הפעוט שנפטר בטיפול השיניים: "התרופה נחשבת לבטוחה"
חומר ההרדמה "מידזולם", בו השתמשו בטיפול בפעוט בן השנתיים שנפטר במרפאת השיניים נחשב לבטוח בין הרופאים, אולם ידוע כי יש לו גם תופעות לוואי חמורות. "תופעות הלוואי הן נדירות", אומר יו"ר המועצה המדעית של הסתדרות רופאי השיניים, פרופ' מרק ליפנר, "אבל בהחלט קיימות"
יו"ר המועצה המדעית של הסתדרות רופאי השיניים, פרופ' מרק ליפנר אומר הבוקר (ה') שחומר ההרדמה בו השתמשו בטיפול בפעוט בן השנתיים נחשב לבטוח, אולם עם זאת - יש לו לא מעט תופעות לוואי: "החומר המקובל להשתמש בו בילדים הוא "מידזולם" (Midazolam). זאת תרופת טשטוש לטווח קצר. מקובל לתת את זה בכל מיני צורות, והצורה הנפוצה ביותר היא בטיפות לאף. מדובר בפעוט בן שנתיים, והמינון שניתן כאן הוא מאוד נמוך – 0.20 מ"ג
לכל ק"ג של הגוף. טווח הפעולה הוא בין 10 ל-30 דקות, אז הוא נכנס להכרה מעורפלת. כל הפעילות הגופנית ממשיכה להתבצע – לא צריך לקבל תמיכה בהנשמה או בכל פעולה אחרת, ואז לרופא קל יותר לעבוד".
- האם התרופה בטוחה?
"התרופה הזאת נחשבת בדרך כלל כבטוחה, אבל יש לה המון תופעות לוואי כמו דום לב, דום נשימתי, הקאות, בחילות ותת לחץ-דם, הזיות, אופוריה, שיכחה, תנועתיות יתר ועוד. בדרך כלל לא צריכה להיות בעיה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שרשימת תופעות הלוואי היא נכבדת מאוד, וכל מה שיכול לקרות קורה לפעמים".
- מה שיקול הדעת שלכם בנוגע למתן התרופה?
"בעקרון, אנחנו שוקלים את הרווח מול ההפסד, והרווח הוא גדול מאוד ומאפשר לטפל בתינוק. תופעות הלוואי הן נדירות יחסית, ולכן התרופה הזאת בשימוש, ולא רק ברפואת שיניים. במשך שנים רבות השתמשו בתרופות כמו 'הלוטן', כי לא היו תרופות אחרות, ובסופו של דבר התברר שהיא פוגעת בכבד. היום מעבר לשימושים בודדים, אנחנו משתדלים שלא להשתמש בה".
- מה מידת הידע של רופאי הילדים בכל מה שקשור להרדמה?
"בהרדמות בילדים, כאשר מדובר במומחים לרפואת ילדים, חלק מההכשרה המחייבת שלהם, זה עיסוק בטיפול בשיניים בהרדמה כללית, כולל גם טשטוש או שימוש בסדציה (טשטוש יחסי – ע.מ.) במגוון של תרופות – בהזרקה, שאיפה או כל דרך אחרת. המומחים לרפואת ילדים עוברים הכשרה מאוד קפדנית, עם התנסות מפורשת, שבחלק מההתמחות הם עוברים במחלקת ההרדמה ועובדים בה עם ילדים מורדמים".
- מה אתה יודע לספר על הרופאה שטיפלה בילד?
"הרופאה שטיפלה בילד, ד"ר שלומית בך, היא מומחית לרפואת שיניים לילדים, שסיימה בתחילת שנות ה-90 את ההתמחות שלה ברפואת שיניים לילדים ב"הדסה" בירושלים. יש לה 12 שנות ותק בטיפול בילדים, היא נבחנה ועברה בהצלחה את הבחינות, והיא עוסקת בכך שנים רבות. יש להניח שהיא פעלה לפי ההוראות וללא שגיאות כלשהן. לא הוגשה לגביה מעולם כל תלונה, עד כמה שידוע לנו, לגבי ההתנהגות שלה. הפעילות שלה היא ללא רבב".
- אין צורך בהימצאות רופא מרדים במקום כאשר מדובר בשימוש בתרופה כמו זו?
"כרגע קיים מאבק של המרדימים בנושא. הם נלחמים על כך שרופא מרדים יהיה בכל טיפול, אפילו אם מדובר רק בטשטוש קל או סדציה. יחד עם זאת כוח האדם של המרדימים הוא מצומצם והם לא יכולים לתת פתרון לדרישה ולצורך שקיים בכל ענפי הרפואה – לא רק רפואת שיניים. לכן, ברפואה כללית, לדוגמה, בגלל חוסר כוח, כאשר גסטרואנדוקרינולוגים עורכים בדיקות אנדוסקופיה הם מטשטשים בעצמם.
