דווקא כן כדרך הטבע
קופים, פינגווינים, נשרים, עכברים ואפילו זבובים וכלבי ים. חוקרים גילו למעלה מ-400 מינים של בעלי חיים, המקיימים יחסי מין ואפילו מערכות יחסים זוגיות עם בני מינם. מקופים שמתעלמים מנקבות מיוחמות ועושים סקס סוער, ועד זוג נשרים זכרים שבנו קן ואימצו גוזל. הטבע יוצא מהארון
לפני מספר ימים התפרסמו תוצאות ביניים ממחקר חדש של קבוצת חוקרים יפנית, שגילו עדות נוספת לתופעת ההומוסקסואליות אצל בעלי-החיים. קבוצת החוקרים בחנה את אוכלוסיית הפינגווינים ב-16 אקווריומים וגני חיות ברחבי יפן, וגילתה 20 זוגות מאותו המין, המקיימים מערכת יחסים זוגית הדומה לזו שמקיימים זכרים עם נקבות.
עובדה זו לא הפתיעה את החוקרים: בתצפיות שנערכו כבר בשנות ה-60 הועלתה הסברה כי הומוסקסואליות והתנהגות מינית של בעלי חיים כלפי בני מינם קיימת בטבע בשיעורים גבוהים מאוד, והיא אינה נדירה כפי שנהוג היה לחשוב קודם לכן. ב-45 השנים שעברו מאז נאספו נתונים רבים על הומוסקסואליות אצל מינים שונים כמו קופים, נמלים, עכברים, נשרים, ואפילו זבובים וכלבי ים.
מנהל המחקר, קייסוקה ואדה, פרופסור לאקולוגיה התנהגותית באוניברסיטת ריקיו בטוקיו, אמר לכתבי סוכנויות הידיעות כי לא ניתן לקבוע האם מספר הפינגווינים שכנראה נמשכים לבני-מינם גדול משיעורם בטבע. לדבריו, לא ניתן לקבוע האם מדובר בנטייה טבעית של בעלי-החיים, או שמא מדובר בהסתגלות לתנאי מחייה צפופים, בקבוצות שבהן אין איזון בין מספר הזכרים למספר הנקבות.
הפינגווינים בהם צפו החוקרים חיו בקבוצות שמנו עד 20 פריטים, המספר הממוצע של פריטים בלהקת עופות בשבי. בטבע ניתן למצוא להקות פינגווינים גדולות בהרבה, בהן להקות בנות מאות פריטים. החוקרים משערים כי ייתכן והמספר המצומצם של עופות בכל להקה, בנוסף למיעוט הנקבות, הוביל את הזכרים להתאים עצמם ולמצוא 'תחליפים' אחרים בדמות פינגווינים זכרים.
עם זאת, בהתבססם על מחקרים ותצפיות קודמים שהביאו עדויות להומוסקסואליות בקרב בעלי חיים מסוגים שונים, אמרו החוקרים כי ייתכן ומדובר בתהליך טבעי, המתרחש גם בקרב אוכלוסיות פינגווינים בטבע, בשיעורים דומים. בשלב זה טרם ניתן לקבוע האם מדובר בגורם סביבתי או כתוצאה מהלחצים המופעלים על הלהקה בשבי. שאלה זו מטרידה חוקרים רבים במשך שנים ארוכות - האם ההומוסקסואליות היא תוצאה של לחצים חיצוניים, או שמא מדובר בתכונה מולדת?
תכונה מולדת, או יכולת התאמה לסביבה?
התנהגות הומוסקסואלית, לרבות מערכות יחסים מונוגמיות ויחסי מין בין פריטים מאותו המין, נצפתה בבעלי חיים שונים בטבע כבר לפני שנים רבות. חוקרים מרחבי העולם דיווחו על מנהגי חיזור, קינון ואפילו 'אימוץ' וגידול צאצאים אצל מינים שונים.
