טננבוים התוודה: הייתי מהמר כפייתי

שלושה חודשים שהה אלחנן טננבוים, השבוי שהוחזר משבי חיזבאללה, במתקן החקירות "נעורים" בנתניה. לראשונה מפרסם הבוקר (יום ו') כתב "ידיעות אחרונות" יורם ירקוני חלק מעדויותיו של האיש. בעדותו סיפר לחוקרים על ההימורים התכופים בקזינו ביריחו, הקשרים לבני רביזדה ועל ניסיונות העוקץ שניסה לעשות על-פי החשד עם חבריו.

"הייתי מהמר בקזינו ביריחו מאז פתיחתו", סיפר טננבוים לחוקריו. "נסעתי לשם פעמיים-שלוש בשבוע, ובכל פעם הייתי לוקח איתי אלף דולר במזומן. הייתה לי תעודת חבר של הקזינו, אבל היא נלקחה ממני כחודשיים לפני הנסיעה לדובאי מכיוון שמצאו אצלי דולרים מזוייפים.

"חוץ מהקזינו הייתי מהמר על משחקי כדורסל מהאן.בי.איי ועל משחקי כדורגל מישראל. כל הימור היה בהיקף של אלף דולר, ולפעמים הגיע לסדר גודל של חמשת אלפים דולר ביום".

טננבוים, מתברר, גם לא היסס לנצל את טוב ליבה של אחותו כדי לממן את הישיבה ליד שולחן הבלאק-ג'ק האהוב עליו. "המקורות הכספיים להימורים שלי היו, בין היתר, צ'קים שלקחתי מאחותי", סיפר בחקירתו. "היא נתנה לי צ'קים ריקים חתומים בגלל שלא היה לי חשבון בנק ומכיוון שהיא הייתה אחות טובה. היא לא ידעה שאני משתמש בצ'קים שהיא נתנה לי להימורים. בנוסף מימנתי את ההימורים גם מהמשכורות שלי ומניכיון הצ'קים שהייתי עושה אצל רביזדה" (בני רביזדה, ממלכי השוק האפור).

מהעדויות עולה שטננבוים צבר לפני חטיפתו הפסדים וחובות בסדר גודל של יותר ממיליון שקל. באותה תקופה נהנה אל"מ (מיל') טננבוים מאמון בלתי מסויג מצד רשויות הצבא ומגישה חופשית לחומר רגיש וסודי ביותר.

"הפסדתי בהימורים חצי מיליון שקל, אולי אפילו יותר", העיד טננבוים. "החובות שלי הם: 300 אלף שקל למאיר כהן על הפסד בהימורים; 40 אלף שקל לבני חכים על ניכיון צ'קים; 100 אלף שקל למס הכנסה; 72 אלף שקל לחברת תמוז; 85 אלף שקל לרחמים מימון על שתי הלוואות; 100 אלף דולר לאחותי ו-3,000 דולר לאורי רש. יכול להיות שיש עוד אנשים שאני חייב להם, אבל אני לא זוכר כרגע".

ריימונדה פישר: טננבוים דפק את המכס לפחות פעם אחת

נוסף על פעילות ההימורים שלו ביריחו, נחקר טננבוים גם בחשד למעורבות בפרשת מרמה חובקת עולם יחד עם שותפיו לעסקים לשעבר, אורי רש ורוברטו וגמן. בפרקליטות ידעו לספר כי לולא קיבל טננבוים חסינות בעקבות חזרתו מהשבי, היה ניתן, כנראה, להגיש נגדו כתב-אישום בפרשה.

וגמן ורש עומדים היום במרכזה של הפרשה. על-פי כתב-האישום שהוגש לפני חודשיים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב הם חשודים, עם ארבעה שותפים נוספים, כי רימו את רשויות המכס בישראל וספקים של מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים משש מדינות בעולם בסכומים העולים על 2 מיליון דולר. השנים שבמהלכן בוצעו העבירות היו 1999-2000. הנאשמים נהגו להתחמק מתשלום על הסחורות שייבאו באמצעות הקמת חברות קש שערבו לתשלום באמצעות ערבונות פיקטיביים.

