מרצדס SLK - תסתכלו בקנקן

כאשר נחשפה מרצדס SLK הראשונה כמכונית תצוגה בתערוכת טורינו 1994, פרצה במקום מהומה גדולה. המוזמנים הרבים התקשו לעכל את מהפכת התדמית שהחלה באותה נקודה, ואמורה הייתה לנתק לבסוף את המותג המזדקן מתדמיתו הבעייתית. במילים אחרות, מדובר היה ביריית הפתיחה בדרך להצערה כוללת של מותג היוקרה, עם תעוזה עיצובית ולא פחות חשוב, הרחבה דרמטית של קו הדגמים.

ובכל זאת, בדברי ימי ההיסטוריה המוטורית תזכר ה-SLK ההיא אלא שמבחינת רבים היא תיזכר בגלל חידוש אחר: ה-SLK הייתה ראשונה להביא לתחום הסדרתי גג קשיח, כזה שמתקפל באלגנטיות לתוך תא המטען. וזה קרה שנים רבות לפני שהצרפתים לימדו אותנו לכנות את זה CC, או "קופה-קבריולה".

במקור, הרעיון הזה הגיע עטוף בעיצוב מתקתק וללא יומרה ספורטיבית כלשהי. מה שהפך את ה-SLK הראשונה לחביבת אנשי הפוזה. באנגליה מכנים אותן נשות כדורגלנים. אצלנו זה עובד טוב יותר כ"פרחה במרצדס". אצל הגרמנים קצת פחות אהבו את התדמית. ולמרות שהגג הייחודי נותר, הוחלט שם לבצע שינוי קיצוני. ואיזה שינוי זה היה - עכשיו גם בארץ.

עכשיו, בואו ונניח רגע לגג הנפתח ונסגר באלגנטיות של רקדנית בלט מיומנת.

פתוח‏

1

2

3

4

5

6

כי לטעמנו לפחות, חזית המכונית היא החלק המושך במיוחד. מרצדס טוענים כי החזית האגרסיבית נגזרת מקווי המתאר של מכונית הפורמולה 1 של מקלארן. אולי כן, אולי לא, למי אכפת. הבליטה לאורך מכסה המנוע המשופע, הסמל שבמרכז וכונסי האוויר בצדדים, מעניקים לה לא רק מראה ייחודי, אלא בעיקר סטייל ועוצמה. לא קשה ללכת לאיבוד בקלישאות, ולכן נפסיק כאן. רק בכל זאת, נזכיר, שאתם חייבים לראות את מלאכת המחשבת הזו במציאות.

מאחור זה קצת פחות משכנע, מהצד אלה בעיקר החישוקים והצמיגים (לא מקוריים) של מכונית המבחן שלא נותנים מנוחה לעין. אז נכנסנו פנימה. ושם מתגלה במהירות כי למרות העובדה שה-SLK מבוססת על ה-C, ולמרות שהיא אינטימית במידה יוצאת דופן, ממושב הנהג לא תמיד ברור אם זה לטוב או לרע, אגב.

לא דומה, ולטובה, כי תא הנוסעים וסביבת הנהג נראים צעירים ומקוריים בהרבה, עם רעיונות יפים כמו ידיות דלתות, מתגי חלונות, בלם היד ומחוונים מעוגלים. המושבים הדקיקים והספורטיביים נראים נהדר, בעיקר כאשר הם עוטים עור נאפה מיוחד כתוספת. אבל המושבים הנפלאים לא ממש נוחים. ובלם היד הייחודי לא קל לתפעול אצל אלה היושבים קרוב להגה.

חוץ מזה, למרות המקוריות (ואולי בגללה), איכות חלק מהפרטים אינה ברמה הצפויה ממרצדס. כך מנופי כיוון מושב, מנגנון תאורת תא כפפות, חלקי פלסטיק נרפים ומקרקשים, ואפילו, שומו שמיים, רעש שבוקע מכיוון המרכב. ועיין לא דיברנו על חסרונו התמוהה של מד חום. בישראל.

אלא שלדעתנו, חלק ניכר מבעיות אלה נובע מהגיל וההיסטוריה של מכונית המבחן. יחד עם בחירה לא ממש מובנת של מרצדס בציפויי צבע-כאילו-מתכתי לפלסטיק יומיומי (בסגנון קרייזלר, הייתם מאמינים...), ונוקשות בסיסית יוצאת דופן (צמיגים נמוכים, מתלים קשים), פשוט עייפה מוקדם מדי כמה חלקים.

על הכביש

ה-SLK מציעה לחובבי הרוח בשיער שלושה מנועי בנזין: 1.8 ליטר עם מגדש-על והספק מרבי של 163 כ"ס, V6 חדש בנפח 3.5 ליטר עם 272 כ"ס, ובראש גרסת AMG עם V8 בנפח 5.4 ליטר, והספק מרבי של 360 כ"ס. שתי יחידות הכוח החזקות קיבלו את תיבה שבעה ההילוכים האוטומטית והמצוינת של מרצדס, ה-200SLK הבסיסית בה נהגנו, עם ה-1.8 החלש מכולם, צוידה בתיבה הישנה יותר, עם חמישה הילוכים.