ישנם חוקרים הטוענים כי ההומוסקסואליות היא תכונה מולדת אצל אותם בעלי חיים, ואילו אחרים גורסים כי מדובר ביכולת "התאמה" של בעלי החיים לסביבתם. במקרים שונים נראה כי אוכלוסייה שאינה מאוזנת מבחינת מספר הזכרים והנקבות, מביאה לעליה בשיעור הפרטים המדגימים "התנהגות הומוסקסואלית", ומפעילים התנהגות השמורה בדרך כלל לבני המין השני על בני מינם.
מלבד ניסיונות חיזור, תצפיות הראו שבעלי חיים מסוימים מקיימים יחסי מין עם בני מינם ומתעלמים כמעט לגמרי מנקבות. לעתים, משייכים התנהגות זו לניסיונות הזכרים להראות מנהיגות בשטח ולהשפיל זכרים אחרים, ובעיקר אצל בעלי חיים שלהם מבנה חברתי מאורגן והירארכי. בכל זאת, יותר ויותר תצפיות הראו כי במקרים רבים מדובר פשוט בהנאה מינית שמפיקים בעלי החיים מקיום יחסי מין עם בני מינם.
כבר בשנות ה-60 צפו חוקרים ביחסי מין בין זכרים בקרב קופים שונים, ובמשך שנים נערכו תצפיות שונות שהראו כי התנהגות זו אינה יוצאת דופן. אוננות הדדית, חיכוך איברי מין ואפילו יחסי מין הכוללים חדירה אנאלית, נפוצים אצל קופי-אדם וחלק מהזכרים שהשתתפו בפעילות זו התעלמו במופגן מנקבות מיוחמות שהיו במקום - והעדיפו להשתעשע במגע מיני עם בני מינם.
ארבע בסולם קינסי
חוקרי מיניות שונים סבורים שהומוסקסואליות נפוצה במידה משתנה בקרב אוכלוסיות שונות, ומושפעת מלחצים חיצוניים הקיימים בסביבה. כך לדוגמה, במקרה של אוכלוסיית בעלי חיים שבה מספר גבוה של זכרים ומעט מאוד נקבות, לא יוכלו חלק מהזכרים להקים 'תא משפחתי'.
מתוסכלים מעובדה זו הם פונים לפתרון היחיד הנמצא בשטח - מערכת יחסים עם זכר אחר. התנהגות זו של מציאת תחליף מבוססת בין היתר על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה ומדעי החברה, הטוענים כי מערכות יחסים הן צורך מוחשי וחיוני לקיומו של האדם, וכך כנראה גם לבעלי חיים אחרים.
בשנות ה-90 דווח על זוג נשרים זכרים בישראל, שהקימו קן משותף ואף "אימצו" גוזל שהונח בקינם על ידי החוקרים. שני הזכרים טיפלו בגוזל כאילו הוא צאצא שלהם, האכילו אותו ודאגו לכל צרכיו כמו תא משפחתי רגיל, דו-מיני.
האם זכרים ש"הורגלו" לחיות בקבוצה בה הם נמצאים במצב של לחץ וחוסר יכולת למצוא בת-זוג, משנה את מנגנוני ההתנהגות שלהם וגורמת להם להמשך לבני מינם? והאם שינוי זה של המנגנונים הוא קבוע, ולא ישתנה גם כאשר ישתנה המאזן לטובת הזכרים, כך שיהיו מספיק נקבות עמן יוכלו להתרבות?
תצפיות עדיין לא מצאו תשובה חד-משמעית לשאלה זו. במקרים רבים הזכרים מעדיפים להמשיך ולקיים את מערכת היחסים עם בני מינם, או לחילופין ליצור מערכות יחסים חדשות עם זכרים אחרים, גם במקרה שמכניסים לקבוצה נקבות נוספות.
חוקר המיניוּת, אלפרד קינסי, הציב את המיניוּת האנושית על סולם שנע ממשיכה מוחלטת לבני המין השני (הטרוסקסואליות) למשיכה מוחלטת לבני אותו המין (הומוסקסואליות). קינסי גילה כי רוב בני האדם נעים בין שני הקטבים, ונמצאים בדרך כלל באחד הצדדים - אך כמעט לעולם לא בנקודות הקיצון.
