טרינידד וטובגו: הברירה הטבעית

דווקא עכשיו, כשהחופים המפורסמים של תאילנד, סרי-לנקה והמלדיבים הרוסים, אפשר להפנות מבט אל האופציה הקריבית. אחד מהיעדים המייצגים ביותר את תרבות השמש-ים-קליפסו-רגאיי הוא איי טרינידד וטובגו, המהווים מדינה אחת קטנה בקצה הדרומי של הקריביים - ממש סמוך לחופיה של ונצואלה ביבשת דרום אמריקה.

טרינידד וטובגו הם צמד איים של שלווה עליזה, ססגונית תוססת וטבע מתפרץ. כאן ניתן לנפוש על החול הלבן או ביערות הגשם, לצפות בציפורים ובעולם המים המרהיב, לצלות בים עם מנטות ענקיות או עם שנורקלים בשוניות האלמוגים העשירות. חוויה מענגת מובטחת.

רום וקליפסו

תושבי האיים מטפחים את המסורת והפולקלור שלהם במוסיקה, ריקודים ואוכל כמובן. האוכלוסיה חמימה, מחבקת, מאוד ידידותית. 

בנמל פורט אוף ספיין בטרינידד מתקיים אחד הקרנבלים הסוערים ביותר

 בעולם. מוסיקת הקליפסו מחליפה כאן את הסמבה, אבל הריקודים, ההורמונים, הזיעה הניגרת והשתייה הזורמת מוכרים מהסצנה הברזילאית השכנה. כחלק מן המסורת, למרות האופי הלא דתי של האירוע, זוללים בטרינידד בתקופת הקרנבל כמויות אדירות של בשר צלוי ולוגמים טונות של רום. החגיגות מתחילות בינואר ומתפרסות על פני חודשיים, כששיא הקרנבל בשבוע שבין 21 ל-27 בפברואר.

בגלל הריחוק המסוים והפרסום המצומצם יחסית של האי בשוק התיירות העולמי, מגיעים לקרנבל של טרינידד הרבה פחות תיירים מאשר לאירועים המקבילים בריו ובבאהיה. כדאי למהר לראות את הדבר הזה, לפני שייחשף לכמויות אדירות של תיירים מערביים, ויתקלקל.  

המפגש הראשון עם טרינידד וטובגו עלול להיות פחות נעים. למרות שישראלים פטורים מוויזה לאיים לשהייה של עד שלושה חודשים, זה לא אומר שהם לא מעוררים חשד, בעיקר בגלל מעורבות הכחול-לבן בשוק הסמים העולמי. בשערי הגבול צפוי הישראלי לעבור תחקיר מקיף ולעתים גם חיפוש. טרינידד וטובגו ממוקמת בצוואר הבקבוק של יבשת דרום אמריקה ולכן היא אטרקטיבית כצומת מרכזי להעברת סמים מכל הסוגים.

לאחר הבדיקה המחמירה בשדה התעופה, נפלטים החוצה. המראה שנגלה לעיניים מרהיב. האקלים הטרופי שולט, השמש והגשם מופיעים יחדיו בהרמוניה ועצי קוקוס ודקל מסוככים על העוברים ושבים.

האוכלוסיה כאן, כבר אמרנו, מאוד ידידותית. הנשים - יפהפיות. לא סתם זכו בנות טרינידד כבר שלוש פעמים בתואר מיס עולם. הבנות פה נורא יפות כי רבות מהן מולטיות, מסבירה לנו המדריכה.

הקהילה השחורה שונה במראה שלה מהאפריקנים או מהאפרו-אמריקנים.

 תמיד היו פה זוגות מעורבים כתוצאה מנוכחות זרים - חיילים בריטים וגם תושבים הודים, המהווים היום 40 אחוז מהאוכלוסיה, אחרי שאבותיהם הגיעו לכאן כעבדים בתקופות שונות.

אגב, גם בגן העדן הקריבי הזה יש מתיחות חברתית ותרבותית בין ההודים והשחורים, ובנוסף - 4 אחוזים מהאוכלוסיה הם בכלל סינים שהגיעו בתחילת המאה הקודמת כאנשי עסקים והחליטו להישאר.

האי טרינידד מישורי ברובו בעוד טובגו מיוער והררי יותר. נקודת הגובה המקסימלי באיים היא אל סירו דל אריפו, פסגה שרושמת 940 מטר מעל פני הים. נופי הארץ מגוונים מאוד: חצי מהשטח מיוער ושאר האדמות נוחות לעיבוד חקלאי.

גם חיות בר לא מעטות מתפרנסות מהשדות האלה. עם היונקים נמנים הארמדיל, מכרסמים שונים וקוף השאגן. בטרינידד, המשתרעת בין חוף מנגרובים לבין פנים הארץ העשיר ביערות גשם, מוצעות גם אפשרויות הצפרות הטובות ביותר בקריביים. בשני האיים חיים צבי-הים הגלדיים הענקיים.  

