הילה רהב: אני מעריצה את רני
מה הוא אמר לה לפני שהתחתנו; איך הגיב כשדרשה לעבוד איתו במשרד; איך הם מגדלים את הילד היחיד, ומה היה קורה איתה אם לא היתה פוגשת אותו; הילה רהב, מנכ"ל משותף ב"רהב תקשורת" ואשתו של היחצ"ן של המדינה, מספרת לראשונה על העבודה הצמודה לצד הגבר שאיתה
ממש לפני שהתחתנו הציב רני רהב להילה קליין, אשתו לעתיד, שני תנאים חשובים לחייהם המשותפים. "על שני דברים אסור לך לעולם להעיר לי", הודיע לה, "על קצב העבודה שלי ועל דיאטה". הילה שמעה והפנימה.
את באמת אף פעם לא מעירה לו על הדברים האלה?
"לא. אף פעם".
ספק אם בנעוריה דמיינה רהב כי כך ייראו חייה בעתיד. קשה להאמין כי תיארה לעצמה שהיא ורני, חברה הטוב מימי התיכון, ינהלו כעבור שני עשורים אימפריית יחסי ציבור ויהפכו לאחד הזוגות המתוקשרים ביותר בעולם העסקים הישראלי. רהב מכהנת כמנכ”ל משותף לצדו של בעלה ב"רהב תקשורת", משרד יחסי הציבור הגדול בישראל, שעם לקוחותיו נמנים אנשי עסקים מובילים כמו האחים עופר, נוחי דנקנר, שרי אריסון ורבים אחרים. המסיבות הנוצצות שעורך הזוג רהב בביתו בסביון הפכו מזמן לשם דבר בברנז'ה המקומית, והמעגל החברתי שלהם רק הולך ותופח עם השנים.
הכל התחיל בתיכון בליך: רני והילה למדו יחד באותה שכבה והפכו לידידים קרובים, אלא שרני רצה יותר. "אחרי שסיימתי את התיכון והצבא נסעתי לרומניה ללמוד רוקחות", משחזרת רהב, "רני היה שולח לי כל מיני מכתבים ושנות טובות, והייתי זורקת אותם לפח. הוא לא עניין אותי, יצאתי אז עם גברים יותר חתיכים ממנו. את יודעת איך זה בגיל הזה. כשחזרתי לארץ, בגיל 24 וחצי, הוא שלח לי עוד שנה טובה ועניתי לו, ואז הוא צלצל וביקש להיפגש איתי. נפגשנו, היה נחמד, וכשנפרדנו אמרתי לו שנשמור על קשר כידידים, והוא אמר לי - אני לא אשכח את זה - אותך, בתור ידידה, אני לא רוצה. או חברה או כלום. ישר אמרתי לו חברה שלך אני לא רוצה להיות. להפתעתי הוא לא נסוג ואמר לי לחשוב על זה".
רהב חשבה על זה והמשיכה להיפגש עם המחזר העקשן, שהיה אז הדובר של רשת מלונות דן. הוא היה לוקח אותה איתו לאירועים, ולאט לאט זה קרה. "הלכתי איתו לעוד אירוע, ועוד אחד ועוד אחד, ופתאום נהיינו זוג. נפלתי בקסמו. הוא עוטף אותך בהמון אהבה, דאגה, תשומת לב לפרטים הקטנים. הוא נורא מפרגן ודוחף. אנשים גם לא יודעים שהוא נורא מצחיק. אם אני מצוברחת, למשל, הוא יכול מיד להוציא אותי מזה בדקה. אני מאוד גאה להיות אשתו, הוא הכוח המניע שלי. אנחנו כבר 13 וחצי שנה ביחד, 24 שעות ביממה. לזכותי ייאמר שכשבחרתי בו הוא עדיין לא היה פופולרי, ולא חשבתי לאן זה יוביל".
למה בחרת להיכנס לעבודה איתו במשרד?
"רציתי לעבוד איתו, ודווקא הוא לא רצה. כשהתחתנו הוא הטיל וטו על עבודה משותפת בחברה, כי הוא מאוד חשש מהעירוב של משפחה ועבודה, בעיקר ממריבות שמתחילות בעבודה. אני דווקא לא חששתי מעבודה לצידו, כי אני מאוד נוחה באופיי. קשה לריב איתי. בסוף רני הסכים להכניס אותי כמתלמדת, וישבתי ליד תקציבאית ולמדתי את העבודה. התנאי של רני היה שהוא לא עושה לי הנחות: הוא מעיר לי הערות כמו לכולם ועל יד כולם, בלי חשבון".
לא נעלבת?
