ארנבות כחול לבן

בימים טרופים אלה, נחגגת פתיחתו של מתחם הזלילה והנהנתנות הגדול ביותר בארץ. 10 אלפים מטרים רבועים של קולינריה צרופה, מגבינות 5% ועד גבינות אנגליות ירקרקות, מפסטרמה ועד נקניק ראש, לשון או שינקן בשלושה טעמים (רק מטוורסט חסר שם, לכל הרוחות). כן, כן, אני מדבר על החנות החדשה של רשת טיב טעם שנפתחה לא מכבר בראשון לציון.

מרשת של מעדניות שפנו לעולים שבאו ממדינות חבר העמים, הפכה טיב טעם לאיקאה הקולינרית של המזרח הקרוב. אני חושב בשיא הרצינות, שאין לחברה הזאת במה להתבייש גם מול גופי ענק וחנויות אוכל מפורסמות הרבה יותר באירופה. זה לא שאני רץ ומבטל את רשימת הקניות הרבעונית שלי בפושון, או מפסיק להזמין שליחויות דחופות מה- קה.דו.ווה (K.D.W)בברלין, כי הרי יש גבול לכל תעלול; אבל מבחינות רבות, המבחר המוצע ברשת רב מאוד. ובמסגרת המבחר ניתן להשיג שם, ארנבות.

כן, גבירותי ורבותי – ארנבות. לא שפנים, שכל כך חביבים על חוגים חרדיים מסוימים, אלא ארנבות. למה אני מחבר בין ארנבות לטיב טעם? האם זה רק בגלל המצאי? לא ממש. במידה רבה, הופעתן של ארנבות כחול לבן במרכול (לא, זה לא כשר), התרחשה תודות לטיב טעם מצד אחד ולבנו הצעיר של ראש הממשלה מצד שני. בעלי טיב טעם וגלעד שרון הקימו להם בשותף חווה לגידול ארנבות. למה נבחר דווקא גלעד שרון? את התשובה אני מקבל מנופר סיני ב"הארץ": "גלעד שרון מוביל את המיזם בשל התמחותו בתחום החקלאות". למה צריך התמחות בחקלאות? שאלה מצוינת. סיני ממשיכה ואומרת ש "אנשים העוסקים בתחום גידול הארנבות מספרים כי גידולן למאכל דורש ידע חקלאי רב, בשל הצורך לסגל את הארנבות לאקלים בישראל".

לסגל את הארנבת לאקלים בישראל? למה, מאיפה החקלאים שעוסקים התחום גידול הארנבות סבורים שהארנבת באה? מאנגליה? ה-ל-ו, מקורה של ארנבת כאן, באזורנו. עד בערך המאה השלישית רק בלבאנט, היו ארנבות, והרומאים הם אלה שהתחילו ליבא ארנבות לאיטליה כמקור לבשר טרי. אחר כך הן יובאו על ידי הנורמנים לאנגליה, ויושבו שם ובסקוטלנד, ובכל מיני מקומות אחרים. הן היו חביבות על אוכלוסי אירופה לא רק בזכות בשרן העדין, אלא בגלל שהוולדות הצעירים לא נחשבו בשר, וניתן היה לאכול מהם במקום דגים בתקופות תענית. אחר כך הארנבות עשו שמות באוסטרליה, אבל זאת כבר אופרה אחרת. בכלל, להרגיל ארנבת לאיזשהו אקלים? ארנבת, תזרקו אותה על המאדים, תתנו לה מספיק אויר וקצת חסה ואולי איזה גזר או עלה חסה מדי פעם והיא תשגשג ותפרח.

אז קודם כל, הבשורה הטובה היא שארנבות יש בארץ בשפע. למעשה הארנבות כבר כאן המון שנים. מקורות יודעי דבר במשפחתי מסרו שבקיבוץ ג', משם בא אחד מפלגי מלח הארץ היותר חביבים שלנו, נהגו לצוד ולאכול מיני בשר שונים, בהתאם למה שהיה באותו זמן בסביבה (קרי ב"שיפוע"). לעיתים היה מדובר בדורבן, לעיתים בחזיר בר ולעיתים, בצוק העיתים – בארנבת בר חסרת מזל. בעוונותיהם, היו העצלנים שבקיבוצניקים צדים ארנבות בפינת החי, שם הן היו רגילות כבר לאקלים הארץ, פרו ושגשגו.

מקורות אחרים מתארים כיצד חותנתי בישלה יום אחד ארנבת לארוחת הערב. המשפחה ישבה סביב השולחן, אכלה ונהנתה, ציקצקה והתלקקה, עד שבסיום אותה ארוחה היסטורית הניח אב המשפחה את כלי האוכל, נשען אל מסעד כסאו, והחמיא לזוגתו בהא לישנא לאמר: "אשתי היקרה, אני חייב לומר שהעוף, הערב – מצוין!".

