מזוז: קק"ל תמכור קרקעות גם לערבים

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט אתמול (יום ד') לאחר דיון שנערך בלשכתו, כי לא יפורסמו יותר מכרזים מטעם מינהל מקרקעי ישראל, בהם מופיע תנאי כי הם מיועדים ליהודים בלבד. כך פורסם הבוקר בעיתון "ידיעות אחרונות". המשמעות - כל אזרח יוכל לגשת למכרזים ולזכות בהם, גם אם מדובר בקרקעות שבבעלות קק"ל.

בדיון השתתפו נציגי קק"ל, מינהל מקרקעי ישראל ונציגי משרדי הממשלה והוא נערך בעקבות עתירת ארגון עדאלה לבג"ץ שטען לאפליה.

הארגון עתר לבג"ץ לפני מספר חודשים, כנגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל שלא לאפשר לערבים להשתתף במרכז על קרקעות בכרמיאל. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורך הדין, מרואן דלאל, נאמר כי החלטת מנהל מקרקעי ישראל הינה גזענית, פוגענית וכי היא מפרה את דרישת השיוויון.

לפני כחודש וחצי הפתיע מינהל מקרקעי ישראל, כשהגיש לבג"ץ תשובה בה נכתב כי "אדמות מינהל מקרקעי ישראל מיועדות ליהודים בלבד, מאחר שנועדו לפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ, ומשום שכל כספי קק"ל הינם מתורמים יהודים". עורך הדין דלאל הגיב אז ואמר כי תשובת קק"ל עומדת בניגוד גמור לפסיקת בג"ץ בפרשת קעדאן.

בפרשה זו קבע בג"ץ כי אסור למדינה להפלות את תושביה הערבים בכל צורה שהיא, גם לא בנושא קרקעות. עוד נקבע בפסק דין תקדימי זה, שעסק בזוג ערבים ישראלים שביקשו להתקבל ליישוב קציר שהוגדר "ליהודים בלבד", כי הסוכנות וכל הגופים האחרים במדינה אינם יכולים להפלות גם הם את תושביה הערבים של מדינת ישראל בכל הקשור להקצאת קרקעות.

קק"ל, שרכשה עם קום המדינה כמיליון דונם, מחזיקה כיום ב-2.6 מיליון דונם, שממוקמים מגדרה וצפונה. מדובר בכ-13% משטח המדינה.

קק"ל: "אנחנו מדינה יהודית"

יו"ר דירקטוריון הקק"ל יחיאל לקט, לא הבין הבוקר את המהומה שנוצרה. "מבחינתנו", אומר לקט, "אין שום שינוי בעמדת המדינה בנוגע לאדמות הקק"ל. אני באמת לא מבין על מה הדרמה".

בשיחה עם -ynet אמר כי "התקיימה אתמול ישיבה ממושכת עם היועץ המשפטי ושם עלו מספר אופציות לפעולה בנוגע לאדמות הקק"ל. אחת מהן, שהיא הדרך בה אנו נוקטים מזה שנים רבות, עסקה בחילופי קרקעות, ומשמעותה היא שכשערבי מבקש לרכוש קרקע של הקק"ל, אנחנו עושים חילופי קרקעות עם אדמות המדינה. כל מה שאמר היועץ המשפטי אתמול, הוא שאפשר יהיה להמשיך במדיניות זו".

למרות החלטת מזוז, חוזר ומדגיש לקט כי "הקרן הקיימת לישראל היא גוף שנועד לרכוש קרקעות עבור יהודים. מדינת ישראל מכירה בכך ומעולם לא ביקשה לשנות את המצב. אנחנו עדיין מדינה בהתהוות אשר צריכה לדאוג לביטחונה ולשימור אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולכן 'בנק הקרקעות' המאפשר את מדיניות חילופי הקרקעות, ממשיך לשמר את עמדתנו הבסיסית".

לדברי לקט, "אני הייתי רוצה שהמדינה תתייחס לאזרחיה הערביים בדיוק כפי שמתייחסים בכל מקום בעולם כלפי מיעוטים, אבל אנו מצפים לשם כך מן הערבים שיתייחסו אף הם למדינה כפי שמתייחסים בני מיעוטים אחרים במדינות אחרות למדינתם. אנו מדינה יהודית ולא מדינת 'כל אזרחיה', וכך העניין צריך להימשך. אנו אוחזים בסך הכל ב-13% מקרקעות המדינה המוגדרות כקרקעות להתיישבות יהודית. 80% מהקרקע הם בבעלות המדינה, ו-7% בבעלות פרטית. כך שבכל מקרה, כל הסוגיה מתייחסת לשטח קטן מאוד מהקרקע של ישראל".

לקט התייחס גם לפסק הדין התקדימי בג"ץ קעדאן, אשר קבע כי אזרחים ערבים יוכלו לרכוש קרקעות בישובים יהודיים. לדבריו, "בג"ץ קעדאן" לא הופך את קרקעות הקק"ל לאדמות המדינה. אלא התייחס רק לקרקעות ששייכות ממילא למדינה - "כל מה שהבג"ץ אז קבע הוא שצריך לאפשר למשפחה לגור ביישוב קציר, אך כלל לא התייחס לאדמות הקק"ל".

עדאלה: גם לא מרוצים

עו"ד סוהאד בשארה, שמטפלת בתיק מטעם ארגון עדאלה אומרת הבוקר כי חרף השוני המהותי בין תשובת קק"ל לבין תשובת היועץ המשפטי לממשלה, בארגון עדאללה עדיין לא מרוצים מתשובת היועץ מזוז.

לדבריה, "התגובה של היועץ המשפטי היא חיובית בעירבון מוגבל. מצד אחד, הוא אומר שקרקעות קק"ל ישווקו לערבים כשאין אפשרות לסגור בפניהם מכרזים. מאידך, על הקרקע הזו קק"ל תפוצה וזה מאוד בעייתי כי קרקעות קק"ל אינן פרטיות והן מהוות 13% מקרקעות המדינה ולכן צריך לנהל אותן על פי כללי המנהל הציבורי התקין.

"עובדים פה בשיטה של כיבוי שריפות – אמנם יטפלו בכמה מכרזים ספציפיים ויעזרו למשפחות ערביות ספציפיות בכך, אבל זה לא יפתור את הבעיה כי בידי קק"ל תישאר אותה כמות קרקעות בהן אסור לערבים לשבת. המדינה פשוט שומרת על העיקרון שלפיו קרקע קק"ל אינה זמינה לערבים. לכן, קשה לומר שאנחנו מרוצים".