חשיפה: לריסה כותבת על יגאל עמיר

פרסום ראשון: לריסה טרימבובלר, ארוסתו של רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר, כותבת מזה זמן מה יומן אישי באינטרנט. ביומן מספרת טרימבובלר על פגישותיה עם עמיר, ועל מחשבותיה באשר לרצח יצחק רבין ז"ל. דבריה של טרימבובלר זוכים לעשרות תגובות נלהבות של גולשים רוסים.

היומן מתפרסם באתר המארח בלוגים (יומני רשת) רבים בכל השפות, ובהם זה של טרימבובלר. יומנה כתוב רוסית, בשפה גבוהה ו"אקדמית" באופיה ורמתה, ומנסה לנתח אספקטים שונים הקשורים הן לרצח והן לאירועי אקטואליה שוטפים של התקופה האחרונה.

כך למשל כותבת טרימבובלר בקטע יומן המתפרסם היום (ד'), ועוסק בין היתר במניעי הרצח של ארוסה עמיר, שהיו לדבריה רציונלים, אך הכילו

גם יסוד דתי עמוק: "הסיבה המרכזית (לרצח) היתה אחת ויחידה - הקורבנות של תהליך השלום. ולגבי מניעים דתיים - כן כמובן שהיו, מנקודה מבט מסוימת הם אפילו היו מרכזיים", היא כותבת.

"בשביל יגאל היתה חשיבות רבה לשיקולים דתיים ורציונלים כאחד... רק שילוב של הגורמים - דתיים ורציונלים – זה מה שהביא אותו למעשיו. אם היה חסר חלק אחד - אז היתה נוצרת סתירה ובלי ספק לא היה בוחר בפתרון זה. עבורו היתה משמעותית גם העובדה שרוב העם לא קיבל את הסכם אוסלו - שעבר בכנסת בזכות קולות הערבים".

ברישום נוסף היא יורדת לעומקם של המניעים של עמיר ברצח: "יגאל הוא בן אדם מאוד פתוח (אולי זה יפתיע מישהו) מאוד סבלני... אבל הוא גם אדם מאוד דתי, מאמין (זה מה שהחזיק אותו כל השנים הללו). אז ככה: הוא האמין שהעם שמרשה לרמוס את קדושתו, את נפשו, במוקדם או במאוחר יקבל עונש. וכל הפיגועים הנוראיים שהיו הם ההתחלה של העונש, שאי אפשר למנוע... בשביל יגאל, הכוונה היתה רק להציל חיי אנשים. הוא אמר שלא קיווה לעצור את אוסלו, אלא רק להוריד נזק, להשהות את התהליך ההרסני".

היא מספרת על ההשפעה האדירה שהיתה לטבח במערת המכפלה, שביצע ד"ר ברוך גולדשטיין, על עמיר הצעיר: "יגאל הושפע מאוד ממעשהו של ד"ר גולדשטיין - לא זה שהרג 40 (או כמה?) ערבים, אלא מי שהקריב עצמו, שהלך על מוות בטוח והשאיר אחריו אשה וילדים. יגאל היה בהלוויתו ושמע שמישהו סיפר על טוב ליבו, עדינותו של המנוח. וכזה בן אדם הלך למעשה כזה? בתקופה שאחרי גולדשטיין - הוא הפך לאדם אחר".

בשיחה ל-ynet סיפרה טרימבובלר: "לפני כמה שבועות התחלתי לכתוב באתר. אני מכירה כמה אנשים שעוסקים בזה, וזו צורה של דו שיח. פשוט בתקופתנו כולנו מרגישים לפעמים חיסרון בתקשורת עם אנשים - וטוב שיש את זה. אני מספרת על החיים שלי, כמו כולם שם, ואנשים מגיבים".

מה המגיבים שואלים כשהם מזהים אותך?

"שואלים אותי על הפגישות עם יגאל, על השיחות שלנו... ואני עונה כמובן. אני לא מתיימרת להיות דוברת שלו, אני מדברת בשם עצמי. אני לא רואה שום סיבה לא לענות לשאלות של אנשים. כתבתי על הביורוקרטיה בכלא... אנשים, מסקרן אותם מה זה כלא, מה זה לבוא לכלא. כתבתי איך הגעתי לשם, איך חיכיתי הרבה שעות. מתמכרים לזה, אתה כותב ואנשים מגיבים".

יגאל עמיר יודע?

"סיפרתי ליגאל על זה, אני מספרת לו כל מה שקורה לי. הוא אמר שטוב שיש לי דרך לדבר עם אנשים".

ברישום נוסף ביומן מספרת טרימבובלר על "ההצקה המכוונת" לטענתה של שירות בתי הסוהר, המונעת ממנה פגישות מסודרות עם ארוסה יגאל: "זמן

 ההמתנה לפגישות איתו כל פעם מתארך. אם זה ימשיך בצורה כזאת, לא אספיק לחזור לירושלים בשביל לקחת את בתי מהגן. כמובן שכבר התפנקתי קצת. הרי בכלא באר שבע היה צורך לחכות בחוץ, בכל מזג אויר, ואילו כאן אני יושבת בהול, אפילו עם מזגן, בבדידות אצילית (יום חמישי הוא לא יום ביקורים, אבל רק בשבילנו עושים כזה כבוד), מחכה מתי יבואו לקרוא לי. הרבה אנשים עוברים לידי: מה, את עדיין כאן? אין כאן כוונה רעה, פשוט הנחיות".

"יגאל כתב על זה אתמול מכתב, למרות שהוא שונא לעשות זאת ( אם היה מדובר עליו, בטוח שלא היה כותב). אבל העניין הוא לא רק בזה שמגעיל להתלונן אלא לפנות לבעלי הסמכות. השאלה היא כמה זה אפקטיבי. אם נפעל בזריזות, ההנהלה "הגבוהה" בכלל לא תתייחס והמקומית תתרגז. מצד שני, אם נשתוק - רק נאשר להם לעשות מה שהם רוצים. יש כאלו דילמות".

בהערה נוספת היא כותבת בעוקצנות: "דרך אגב, שמעתי שזאב רוזנשטיין שהוכנס לתא הקודם של יגאל בכלא באר-שבע, הועבר לבקשתו לכלא במרכז. לדבריהם של עורכי דינו, השהות ב"תנאים מעוררי אימה" במשך כמה שבועות, היתה בעלת השפעה שלילית רבה. יגאל שהה שם 7 שנים".

בהכנת הידיעה השתתפו נטלי פרל ונטלי פרישקולניק