אנשים שנמצאו במרכז הסולם הוגדרו כביסקסואלים - הנמשכים לבני מינם ולבני המין השני גם יחד. למרות הביקורת הרבה על קינסי ומחקריו, סולם המיניות שהוא הגדיר תקף, כפי הנראה, גם בקרב בעלי חיים בטבע, אם כי בשיעורים שונים מזה של בני האדם. ייתכן ובעלי חיים שונים מסוגלים להתאים עצמם לסביבה, ולשנות את מיניותם לפי הצורך. האם כך גם בני האדם?
"הומוסקסואליוּת מוּטה" בשם האבולוציה?
"הומוסקסואליוּת מוּטה", התנהגות שעל פי ההערכות מושפעת מלחצים סביבתיים, משמשת לידיהם של חוקרים הטוענים כי הומוסקסואליות אצל בני האדם היא בראש ובראשונה תופעה חברתית-פסיכולוגית, הנובעת ממכלול לחצים סביבתיים וחברתיים. לדבריהם, הימצאותה בקרב בעלי חיים בטבע איננה מעידה בהכרח על כך שמדובר בתופעה ביולוגית מולדת, אלא דווקא מחזקת את הטענה כי מדובר בתגובה ביולוגית ללחץ סביבתי.
חוקרים אלה מבססים את טענותיהם על תצפיות המראות שינוי בהתנהגות המינית של בעלי חיים שונים כתוצאה משינויים בסביבה, כפי שהודגם קודם לכן. האם אנחנו, בני האדם, הופכים ל'הומוסקסואלים' כתוצאה מלחצים חברתיים, פסיכולוגיים או סביבתיים כאלה ואחרים, מבלי להיות מודעים לכך? האם המיקום שלנו ב"סולם קינסי" משתנה בהתאם להשפעות חיצוניות שונות, בתקופת הילדות וההתבגרות?
מחקרים אחרים מראים שההומוסקסואליות איננה תכונה המושפעת מלחצים סביבתיים. המצדדים הגישה זו מתבססים בעיקר על העובדה שניתן למצוא הומואים ולסביות מכל שכבות האוכלוסייה, מכל מקום בעולם, ומכל מוצא אתני, רקע תרבותי, חברתי או כלכלי. העובדה כי שיעור ההומוסקסואלים בחברות כל כך שונות מבחינה דמוגרפית הוא קבוע יחסית, עשויה להצביע על כך שמדובר בתכונה עמוקה יותר, שאינה מושפעת מהסביבה.
האם להומוסקסואליות בסיס גנטי, או שמא מדובר בתכונה מולדת הנקבעת כתוצאה ממצבים שונים בזמן ההריון? האם נטיותיו המיניות (והמגדריות) של האדם נקבעות כבר בשלב ההתהוות הראשונית שבחיבור בין הביצית לתא הזרע, או שמא הן מתעצבות במשך ההריון, כתוצאה מהורמונים וחומרים שונים בגוף האם? או אולי מדובר בשורה של מנגנונים, שבדומה לתכונות אחרות משפיעים האחד על השני?
עד כה, התצפיות בעולם הטבע מאפשרות לחוקרים לאסוף מידע רב על התנהגות הומוסקסואליות בבעלי-חיים שונים, אך ללא יכולת לקבוע את הגורמים לה. גם כאשר ברור ששיעור הזכרים ההומוסקסואלים עולה בעקבות מיעוט במספר הנקבות, לא ברור האם שינוי זה במיניותם הוא קבוע או זמני, והאם ניתן להשפיע עליו ו"לשנותו" עם הזמן.
גם היום, עשרות שנים לאחר שהתחלנו בחקר הצדדים הביולוגיים של ההתנהגות ההומוסקסואלית, עדיין לא ניתן לדעת מה הגורם להומוסקסואליות - אחת מהחידות הגדולות והמרתקות של המין האנושי, כמו גם של ממלכת החי.
לפנייה לכתב/ת 
