכל אחד ואחד מהם יקבל את שכרו כסדרו בלא שום התניה שהיא.
משבר הרשויות
מהבוקר: שביתה כללית במשק
תני גולדשטיין
ההסתדרות משביתה הבוקר את כל השירות הציבורי במחאה על הלנת השכר הנמשכת ברשויות המקומיות
מאות שעות פטפטת באמצעי התקשורת האלקטרוניים וטונות של נייר עיתון ודיו נשפכו בסוגיה זו. הממשלה פיזרה עשרות הבטחות לסיים את הפרשה המבישה הזו, והכנסת אפילו אישרה בהליך מזורז חוק שנועד לאפשר את העברת הכספים הדרושים לרשויות פושטות הרגל בלי שהנושים יעקלו אותם – ועדיין יש אלפי עובדים שלא קיבלו את שכרם זה יותר משנה. הם פושטים יד ונזקקים לנדבות ולתרומות ולהלוואות מהבנקים או מהשוק האפור – והממשלה, בגלגול עיניים מתחסד, מסבירה מדוע האומללים הללו אינם מקבלים את המגיע להם.
הממשלה מחזיקה את העובדים כבני ערובה בשאיפתה לייעל את הרשויות. ההסתדרות מחזיקה אותם כבני ערובה בשאיפתה למנוע פיטורי ייעול ולצבור עוצמה. בין כך ובין כך, העובדים הגיעו לפת לחם. הנהנתנות השמנמנה של שר הפנים אינה מאפשרת לו להבין את מצבם של אלו שהוא מתעלל בהם. ושר האוצר מסביר מדוע אי אפשר להמשיך ולשפוך כספי ציבור אל הצרור הנקוב של הרשויות. גם זה וגם זה יודעים היטב כי אפשר לקבל בתוך 24 שעות את רשימת חשבונות הבנקים של כל העובדים שאינם מקבלים שכר ולהזרים אליהם את השכר, בלא חשש שהכסף "יאבד" בדרך. אם צריך חוק מתאים, הכנסת תעביר אותו בהליך מהיר. תחת זאת מעדיף שר הפנים לדאוג לחוק שיבטל את זכותם של מולני השכר.
הממשלה שמאפשרת לרשויות המקומיות להפר את החוק בעניין הלנת השכר מבקשת לחוקק עוול מזוקק כדי למנוע פיצוי ראוי מאלו שהתעללו בהם חודשים רבים. והכל, בליווי הסברים צדקניים וארכניים שנתלשו מספר המוסר ההוטנטוטי.
הסאה הוגדשה. אם למרות כל ההבטחות החגיגיות לא קיבלו אלפי עובדים את מלוא השכר המגיע להם גם ערב ראש השנה, צריך כל המשק לשבות מחר. ולא להפסיק שביתתו גם כשיבטיח ראש הממשלה כי נמצא פתרון לחיסול המשבר (כפי שהבטיח לא פעם בעבר). ולא לחדול עד שישולם שכרו של אחרון העובדים.
"לא תעשוק את רעך ולא תגזול, לא תלין פעולת שכיר אתך עד הבוקר", ציווה ספר "ויקרא" כבר לפני אלפי שנים. ממשלה הנותנת ידה להלנת שכר הנמשכת חמש מאות בקרים היא ממשלת עושק וגזל, ולא בשוגג אלא בזדון. לכן, הפעם הזאת חובה לשבות. עד שתעבור ממשלת הזדון מן הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