ובאמת, הארנבת, לא רק יש לה אוזניים ארוכות, והיא לא אוכלת רק מיני ירקות. לארנבת, שכח שיר הילדים העתיק לספר, בשר עדין שדומה מאוד לעוף. "קצת מתקתק", נזכרה חותנתי באותה ארוחת ערב מיתולוגית. באופן אידאלי, שוחטים את הארנבות כאשר הן צעירות - בערך בנות שלושה חודשים - בשרן אז בהיר ורך מאוד, ובשרן של הנקבות נחשב לטוב יותר מזה של הזכרים. בעולם המודרני, בו הכמות חשבוה יותר מהאיכות, רוצים את הארנבת הארוכה יותר וכך יוצא שמגדלים אותן לגיל קצת יותר מאוחר – שבעה-שמונה חודשים. הבשר אז פחות רך, וטעמו מודגש יותר.

אגב חיות זקנות יותר, אם החיה אכן קשישה או גדלה בטבע, נהוג להשרות את בשרה במרינדה וכן לעשות לה לארדינג – שזירה או נעיצה של שומן בבשר, על מנת לשמור על עסיסיות בעת הבישול או הצליה. באופן כללי ניתן לטפל בארנבת ממש כפי שמטפלים בבשר עוף, והיא תשמח בחברתם של חרדל או שזיפים. קסרול טוב של ארנבת ניתן להכין עם האם, או חמון ספרדי, יין, ברנדי והרבה שום. קסרול מרכז אירופי יהיה מבוסס יותר על שמנת.

הנה שני מתכוני ארנבת מאתר האינטרנט האלמותי והיחיד במינו - Rabbithuntingonline.com. אם אתם מחפשים מתכוני ארנבות או כלבי ביגל למכירה, זה האתר בשבילכם. יתרה מזאת, אם במקרה אתם הבעלים הגאים של שטח שבו יש הרבה ארנבות לציד, ורוצים להחליף יום ציד בעונה עם מישהו שיש לו, נאמר, שטח טוב לצבאים, יש באתר אפילו לוח החלפות. מה אני אגיד לכם, מזל שיש אמריקה בעולם.

את המתכון הזה מכינים בסיר ברזל כבד, והוא מתאים מאוד גם לפויקה, למתעניינים ולחובבי הז'אנר.

זוג ארנבות, חתוכות

5 כפות חמאה

1 בצל בינוני, קצוץ

שתי כוסות שמנת מתוקה להקצפה

1/2 כוס חומץ

מלח ופלפל לטעם

1/2 כפית טימין

1. ממיסים 3 כפות חמאה בסיר ברזל כבד ומתאים ומשחימים בה את חלקי הארנבת. מוציאים ומניחים בצד.
2. מוסיפים את יתרת החמאה ומאדים את הבצל עד שקיפות. מחזירים את הארנבת לסיר.
3. מערבבים את יתר המרכיבים ויוצקים מחצית מנפחם על הארנבת. מכסים ומבשלים על אש נמוכה במשך כשעה.
4. לסיום, מרחיקים את השומן הצף, מוסיפים את יתרת השמנת ומחממים בעדינות במשך כ- 10 דקות, עד שהרוטב מסמיך.

ארנבת איטית

כמו הרבה סוגי בשר ציד, גם את בשר הארנבת, במיוחד אם היא ארנבת בר, כדאי לבשל לאט. המתכון הזה עושה שימוש בסיר בישול איטי, למרות ששוב, ניתן להכין אותו בסיר ברזל על אש נמוכה או רמץ או בתנור.

ארנבת בר אחת (או ארנבת "תרבות" – במקרה כזה קצרו את זמן הבישול בשליש, בערך, והורידו שליש מכמות הרוטב ווסטרשר)

2 כפות חמאה

2 שיני שום מעוכות

1 בצל בינוני, קצוץ

קורט מלח

1/2 2  כוסות מים

4 כפות סוכר חום

1 כף אבקת צ'ילי

4 כפות רוטב ווסטרשר

4 כפות חומץ

1 כפית טבסקו

1/2 1 כוסות קטשופ

1. מניחים את נתחי הארנבת בסיר כבד שמתאים לבישול איטי.
2. בסיר אחר, מערבבים את כל המרכיבים האחרים ומביאים אותם לרתיחה במשך דקה אחת. יוצקים את הרוטב על הארנבת שבסיר. מבשלים, על חום נמוך, במשך כשש עד שבע שעות או עד שהבשר רך.