"לא. ממש לא. אחרי שש שנים שעבדנו ביחד הוא כינס יום אחד את כל העובדים במשרד והודיע להם שהוא ממנה אותי למנכ”ל משותף. זו היתה הפתעה מוחלטת עבורי".
איך חלוקת התפקידים ביניכם במשרד?
"אני אחראית על חברות בתחום האופנה, העיצוב והקוסמטיקה, כמו קסטרו, ונדום, זארה, גוטקס, איי.די.דיזיין, אסתי לאודר, מאק ועוד חברות מהתחומים האלו. אני מופקדת על כל העניינים של הביצוע בשטח: הפקות אופנה, פרסום, תצוגות, דברים כאלה. רני אחראי על אסטרטגיה של כל החברות במשרד, כולל אלו בתחום אחריותי. אני מתמקדת בתחום הביצוע".
את לא יכולה לנהל גם את האסטרטגיה של החברות שבאחריותך?
"הייתי יכולה, אבל רני מאוד טוב בזה. חוץ מזה, הוא כל הזמן מתייעץ איתי. אנחנו כל הזמן בהתייעצויות. זה לא שאם מחר רני יצטרך לנסוע לחול לחודש אני לא אוכל להתוות לבדי את האסטרטגיה, אבל לרני יש תמיד את הרעיונות האחרים, ההברקות שאף אחד לא חושב עליהן".
אבל גם בתצוגות אופנה שאת מארגנת, רני הוא הנואם. למה לא את?
"כי לרני יש שארם. כשהוא מדבר, כולם מקשיבים. אני מאחורי הקלעים מתוך בחירה. אני קצת ביישנית, אבל מי שמכיר אותי ועובד מולי יודע מה התרומה שלי לעסק. הציעו לי בעבר כתבות שער וראיונות בכל מקום ותמיד סירבתי, למרות שרני היה בעד, כי אני אוהבת להישאר מאחורי הקלעים. אבל זה לא אומר שאני האישה הקטנה שהולכת אחריו בצורה עיוורת: הוא מתייעץ איתי בהכל, אנחנו מדברים המון בעיניים, מעבירים המון אינפורמציה אחד לשני דרך העיניים, בלי להגיד מילה".
"אני פשוט מוקירה את כושר הניהול שלו, את הכריזמה, את הכוח. אני מעריצה אותו על זה, מעריצה את הביטחון שלו. אני אתן לך דוגמא: אני דוברת חמש שפות - עברית, רומנית, צרפתית, אנגלית וגרמנית - אבל אני לא אפתח את הפה לפני שאני בטוחה שאני אומרת את זה נכון. רני, לעומת זאת, היה מדבר אנגלית גם כשהוא לא ידע. היו מעירים לו והוא היה לומד, והאנגלית שלו באמת מאוד השתפרה. זו אגב הסיבה שהוא ממש התעקש שהילד שלנו, רועי, יילך לחוג אנגלית".
"הוא צריך אותי לידו"
סדר יומה של רהב עמוס ביותר. היא קמה כל בוקר בחמש וחצי, עוברת על כל העיתונים ומסמנת קטעים שנוגעים ללקוחות המשרד, אותם תעביר מאוחר יותר לבעלה. לקראת שבע היא מעירה את בנה רועי (11), ואז מתחילים הטלפונים, ולפעמים גם מוקדם יותר ("הלקוחות מתחילים לצלצל, ולפעמים גם מתקשרים אלינו מתוכניות הבוקר"). בשמונה וחצי היא כבר במשרד.
מתי את מגיעה הביתה?
"אני משתדלת לעבור בבית כשאני מסיימת את העבודה במשרד, בין שבע לשמונה בערב, לפני שאנחנו יוצאים לאירועים שאנחנו מוזמנים אליהם. יש המון כאלה. רני עובד רצוף ומגיע לאירוע ישר מהמשרד".
כשרהב מדברת על המון אירועים, היא לא מגזימה: בני הזוג יוצאים כל ערב, ועוברים לפעמים בשלושה אירועים שונים בלילה אחד. "יש לנו המון הצגות, חתונות וכל מיני אירועים אחרים, וכל יום ראשון אנחנו מתייצבים בארליך (מועדון שעורך ערב שירה ישראלית - נ.ז). אני יודעת שזה נראה לפעמים כאילו אנחנו באים, דופקים כרטיס וממשיכים הלאה, אבל רני באמת אוהב אנשים, אוהב לבוא ולהתחכך. ללכת עם רני זה כמו לצאת עם כוכב רוק: כולם פונים אליו, לכל אחד יש משהו להגיד. לפני כמה זמן נסענו באוטו (ב.מ.וו 740 נ.ז) ונהג מונית עשה לו סימן לעצור ברמזור וצעק לו אוטו יפה, שרי אריסון קנתה לך?. אנחנו מגיעים הביתה כל יום בין אחת וחצי לשתיים לפנות בוקר".
