פרוזק: גלגולה של תרופה
שנת 1988 הייתה שנת מפנה לאלה הסובלים מדיכאון, כשסנונית חדשה ומפתיעה הגיחה לשוק התרופות נוגדות הדיכאון: הפרוזק הבטיחה לחולל מהפך אמיתי בטיפול בחולים ובחזרתם לחיי השיגרה. בתוך שנתיים קפצו מכירותיה
של פרוזק לשיא שלא נרשם כמותו, והאומה האמריקאית שזכתה ראשונה להשתמש בתרופה, כבר הפכה אותה ללחם חוק. סוד קסמה של התרופה שהיוותה הסמן הראשון בדור חדש של נוגדי דיכאון, היה בפעולתה על המעביר העצבי סרוטונין.
פרוזק פרוזאק תרופה תרופות
כבר זמן רב ידוע היה שירידה ברמות סרוטונין גורמת למצב רוח דכדוכי עד לדיכאון של ממש. הפרוזק ידעה להערים על המרווחים בין סיבי העצב הקרויים "סינפסות" בכך שמנעה את חזרתו של הפרוזק לסיבי העצב. כך, הישארות הסרוטונין הגבירה את פעולתו על המוח והפחיתה למינימום את מצב הרוח הדכאוני.
הפרוזק אמנם החלה לפעול רק לאחר שלושה שבועות של טיפול, ולוותה בתופעות לוואי בהן הפרעות במערכת העיכול, קשיי הירדמות ובעיות בתפקוד המיני, אלא שהתופעות לרוב חלפו עם הזמן, והחולים דיווחו על שיפור משמעותי במצב רוחם, וחזרה לחיי השיגרה. אלא שרק בעשור האחרון החלו סימני שאלה סביב בטיחותה של התרופה.
הפצצה הגדולה נפלה בחודש מרץ השנה, כאשר מינהל המזון והתרופות האמריקאי החל לקבל דיווחים על שיעור התאבדות גבוה בילדים ובני נוער הנוטלים נוגדי דיכאון ממשפחת חסמי הסרוטונין. לדעת אחת הסברות, הסיבה לכך היא שתרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לחרדה, עצבנות ועויינות בחלק מהמטופלים.
חלק אחר של המטופלים השרוי בדיכאון עמוק וחסר המוטיבציה לבצע בפועל התאבדות, עלול בעקבות השינוי במצבו האנרגטי להוציא לפועל את המחשבות האובדניות. בעקבות הממצאים הודיע השנה ה-FDA כי יבחן מחדש את בטיחותם של התרופות נוגדות הדיכאון, מחשש כי הקשר בין מקרי האובדנות לשימוש בתרופות אלה אינו מקרי.
כאמור, פריחתן של התרופות נוגדות הדיכאון ממשפחת חסמי הסרוטונין, נמצאת כיום בשיא פריחתן. פרוזק איבד מאז יצא לראשונה לאוויר העולם את כוחו, לטובת תרופות חדשות המבטיחות פחות תופעות לוואי, טיפול בדיכאון ובחרדה, ובתוך זמן קצר יותר. אלא שסימני השאלה הרבים סביב בטיחותן, מעמידים את התרופות בעננה שעתידה אינו ידוע.
מומלצים
