דום נשימה בשינה: צעירים עד 30 בסיכון הגבוה ביותר
חוקרי הטכניון גילו כי דווקא צעירים עד גיל 30 הסובלים מדום נשימה בשינה נמצאים בסיכון תמותה גבוה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. ההמלצה: סובלים מהשמנת יתר, לחץ דם גבוה ומחלות לב? גשו בהקדם לבדיקה במעבדת שינה
הסיכון למוות מדום נשימה בשינה (Sleep Apnea) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית - גבוה פי 10 בקרב גברים צעירים בגילאי 20-29. כך העלה מחקר שנערך בטכניון והתפרסם בגיליון החדש של כתב העת European Respiratory Journal.
פרופ' פרץ לביא שערך את המחקר אמר כי התוצאות המפתיעות מעלות ספקות משמעותיים באשר ליעילות שיטות האיבחון הקיימות של תסמונת דום נשימה בשינה. "זו תופעה שכיחה ומוכרת הקיימת בקרב יותר מ-10 אחוזים מן האוכלוסייה ובאה לידי ביטוי בהפסקות נשימה הנמשכות עשר שניות או יותר, לכל הפחות חמש פעמים בשעה", הוא מסביר.
"רבות מאותן הפסקות נשימה כלל אינן מורגשות אצל הסובלים מהן, אף שהן מורידות את רמות החמצן בדם. אולם גם אם הן אינן מורגשות בעת התרחשותן - באות הפסקות הנשימה לידי ביטוי בישנוניות במשך היום, בעייפות כרונית בעבודה או בנחירות קולניות. הסובלים מדום נשימה בשינה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלות לב וכלי דם - בעיקר לחץ דם גבוה".
המחקר הגדול ביותר שנערך עד כה בעולם
המחקר, הגדול ביותר שנערך עד כה בנושא תמותה מדום נשימה בשינה, בוצע במעבדה לחקר דום נשימה בשינה ע"ש לויד ריגלר בטכניון. השתתפו בו 15,000 אנשים בגילאי 20 ומעלה שנבדקו בשנים 1991-2000. החוקרים מצאו כי השמנה וחומרתה של הפרעת הנשימה הם גורמים משמעותיים בלתי תלויים בסכנת התמותה.
בקרב חולים הסובלים מחמישים (או יותר) הפסקות נשימה בשעה שיעור התמותה היה גבוה פי 9.8 מאשר באותה קבוצת גיל (29-20) באוכלוסיה הכללית; בקבוצת הגיל 30-39 הוא היה גבוה פי 3.12; בקבוצת הגיל 40-49 - גבוה פי 2 כמעט. גברים מעל גיל חמישים סובלים משיעור תמותה דומה לזה של כלל האוכלוסייה בגילם.
ניתוח של שיעור המוות על פי קבוצת הגיל, בקרב גברים הסובלים מדום נשימה בשינה בחומרה של מעל שלושים הפסקות נשימה בשעה, גילה כי אצל גברים בגיל 20-29 נרשם שיעור תמותה גבוה משמעותית מזה של הגברים באוכלוסייה הכללית באותו גיל.
התוצאות הפתיעו גם את עורכי המחקר
"המחקר הזה מרתק ומפתיע כאחד", אמר פרופ' לביא, "חולים מבוגרים יותר סובלים ממספר רב יותר של גורמי סיכון, בעיקר אלו הקשורים ללב ולמערכת הדם, ולכן ניתן היה לצפות שהתמותה היחסית תגדל עם הגיל. בפועל, שיעור התמותה דווקא פוחת עם הגיל. מכך ניתן לשער כי חולים בדום נשימה מפתחים עם השנים מנגנון כלשהו, שעדיין אינו ברור די צרכו, המגן על הלב וכלי הדם".
לא במקרה התמקד המחקר האמור בגברים, אלו שנמצאים בסיכון גבוה יחסית. בשעה שמדום נשימה בשינה סובלים 4 עד 10 אחוז מן הגברים (תלוי בהגדרת הסימפטומים למחלה), רק 2 עד 4 אחוזים מהנשים סובלות מהתסמונת. "איש אינו יודע מהי הסיבה להבדל זה בין המינים", אומר לביא. "תיאוריות מסוימות מצביעות על הבדלים הורמונליים, הבדלים בפיזור השומנים בגוף או הבדלים בבקרת הנשימה".
לדברי לביא, דרוש שינוי מהותי בגישה לאיבחון. "החולים נוהגים ללכת לרופא רק כאשר מופיעים הסימפטומים הקשורים לדום נשימה ובהם ישנוניות, תשישות, ונחירות, בדרך כלל בסביבות גיל חמישים. עכשיו אנחנו יודעים שזה מאוחר מדי, שכך אנו מחמיצים דווקא את בני האדם עם הסיכון הגבוה ביותר".
לביא עוד ממליץ לאלה המצויים בקבוצות סיכון גבוהות, ובהם גברים צעירים הסובלים מהשמנת יתר, לחץ דם גבוה או בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם, לגשת לבדיקת דום נשימה, באחת ממעבדות השינה בבתי החולים בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