נציג פרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד נעם עוזיאל, טוען בכתב-האישום כי חברת הקש העיקרית בפרשה הייתה "שלוס, סחר בינלאומי", שהוקמה על-ידי טננבוים ונרשמה על שם חברתו לשעבר, ריימונדה פישר.

על-פי חומר הראיות שבידי הפרקליטות, קיבל טננבוים מרש 20 אלף שקל תמורת הקמת החברה וניהל את חשבונותיה. טננבוים גם העביר בשם החברה דיווחים כוזבים לרשויות המס.

ריימונדה פישר, שטננבוים הגדיר כ"אשת סודו", העידה במשטרה כי החברה הייתה רשומה על שמה, ואילו "אלחנן היה נפגש עם האנשים בענייני העסקים". בעדותה סיפרה: "הבנתי ששלוס נפתחה כחברת קש. אני יודעת שאלחנן טננבוים ואורי רש דפקו את המכס לפחות פעם אחת, ואולי היו עוד פעמים כאלה".

על-פי עדותו של רש, "שלוס הייתה חברה של טננבוים, הוא היה בקשר עם הספקים וגם גבה את התשלומים". טננבוים הכחיש בחקירתו כל קשר לעדויות שמסרו רש ופישר. הוא הגדיר את תפקידו בחברה "פקיד", שכל תפקידו היה למלא דו"חות. "מעולם לא דיברתי עם רש על 'לדפוק את המכס', ומעולם לא הייתי מודע לשום קומבינה" ,טען טננבוים. "אורי רק ביקש להקים את החברה. היא לא הייתה שלי".

אחת מתשובותיו המקוריות של טננבוים לשאלת מעורבותו בפרשת העוקץ הייתה: "אם הייתי יודע שהספקים של הסחורה שיובא לישראל לא מקבלים את כספם, הייתי דורש מרש סכומים הרבה יותר גדולים ממה שקיבלתי ממנו בפועל".

פרקליטי הנאשמים בפרשת המרמה - עורכי הדין ניר רשף, אהוד דגן, אברהים עודה, דורון איתני ושרון מאירוביץ' - טרם השיבו לכתב-האישום.

טננבוים הודה שגנב מאות אלפים משותפו העסקי

למרות הכחשותיו הנמרצות, גילה טננבוים התמצאות יוצאת דופן במעשי מרמה שבהם מושאם שותפו לשעבר רש. טננבוים העיד איך רש סיפר לו אדם משווייץ, שבעזרתו ניתן להוציא ערבויות בנקאיות במיליוני דולרים שאחר-כך לא ניתן לממש אותן. לטענת טננבוים השתמש רש בערבויות אלה כדי לקנות סחורה יקרת ערך מחברות בחו"ל.

במקביל הודה טננבוים בחקירתו כי גנב בעבר מאות אלפי שקלים מאורי רש, ועל רקע זה התפטר מהחברה שרש ניהל. "על הגניבה לא הוגשה תלונה למשטרה. העניין נסגר בינינו", הסביר טננבוים. לדברי טננבוים, הוא שיתף את רימונדה פישר בכל מעשיו כי "בעבר ביצענו יחד מעשים לא חוקיים".

בעדותה ידעה פישר לספר על אותם "מעשים". "אלחנן סיפר לי שאיימו עליו שישברו לו את הרגליים כי הוא בחובות", היא טענה. "לקחנו משכנתה נוספת על הדירה שלי באמצעות תעודת זהות מזויפת שאלחנן הביא. קיבלנו סכום של 380 אלף שקל, ורוב הכסף הלך לאלחנן ולהימורים.

"היה גם מקרה שבו אלחנן ביקש ממני תחפושת הכוללת פיאה ושפם, כי הוא רצה להתחפש ולעשות עוקץ של מכירת מגרש בחולון שלא שייך לו. בסוף לא יצא מזה כלום".