את לא מרגישה לפעמים שרני מכתיב קצב חיים בלתי אפשרי? איך את מחזיקה מעמד עם כל העבודה והבילויים האלה כל יום?
"עם הזמן נסחפתי והתאהבתי באורח החיים הזה ובקצב שלו. אני לא מעירה לו על קצב העבודה, זה חלק מההסכם בינינו. רני, אם הוא לא יעבוד, הוא יתמוטט. גם שאנחנו בחופש הוא צמוד לטלפון. היינו בחופשה באי אקזוטי באוקיינוס ההודי, שלא קלטו שם סלולר, והוא שכר טלפון לווייני במחיר רצח לדקה ולא חסך בדיבור".
"גם על דיאטה אני באמת לא מעירה לו: הוא נורא אוהב לאכול. אם הוא הולך לקניות בסופר, הוא חוזר עם כל החנות. הבית נראה כמו בערב חג, עם כל חבילות השי. בקיצור, אני כבר התרגלתי לחיים האלה והתאהבתי בהם. נכון שלפעמים בא לי לגנוב ערב בבית, אבל רני לא מוכן ללכת בלעדי לשום מקום. הוא צריך אותי לידו".
איך את משלבת אימהות עם קריירה בקצב כזה?
"בהתחלה באמת היו לי המון רגשות אשם, אבל היום אין לי. אני חושבת שאני אמא טובה, אפילו אם אני ורני מבלים במהלך השבוע עם רועי רק בין שש לשבע בבוקר. יש גם את הסבים והסבתות. לפעמים יש לרועי כל מיני יציאות כאלה, למשל כשאני לא יכולה לענות לו בטלפון כי אני באמצע ישיבה. הוא, יש לו את הפה של אבא שלו, אז הוא אומר לי ככה בציניות "המנכ”לית, מה קרה? את בפגישה כל כך חשובה שאת לא יכולה לענות לי?". לו ולרני יש סלולרי עם מצלמה, והם מדברים המון ורואים על הצג אחד את השני".
"אני רואה שרועי מצליח, שהוא תלמיד טוב וילד טוב, ויש לו המון חברים וחוגים. אנחנו חושפים אותו לכל מה שאנחנו עושים, הוא הולך אתנו לחלק מהאירועים והוא גם עובד עבור המשרד ומקבל המון כסף. הוא מקליט, לפי בקשת התקציבאיות, תוכניות שלקוחות שלנו מופיעים בהן ומעביר מדי יום למשרד".
קצב העבודה שלכם הוא הסיבה שרועי בן יחיד?
"זו החלטה משותפת של רני ושלי, שיהיה לנו בן יחיד. רועי הוא ילד מושקע מאוד, והוא מרוצה ממצבו כבן יחיד. כל תשומת הלב נתונה לו".
לא נשבר לך לפעמים מהעבודה?
"זה לא קל. חושבים שאנחנו קוטפים את ההצלחה בקלות, אבל האמת היא שמדובר בעבודה סוחטת. את קמה בבוקר ולא יודעת מה יילד יום, למה לצפות. רני תמיד אומר: קשה להגיע למה שהגענו, ועוד יותר קשה לשמור על זה. להיות בטופ זה הרבה יותר קשה. צריך לרצות את הלקוח, את התקשורת. אנחנו גם יודעים המון סודות של לקוחות, ולזכותי שמעולם לא פלטתי מידע מכשיל בנושא".
"לפעמים נמאס לי, אבל זאת הנקודה שבה רני נותן לי המון כוח. הוא מניע אותי, נותן לי את הדרייב. חוץ מזה, אני אוהבת את העבודה. אני לא טיפוס של לשבת בבתי-קפה ומועדוני יופי. פעמיים שבוע, בכוח, אני עושה ספורט. אני גם לא אוהבת לעבוד מהבית: אני אוהבת את זה שצריך לקום, להתלבש, לצאת מהבית. אני אוהבת את האווירה המשפחתית במשרד. הבנות מדברות איתי על הכל. אפילו את ארוחת הצהריים לעובדים אנחנו מביאים כל יום מהבית. אני לא מעריכה נשים שיושבות בבית, כי אני חושבת שהם הולכות אחורה בזמן שהבעל מתקדם. לא הייתי רוצה שאשתו של רועי תהיה עקרת בית".
את מבלה את כל היום עם רני. אין לך גם חברות טובות?
