איטלקית בתל השומר

קשה לומר שנתוני הפתיחה של "דון ויטו" נוצצים למרחוק. מי שכביש ראשי זורם לרגליה, גבה לבסיס תל-השומר ופניה לאור-יהודה, תתקשה להציג תדמית זוהרת. מי שתפריטה האיטלקי כשר וחלבי, מגבילה מראש, משמעותית, את היצע המטבח שלה. ואפשר גם להחמיר ולומר, שהשירות בה חביב, אבל חובבני ממש.

ובכל זאת. דון ויטו היא מסעדה איטלקית חדשה ונאה, שמעוצבת נעים בכתום אפרסקי ומגישה אוכל טעים במחירים לגמרי סבירים (להוציא את היין – מבחר לא גדול של יינות ישראליים בתעריפים גבוהים מדי לאופיו של הבית ולכיסו של אוכל הכל). זו כנראה המסעדה הנכונה במקום הנכון ובזמן הנכון, בוודאי לטעמם של תושבי בקעת-אונו (לטובת המאותגרים גיאוגרפית: זהו שם האיזור), שאוהבים וממלאים אותה.

בלונדינית, כך במקור, מודה שהיא בעייתית באוכל. אולי זו אנינות, אולי זו שמרנות, ובכל מקרה, רשימת המאכלים הבאה אל פיה מצומצמת. הפעם, היא החליטה, תלך על משהו חדש לה, "אנטיפסטי". אלא שמעשה שטן, באותו ערב נעדרה המנה האיטלקית הבסיסית מתפריטה של המסעדה האיטלקית הצעירה, ובלונדינית, כך במקור, הסתפקה במאכל מוכר: פוקצ'ה (18 שקל). למרות שבתפריט כתוב בפירוש "חמה", הפוקצ'ה הגיעה קרה, אך לפחות טעימה - שתי יחידות עגלגלות, בהירות ודחוסות, מלוות במתבל פסטו חביב, בכדורוני מוצרלה משעממים ובטפנד זיתים שחורים משובח, ראוי לכל תרועה.

הראשונה הנוספת היתה מקורית, מעניינת, פיקנטית ומפתיעה - פטריות טריות במילוי שקדים ועשבי תיבול, בציפוי פריך וברוטב ארביאטה (עגבניות חריף) ויוגורט (18).

שנינו לא אנשי-דגים, ולכן בעיקריות ויתרנו בקלות על ההצעות הדגיות (53-62), והלכנו לפסטות. הסלקציה הגסטרונומית של בלונדינית, כך במקור, מעבירה פסטות שאינן מתחכמות מדי, וכך הוגשה לה מנת פנה פומודורו א-פונגי, יענו, צינורות פסטה ברוטב עגבניות עם פטריות (34). אני מצאתי אותה מעט אנמית ודלה בפטריות (את הפסטה, לא את בלונדינית, כך במקור!), אבל בעיני הסועדת היתה זו מנה מאוד הולמת: את הטעם האישי, את התיאבון, את המקום ואת האווירה. ומי יתווכח איתה.

במקום להתווכח, לקחתי לעצמי פסטה מפותחת יותר, ניוקי פומודורו אוליבה (36). התחברתי לניוקי תפוחי-אדמה בצקניים ומוצלחים מאוד - רכים, נימוחים, נכונים - ברוטב עשיר ומגוון של עגבניות, טפנד זיתי קלמנטה (אוי, כמה שאני אוהב ממרחי זיתים) ומעט וודקה (36).

לעת קינוח, התחפרנו בטירמיסו, או בשמו העברי "הרם אותי למעלה" - בישקוטים באספרסו עם גבינת מסקרפונה ואגוזים (22). לא רע, גדול ושטוח כפיתה, משום מה. טירמיסו ממוצע ומעלה. היתה גם "לטבול בשוקולד", מנה משונה של גביע שוקולד נוזלי, בו נעוצים כמה חרוטי-מרנג קטנים. השוקולד האמיתי נטרף בכפיות, הנשיקות החדות נאכלו אף הן, למרות שהיו מיותרות.

בשורה התחתונה, מסעדה מאוד נחמדה. אבל שילוב של חוש ריח, חוש טעם ובעיקר תחושת בטן, אומר דבר חשוב יותר: היא הולכת להיות ההצלחה של הסביבה.

דון ויטו, צומת תל-השומר דרום (מול הכניסה לאור-יהודה), טלפון: 6345833 -03. כשר