"באחד מבתי החולים הגדולים במרכז מינו אחיות שנותנות טשטוש באמצעות נר או טיפות, והן אינן מומחיות. לדעתי ההגזמה והלחץ של המרדימים בסופו של דבר יביאו לכך שהם לא יוכלו לעמוד במה שהם רוצים, והמסגרות ייפרצו למרות המיליטנטיות והנסיון שלהם לכפות את דעתם על כולם. לדעתי הרדמות כלליות צריכות להיות בידי אנשים שהם מומחים בשטח, שמהלך ההתמחות בשטח כולל גם חלק של הכשרה בשימוש בטכניקות הרדמה, ובעיקר הכוונה לטשטוש. מבחינת הרדמה כללית אני לא חושב שיש להתיר לאף אחד שאינו מרדים מוסמך מומחה לבצע אותה.
שימוש בגז הצחוק או בטשטוש הכרתי יחסי, לדעתי, הוא משהו שאפשר וצריך שגם מקצועות רפואיים אחרים, עם הכשרה מתאימה, יוכלו לבצע".
מומחה: מומלץ לעבור אבחון אלרגיה לפני טיפול בהרדמה
"כל מצב של הרדמה עלול לגרום לפגיעה במצב ההכרה", מסביר הבוקר (ה') ד"ר לאוניד אידלמן, ראש מערך ההרדמה במרכז הרפואי רבין ויו"ר איגוד המרדימים, בעקבות מותו של בן השנתיים במרפאת השיניים. הילד נפטר חרף מאמצי ההחייאה, בעקבות זריקת טשטוש שקיבל אצל רופאת השיניים. בעקבות המקרה ממליץ יו"ר ההסתדרות לרפואת שיניים, ד"ר יצחק חן, לגשת לאבחון מקדים לאלרגיה לחומרי ההרדמה.
"מצב של טשטוש הוא בלתי יציב", אומר אידלמן, "עומק הטשטוש משתנה לאורך זמן הטיפול, ועלול להיווצר מצב שהטשטוש עמוק מאוד, והמטופל מאבד הכרה באופן שמסכן את התפקודים החיוניים שלו – נשימה, תפקוד הלב, לחץ דם. המוח מאוד רגיש לחוסר חמצן תוך זמן קצר, מה שחושף את המטופל לסכנת חיים".
משרד הבריאות מחייב את רופאי השיניים להחזיק עמם ערכות החייאה, ומד רוויון חמצן (פלס-אוקסימטר). המדובר במתקן המורכב על האצבע, ומודד את ריכוז החמצן בדם. עם זאת, לא ברור כמה מרופאי השיניים אכן יודעים לבצע החייאה במקרה אסון, וכמה מהם אכן מחזיקים בערכות ההחייאה המתאימות גם לילדים וגם למבוגרים.
"כל מצב של טשטוש דורש השגחה", קובע אידלמן, "וזו כוללת ניטור של קצב הלב, אמצעים לאספקת חמצן, אמצעי החייאה, והיכולת להשתמש בהם. הסכנה בכל הרדמה היא ממשית. זו הסיבה שהרופא המרדים בניתוח כל הזמן עובד בבקרת מערכות הגוף החיוניות ומספק טיפול לחולה שמונע את התופעות הללו".
לא ברור אם כל רופאי השיניים יודעים לבצע החייאה
ד"ר יצחק חן, יו"ר הסתדרות רופאי השיניים בישראל המאגד כ-70 אחוז מהם, מסביר כי רופאי השיניים חברי ההסתדרות מחוייבים לעבור קורסי החייאה, ולבצע רענון אחת למספר שנים. עם זאת, גם לחן לא ידוע האם שאר רופאי השיניים בישראל אכן מחזיקים ברשותם את אמצעי ההחייאה והאם יש בידם הידע לביצוע החייאה.
חן מסביר כי הסכנה מההרדמה אצל רופא השיניים, גדולה במיוחד אצל אלה הלוקים במחלות כרוניות דוגמת מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת או אלה שעברו השתלת קוצב לב. בתוך כך חלק מהמטופלים סובלים מרגישות לחומר ההרדמה, מבלי לדעת על כך. "יש דרך לבדוק את הרגישות הזו בבית חולים" אומר חן, "הבדיקה היא באמצעות הזרקה מקומית של החומר מתחת לעור, ומומלץ לעבור אותה, לפני טיפול הרדמה אצל רופא השיניים".
לפנייה לכתב/ת 