או קיי, מנוע בנפח כזה אכן נראה מעט צנוע בחרטום המדהים, אבל הוא מסתדר דווקא לא רע. מגדש העל עושה עבודה מצוינת בסל"ד יומיומי, עם למעלה מ-24.5 קג"מ מרשימים יחסית כבר ב-3,000 סל"ד. אלה מאפשרים לא רק 225 קמ"ש מרביים וזינוק מ-0 ל-100 קמ"ש ב-8.3 שניות בלבד, אלא גם תאוצה יותר מסבירה מכל מהירות פחות-או-יותר. יחסי העברה קצרים יחסית בראשון-שני, וארוכים ברביעי-חמישי, טובים לא רק לזינוקים ומהירות שיוט, אלא מסמנים גם את ההילוך השלישי כהילוך "כל-בו", בו ניתן להשאר לאורך זמן רב. חבל רק שהתיבה מעלה הילוך מבלי להתחשב ברצון הנהג.

אין הרבה מה לספר על נהיגה ב-SLK בסביבה עירונית. טוב, כמובן חוץ מהעובדה שכנהג (ודאי כנהגת), אתה הופך למעין אטרקציה מתניידת. אם לא תתייחס, תהפוך מתנשא. אם כן תגיב זה לא יגמר. וחוץ מזה, המכונית הזו כה נוקשה על האספלט בתל אביב למשל, שמהר מאד אתה מוצא עצמך פשוט בורח לכבישים אחרים. בין היתר כי ההגה מעניק תחושה מוזרה מאד, עם כובד מיותר לחלוטין במהירות נמוכה, ותאוות מרכוז לא ממש ברורה. 

גם מחוץ לעיר מציעה ה-SLK (על גומי וחישוקים מוגדלים, להזכירכם - "17, 225-45 מלפנים, 245-40 מאחור) נוחות לכל היותר בינונית. פעולת ההגה משתפרת קלות, אך עדיין אינה משכנעת. בעיקר מכיוון שמהירות גבוהה במיוחד מביאה עמה תחושת חופש מוגזמת במצב ממורכז. אז לקחנו אותה לכבישים מאתגרים יותר.

אז יש לנו חדשות טובות, ופחות טובות. ראשית, כפי שכבר התרשמנו באירוע ההשקה, מרצדס העניקה ל-SLK שלדה מצוינת, ציידה אותה בגיאומטריית מתלים מהנה במיוחד, ועשתה את מרבית הדברים הנכונים כדי להפוך אותה למכונית ספורטיבית מהנה לנהיגה. לא רק בגלל בסיס הגלגלים הקצרצר, או המתלים הנוקשים שמדווחים גם על בדלי סיגריות תועים. מדובר בתחושה כללית.

אבל כאשר בודקים את העסק לעומק, מתגלות לא מעט בעיות.

בסיס הגלגלים הקצרצר, יחד עם מתלים נוקשים וצמיגים רחבים, מחייבים שיכוך כלשהו. במקרה שלנו מדובר בעיקר בנהג, אליו עוברת כל תנודה. ניתורים לצדדים על כבישים משובשים עשויים לאתגר, אבל הגה לא מדויק וצמיגים שמאבדים אחיזה מונעים דיוק מתבקש. אפילו בקרת היציבות מתקשה להתמודד עם ההחלקות הקלות, ואם תלחצו ממש, תדלק נורית הבקרה ולא תכבה עד שתאיטו. עכשיו רק תארו לעצמכם מה עשוי להיות המצב עם מנוע בהספק כפול...

כן, או לא?

כן, הגג של ה-SLK הוא מלאכת מחשבת של ממש. כשהוא סגור יש אווירה אינטימית, כשהוא פתוח זוכים לחוויה הנדירה של איכות-סטייל-רוח בפנים. ועוד לא הזכרנו את "צעיף האוויר" האופציונלי (7,000 שקל, בשבילכם), מערכת המזרימה אוויר חם לצוואר הנהג ביום חורף קר. ולמרות בעיות לא מעטות במכונית המבחן, מדובר ללא ספק בקפיצת מדרגה לעומת המכונית הקודמת שהייתה לא יותר ממופע ויזואלי מרשים.

ה-SLK החדשה היא גם מכונית מעניינת. כזו שלא רק מסמנת כיוון חדש ואתגרי בהרבה אצל אחד היצרנים היותר-שמרניים בתעשיית הרכב, אלא גם מתנפלת על הצופים בעזרת מראה מאד-מאד מרשים. ובעידן הנוכחי מדובר בגישה שאנחנו מאד מעריכים. אנחנו גם משוכנעים שמרבית הרוכשים הפוטנציאליים יתייחסו לכך בראש סדר העדיפויות, ויהנו מכל שנייה של תשומת לב סביבתית.

אבל עם תג-מחיר של 460,00 שקל (או 473,500 שקל למכונית שנבחנה...) ה-SLK היא מכונית יקרה מדי. ואם כבר באזורים אלה, החבילה שמציעה ה-350 עם מנוע ה-V6החדש, תיבה מתקדמת והרבה יותר כוח וביצועים, שווה את 554,350 השקלים שהיא דורשת. אם אתם מחייכים כרגע בסלחנות או סתם מרגישים לא נוח למקרא הסכומים האלה, המרצדס כנראה מעולם לא הייתה מכונית בשבילכם. מצד שני, חשוב שתדעו מה קורה מסביב, לא?