לאחר אישור תקציב 2005: הממשלה תגדל

יש תקציב, אז אפשר לחלק ג'ובים: הכנסת אישרה אמש (יום ג') את תקציב המדינה ברוב של 58 תומכים מול 36 מתנגדים ונמנע אחד. לאחר אישור התקציב, צפוי סבב מינויים בממשלה, שממנו ייהנו תומכיו של שרון. ראש הממשלה שרון יבקש למנות שלושה שרים וחמישה סגני שרים חדשים (בנוסף לשני סגני שרים מהליכוד ושלושה בעבודה שכבר מכהנים).

ח"כ רוני בר-און צפוי להתמנות לשר הקליטה; סגן שר הביטחון, זאב בוים, ימונה לשר המקשר בין הממשלה לכנסת ואילו ח"כ אפרים סנה יתמנה לשר בלי תיק. בנוסף, נראה כי מתן וילנאי יקבל את תיק המדע. גילה גמליאל תתמנה לסגנית שר החקלאות ורוחמה אברהם תהיה סגנית שר הפנים. הממשלה תתכנס ב-10:00 בבוקר לדון במינויים, ומליאת הכנסת תצביע שעה אחר כך.

יו"ר ועדת החוקה, מיכאל איתן, אמר הבוקר ב"קול ישראל", כי "המהלך מטיל בושה על הליכוד ואולי על כל אזרח במדינה הזו. רק שעות ספורות חלפו מאז ההצבעה על תקציב שכלל קיצוצים כואבים מאוד והנה לא חולפות אפילו 10 שעות, רה"מ רץ למנות מינוי ציני שלא יביא שום תועלת לציבור חוץ אולי מאשר תשלום פוליטי לאנשים שתמכו בו נגד עמדת הליכוד".

באישור התקציב הוסר האיום האחרון על הממשלה בדרך למימוש תוכנית ההתנתקות. כל האישים הכלולים בסבב המינויים תמכו בתקציב ובראש הממשלה וזו "הסוכריה" שקיבלו. יעקב אדרי, שהיה סגן השר לביטחון פנים, ימונה במקום ח"כ בוים לתפקיד סגן שר הביטחון. מגלי והבה יחליף אותו כסגן השר לביטחון הפנים.

שרון רצה שגילה גמליאל תתמנה לסגנית שר האוצר, אך נתניהו סירב, וזו תסתפק בתואר סגנית שר החקלאות. מרינה סולודקין תמונה לסגנית שר העליה והקליטה. אלי אפללו  יהיה סגן שר התעשייה והמסחר.

לפי שעה נראה כי אין מדובר במשרות היחידות וכי בעתיד ימונו עוד שני סגני שרים מטעם יהדות התורה. לפיכך, באופן חסר תקדים, תמנה הקואליציה 34 חברי ממשלה (שרים וסגני שרים), כשמתוכם חמישה שרים בלי תיק, לעומת 32 חברי כנסת מהשורה בלבד. בנוסף, מי שעוד יושפע מהמינויים החדשים (פרט לקופת המדינה שתממן עלות של מאות אלפי שקלים בשנה לכל סגן שר) יהיו גם סדרני הכנסת שיצטרכו לשוב ולהרכיב במליאה את שולחן הממשלה הכפול.

אם יאושרו המינויים, היחידים שלא ישדרגו את מעמדם מקרב תומכיו של ראש הממשלה הם ענבל גבריאלי ובנו של ראש הממשלה, עמרי שרון. בכך ניתן לסמן את הפילוג בליכוד בין חברי הסיעה (המורדים) לבין חברי הממשלה. בהקשר זה, מעניין לציין עוד, כי ההצבעה על תקציב המדינה כללה מאות הסתייגויות, אולם הסעיף היחידי שבו לא הוגשה ולו הסתייגות אחת היה סעיף הוצאות הממשלה.

ח"כ מודי זנדברג (שינוי) מתח ביקורת חריפה על סבב המינויים: "אריאל שרון מדרדר את הפוליטיקה הישראלית צעד נוסף בכך שכל חבר קואליציה נאמן יכהן כשר, סגן שר או כיושב ראש ועדה. יש תחושה של מכירת חיסול או לפחות סוף עונה".

מוקדם יותר צלח שרון את המשוכה האחרונה בדרך להתנתקות, כשתקציב המדינה זכה לאישור הכנסת. בין המתנגדים לתקציב נמנו תשעה חברי כנסת מהליכוד: איוב קרא, דוד לוי, חיים כץ, יחיאל חזן, נעמי בלומנטל, אהוד יתום, יולי אדלשטיין, גלעד ארדן ומשה כחלון. ח"כ עמיר פרץ, הנמנה על הקואליציה, הצביע נגד התקציב. עוד במתנגדים: חברי הכנסת של ש"ס, האיחוד הלאומי, המפד"ל, אפי איתם מסיעת "ההתחברות", סיעת יחד-מרצ והסיעות הערביות. הנמנע היחיד היה ח"כ עבד אלמאלכ דהאמשה.

