ניצולי שואה: איך הם מעיזים לענוד טלאי?

זעזוע בעקבות הטלאי הכתום: ניצולי שואה רבים הביעו הבוקר (ג') זעם על מה שכינו "זילות זיכרון השואה" על ידי המתנחלים בגוש קטיף, המתכוונים לענוד על בגדיהם טלאי כתום, כמחאה על הכוונה לפנות אותם מבתיהם במסגרת תוכנית ההתנתקות ובעקבות קריאת מועצת יש"ע ופנחס ולרשטיין, לסרב להתפנות ואף ללכת בשל כך לכלא.

ניצולי שואה: "זה צורב את הנשמה"

"אני הייתי במחזה האימים הזה והיה לי את הכבוד המפוקפק לענוד טלאי צהוב", אמר שבח וייס, ניצול שואה, יו"ר הכנסת לשעבר ויו"ר מועצת "יד ושם". "דווקא ממתנגדי ההתנתקות צריך לצאת הקול שיעצור את המהלך הזה. אנחנו מגנים בכל העולם את הניסיון להתכחש לפרטי השואה, ואני פונה אליהם בפנייה נרגשת - תפסיקו עם זה.

וייס אינו מבין כיצד מעיזים המתיישבים להשוות את עצמם ליהודים בתקופת השואה. "אני מתקומם. לוקחים אותם, מענים אותם, משפילים אותם? מקצצים את הזקנים ורוצחים אותם ליד בורות שבעצמם חפרו? לוקחים אותם בקרונות ומביאים אותם לשערי מחנות המוות? דוחסים אותם לתאי גזים ומכריחים אותם לקחת את גופות אחיהם? קוצצים את עצמותיהם לאפר? איך אפשר להשוות את זה? זה בלבול טוטלי של כל המערכת, שלא לדבר על הקרע שיווצר בחברה הישראלית".

וייס ציין עוד: "ההתנתקות היא מהלך של מדינה דמוקרטית שקורבנות השואה ייחלו ופיללו לה, ואנשים אלה, אם יעקרו אותם מביתם, הם יעברו לחיות במדינה שלהם, שתקבל אותם בזרועות פתוחות, יש מי שידאג להם. זה ניסיון לגיטימי של דמוקרטיה להגיע לשלום".

גם עוזי לובל, ניצול שואה, כועס. "כשהייתי ילד נשאתי את הטלאי הצהוב. איך הם מעיזים לשאת את הטלאי הזה? כילד ניסיתי להדחיק את זה, אבל לא הצלחתי, זה הזיכרון הכי מוחשי מחיי בגטו. האנשים האלה מעלים בי חלחלה. זה לא קשור כלל לדעה פוליטית. בשביל מה הם עושים את זה?".

לובל סיפר כי בשנת 1941, בהיותו בן חמש, הועבר עם משפחתו למחנה ריכוז ברומניה. "בשנים שהייתי בגטו, היינו מחויבים ללכת עם אות הקין הזה. זה צורב את הנשמה. אני מכבד את האנשים האלה, אבל הם הגזימו לגמרי".

מרכז ויזנטל: "בושה וחרפה"

מוסד "יד ושם" יצא בקריאה נחרצת להימנע משימוש בסמלים ומושגים מתקופת השואה, בוויכוח הציבורי-פוליטי. יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, אמר כי החלטת המתנחלים בגוש קטיף לענוד טלאי כתום, "מעוותת את העובדות ההיסטוריות וגורמת לזילות זיכרון השואה". לדבריו, "יש להימנע בכל תוקף משימוש בביטויים ומושגים הלקוחים מהשואה, ומהשוואות מיותרות בין השואה למציאות הנוכחית, שאף נגועות בהכחשת שואה".

שלו הוסיף: "חשוב שזיכרון השואה יהווה גורם מאחד בחברה הישראלית ולא להפך".

גם במרכז ויזנטל הביעו זעם על השימוש בטלאי. "זו בושה וחרפה. שערוריה", אמר אפרים זורוף, מנהל מרכז ויזנטל ישראל. "באופן אישי יש לי סימפטיה כלפי האנשים, אבל זה מהלך אומלל. המחאה היא לגיטימית, השאלה איך מוחים. הם לא יכולים להיתמם ולטעון שאין שום קשר לשואה. אנחנו מתלוננים כשבאירופה עושים השוואות לשואה, והנה דווקא פה יהודים משווים את הממשלה לנאצים. זה לא מקובל. זו שערוריה. אני מצטער בשבילם ומזדהה עם הצער שלהם, אבל הם הגזימו. במעשה הזה הם מתחברים עם הגרועים שבשונאי ישראל. משמיטים את הבסיס של המאבק שלנו נגד האנטישמים האמיתיים".

המתנחלים: "ולרשטיין וחבריו איבדו את הלגיטימציה שלהם"

המהלך הצליח לקומם גם מתנחלים. "המרחק בין ענידת טלאי ובין הצגת ראש הממשלה בדמות היטלר הוא יותר דק מדק. אין לאיש זכות לעשות שימוש בשואה לצרכים פוליטיים. זה ניסיון להגיד דברים קשים בלי להגיד אותם, זו התחמקות מלוכלכת. ולרשטיין וחבריו איבדו את הלגיטימציה שלהם בקרב המתנחלים והם גורמים נזק למפעל ההתיישבות", אמר אבינועם מגן, תושב ההתנחלות עפרים.

"אני אישית בחרתי בולרשטיין להיות ראש המועצה שלי וככזה הוא נבחר לבנות כבישים, לדאוג לחינוך ולפנות אשפה, לא לצאת בהצהרות פוליטיות. צריך למצוא דרך ביניים - איך שומרים על אחדות העם תוך השגת מקסימום שטחים להתיישבות יהודית. צריך להגיע להסדר לפיו חלק מהשטחים יסופחו ועל חלקם ניאלץ לוותר".