" רני הוא החברה הכי טובה שלי. אין דבר כזה, למשל, שאני אספר לאמא שלי משהו ולא לרני. הכל הוא מבין, והוא מכבד אותי בצורה בלתי רגילה. האמת היא שאין לי צורך בחברות טובות. רני מעורב בכל דבר שקורה איתי. הוא שם לב לכל, לבגדים שלי, למשקל".
הוא מעיר לך אם את עולה במשקל?
"כן".
וגם על הבגדים שלך?
"כן, בהחלט. הוא מאוד שם לב. אני מסוגלת להוריד בבוקר שמלה אם רני לא אוהב אותה, ואין לי שום בעיה עם זה. חשוב לי להיראות טוב בשבילו. גם השיער הקצוץ שלי זה העדפה של רני, ככה הוא אוהב. בהתחלה הייתי נעלבת לפעמים כשהוא היה מעיר לי, הייתי מתכנסת בקליפה שלי, אצל רני אין דבר כזה. הוא מסדר הכל תוך חצי שעה, לא משאיר כלום על השולחן".
הוא סקסי בעינייך?
"מאוד. סקסי זה לא רק עיניים יפות או קוביות בבטן. זה העוצמה שלו, הכוח, הכריזמה".
את שותפה גם לכל הריבים שלו? עם שלי יחימוביץ', למשל?
"אני חושבת בדיוק כמוהו. אני גם חתומה איתו על מכתבי הדעה, אבל רני הוא אייקון, ולכן כשהוא אומר משהו כולם מגיבים. לגבי שלי, דעתי גרועה אפילו יותר משלו. לפעמים אני נעלבת בשבילו, כמו במקרה של הכתבה המשמיצה שפירסם נגדו גיל ריבה במעריב. נעלבתי, כי הוא כתב דברים לא נכונים. רני, דרך אגב, בדיוק להפך: הוא מיסגר את הכתבה והציב אותה לראווה בכניסה במשרד".
"לאה רבין אמרה לי בתחילת הדרך: אל תדאגי, אתם הרווחתם הכל ביושר. אנחנו זוג מפרגן, אנחנו עוזרים בהמון אגודות וולנטריות ולא מקנאים אף אחד. רני, פעם בשבועיים, גם עונה לכל מיני אנשים שפונים אליו בבקשות עזרה. הוא עושה המון בשביל אנשים, אולי לא יודעים את זה. הוא שם לא רק בשביל המצליחנים, אלא שומר על קשר גם עם מי שכבר לא נמצאים בעמדות מפתח. בכל מקרה, אנחנו לא נאיביים. אנחנו יודעים מי החברים האמיתיים שלנו".
לא מפריע לך שרני חשף בתוכנית של צופית גרנט את הבית הפרטי שלכם?
"תראי, אנחנו לא זוג רגיל. הבית שלנו נחשף לאלפי אנשים שהוזמנו כאורחים שלנו במסגרת אירועים שעשינו, רובם למטרות צדקה".
אפרופו בית, למה צבעתם אותו בכחול?
"אני יודעת שחושבים שצבענו את הבית בכחול נגד עין הרע, אבל זה לא נכון. הצבעים הכי אהובים עלינו הם כחול וטורקיז. בכלל, אנחנו אוהבים צבעוניות, גם בביגוד. הסיפור עם הבית התחיל מכך שנאלצנו לעשות שיפוץ בגלל נזילות בגג, ונדרשה גם צביעה מחדש. החלטנו לצבוע בכחול, והטייח שביצע את השיפוץ לא רצה. הוא אמר לנו זה לא כמו חולצה, שאתה מביא הביתה ואז לא מוצא חן בעיניך ואתה מחליף. הוא היה בטוח שנתחרט ומשך את הצביעה עד שרני התעצבן עליו וחייב אותו לסיים".
את עושה עבודות בית?
"לא. לפני שנה פתאום התחלף לנו צוות העובדים בבית, והזוג שהגיע לעבוד אצלנו לא ידע להפעיל את מכונת הכביסה. הם שאלו אותי ולא ידעתי, ואמרתי לעצמי אלוהים, אני לא יודעת לעשות כלום בבית. הזמנו מכונה כביסה חדשה וביקשתי שישלחו לי הדרכה. האמת היא שאני יודעת לבשל, אבל לא יוצא לי. לבן של אחות של רני (שרון, שעובדת במשרד כתקציבאית - נ.ז) יש יום הולדת והוא ביקש שאאפה לו עוגתאנייה, כמו שאפיתי לרועי שהיה קטן ליום הולדתו. שרון סיפרה במשרד שהסכמתי, והבנות במשרד היו בשוק. כולם שלחו לי מייל ושאלו אם זה נכון".
שאלה אחרונה: אם לא היית פוגשת את רני, איפה היית היום?
"רוקחת".