שר האוצר, בנימין נתניהו, עלה לדוכן הנואמים עם העברת התקציב ואמר: "הצלחנו לחלץ את כלכלת ישראל מהמצוקה, משום שפעלנו יחד ועשינו את זה בלכידות ובנחישות של חברי הקואליציה. הדבר נתן ונותן את אותותיו וההמשך תלוי במדיניות חברי הקואליציה. אם שיתוף הפעולה הזה ימשך, בראש ובראשונה ביני לבין ראש הממשלה, הדברים יצליחו. אם לא, הדברים ייעצרו. אני מאחל לכולנו שנמשיך בדרך שבה הלכנו עד כה".

מוקדם יותר אמר נתניהו: "היום אנחנו נותנים יותר לתרופות ולקשישים משום שנטשנו את המדיניות השגויה של קיצבאות ללא הכוונה. הממשלה מביאה מיליארדים לסיוע כלכלי חברתי נכון למי שלא יכול לצאת לעבודה. זאת המדיניות הנכונה".

עם אישור התקציב אמר יו"ר הקואליציה, ח"כ גדעון סער (ליכוד): "העברת תקציב המדינה תוך הדיפת כל ההסתייגויות מהווה הישג פרלמנטרי חשוב. התקציב כולל תוספות לקשישים ולרשויות במקומיות וכן רפורמות בעידוד השקעות הון, ניוד מספרי טלפונים ניידים, רדיו דיגיטלי ומשק החשמל המשרתות את הציבור".

ח"כ רן כהן (יחד-מרצ) הגיב: "למרות שהתנגדתי לתקציב משום שהוא רע, אכזרי ואנטי חברתי, אני מברך על כך שיש ממשלה ותקציב להתנתקות".

יו"ר שינוי, ח"כ יוסף (טומי) לפיד, אמר: "הקולות המכריעים שנתנה שינוי למען התקציב, הם הקולות שמאפשרים את ביצוע ההתנתקות, וגם יעזרו להשכלה גבוהה לסטודנטים, לחיילי הסדיר והמשוחררים, התרבות והמדע". 

אושרה רפורמה במשק החשמל 

במליאה נערכו משעות אחר הצהרים ההצבעות בהסתייגויות על סעיפי תקציב המדינה לשנת 2005, בסך 266.6 מיליארד שקל, ועל חוק המדיניות הכלכלית ("חוק ההסדרים") הנלווה לו, שעבר ברוב של 62 תומכים מול 38 מתנגדים ונמנע אחד. במתנגדים היו גם חברי הכנסת המורדים.  

חוק ההסדרים כולל את החוק לעידוד השקעות הון, שאמור להעניק חממה למשקיעים זרים בישראל. ניוד מספרי טלפון של מכשירים ניידים, רפורמה במשק החשמל והענקת תדרים דיגיטליים לתחנות שידור.

יו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, אמר: "זה יום עצוב. עצוב מאוד. זה התקציב הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל אי פעם. מישהו פה שמצביע על התקציב יכול להסתכל על הדמעות שבעיניים של הילדים הרעבים? של הקשישים שאין מי שיקלח אותם? תרבות זה חשוב. אבל מה עם שכבות הביניים? הורדם אותם מתחת לקו העוני".

ח"כ יוסי שריד (יחד) תקף בחריפות את התקציב: "זו מדינה אכזרית, מדינה שמתאכזרת לחלשיה. אין מדינה שמתאכזרת לחלשיה יותר מישראל. שמעתם על הלב היהודי? איפה הלב היהודי? הרי הלב הזה התכסה כבר מזמן בשכבות עבות של שומן, הייתי אומר שומן חזיר".

יו"ר שינוי, ח"כ יוסף (טומי) לפיד, ניצל את הבמה להסביר מדוע תצביע מפלגתו בעד התקציב, ותקף את העבודה: "סירבנו להיות פראיירים על חשבון סטודנטים שהם פטריוטים, ולמרבה הצער מפלגת העבודה הפקירה אותם. לכן חלק ניכר מהכסף הזה יוקדש לסטודנטים. שינוי גאה בעמדות שנקטה בהם, שינוי גאה שהיא הגוף המכריע היום את העברת התקציב, תקציב שמעביר את האידיאולוגיה של שינוי, אנו גאים שהיא יכולה לעזור לציבור הסטודנטים ולהשכלה גבוהה".