הצעה למסלול? יום טיול אחד יכול להתחיל בעיר הבירה פורט אוף ספיין, בצפון-מערב טרינידד. משם ממשיכים לאורך החוף על דרך מארקאס לשיט בבצת קארוני הגדולה, שבה ניתן לצפות בעופות האיביס האדומים. דרך יערות הגשם מגיעים לבית המחסה לציפורים ומשם ממשיכים לארימה, ביתה של הקהילה האינדיאנית בטרינידד.

יום טיול אחר כדאי להקדיש לפיץ' לייק - אגם אספלט ותופעת טבע מדהימה

 בדרום האי. מדובר ב- 400 דונמים של בריכת זפת טבעית המתחדשת דרך קבע ומשמשת כמקור הגדול ביותר בעולם לאספלט טבעי. כאתר תיירות הוא דומה יותר למגרש חנייה עצום ממדים.  

נסענו לשם כי שמענו על היהודי היחיד שחי בכפר. קראו לו יואל, אבל בפי תושבי הכפר הוא הוכר כ'יהלום שחור', שכן תמיד לבש שחורים. "הוא מת לפני שנה", מעדכנת המדריכה אמינה. "טוב, הוא היה זקן ובודד. בשנות ה-70 הילדים שלו החליטו לעבור לצפון אמריקה והוא התעקש להישאר. כולנו מאוד אהבנו אותו. לפני מותו הוא ביקש מילדיו לא לקבור אותו אלא לשרוף את גופתו".

בדרך למעיין הזפת עוברים בסן פרננדו, העיר השנייה בגודלה במדינה, ובשוק של אגונאס.

שווה להקדיש זמן גם לחיי הלילה של פורט אוף ספיין, להתערבב בין להקות הסטיל-פאן ולשכוח מהעולם באזור הבילויים של סיינט ג'יימס.

טבק, סוכר וקריקט

האווירה הרגועה באיים כיום לא מעידה על ההיסטוריה הסוערת שלהם. שש שנים אחרי שגילה את אמריקה הגיע כריסטופר קולומבוס, ב-1498, לטרינידד וטובגו ופגש שם את התושבים המקומיים, האינדיאנים משבטי ארוואק וקריב. טרינידד שימשה מקור לעבדים עבור הספרדים שהשתלטו על האי, ואילו טובגו ננטשה.

במאה ה-18 פרצו בטרינידד מגיפות שדילדלו את האוכלוסיה והכריחו את מושל האי להתרחק מאזורי הג'ונגל המועדים למחלות ולקבוע את מושבו בפנים היבשת, בפורט אוף ספיין. העיר הזו משכה מתיישבים ומיסיונרים והקהילה הנוצרית בה המשיכה לגדול לאחר שהממשל הספרדי הציע הטבות למתיישבים קתולים.

האי טובגו תרם את שמו לעולם באמצעות הטבק, שהתעשייה שלו החלה, נכון, באי הקטן הזה. גם תעשיית עיבוד קני הסוכר פרחה עד המשבר הגדול בענף ב-1888. בתחילת המאה ה-19 השתלטו הבריטים על שני האיים ושלטו בהם עד 1962.

אריק וויליאמס, מנהיג התנועה הלאומית-עממית, הנהיג את ארצו לעצמאות

 ושלט בה במשך שנים ארוכות. נפט וגז טבעי שהתגלו בשנות ה-70 חילצו את האיים מסכנת העוני הנפוץ כל כך בקריביים, ורמת החיים היתה גבוהה יחסית. שיעור הריבוי הטבעי באיים הוא שלילי כיום, בשל ילודה נמוכה והגירה מתמדת. 

נצרות היא הדת השלטת בקרב 1.3 מיליון התושבים, אבל יש גם הרבה מאמינים בדת ההינדו, מוסלמים ובעלי אמונות אפריקניות מסורתיות.

המפורסם בילידי טרינידד הוא חתן פרס נובל לספרות ו.ס. נאיפול, שרוב ספריו עוסקים באי. חובבי הכדורגל מכירים בוודאי את דווייט יורק, שכיכב בצמרת הכדורגל העולמי, במדי מנצ'סטר יונייטד הגדולה, בשנות ה-90. אבל הספורט השולט בקריביים, כמו גם בצמד האיים הזה, הוא קריקט - משחק אנגלי למזג אוויר קריר שבו השחקנים עולים למגרש עם סוודרים.

למרות שהטמפרטורות נעות בין 23 ל- 32 מעלות, הקריקט כאן, באיי הודו המערביים, הוא להיט, אז אם אתם מחפשים מזכרת ראויה קנו מחבט מרשים. אם לא תמצאו לו שימוש, תמיד יהיה מי שישמח לאמץ אותו בל"ג בעומר.