לאן נעלמו כוכבי הכדורסל של פעם - קית' בנט
לא פחות משבע קבוצות נהנו בשנות השמונים משירותיו של קית' בנט, אחד הזרים שנקלטו הכי טוב בליגה שלנו. כיום, מביתו שבווירג'יניה, הוא נזכר בחום באולמות בישראל ומוסר ד"ש חם: "מעל הכל, אזכור את אנשים בארץ. זה המקום שבו הפכתי מנער לגבר"
12 שנה שיחק קית' בנט בישראל - תריסר שנים שממצות את הקריירה המקצוענית שלו, למעט פלירט קצר עם ליגת הכדורסל בארגנטינה. בנט, שנדד לישראל זמן קצר אחרי סיום לימודיו באוניברסיטת 'סקרט הארט' ב-1983, נחשב לאחד השחקנים האמריקנים שנקלטו הכי טוב בנוף המזרח תיכוני. מאז שביסס עצמו כסקורר אדיר בהפועל נהריה - קבוצתו הראשונה בישראל - הפך בנט לשחקן מבוקש מאוד ונראה כי לא היתה כמעט קבוצה בליגה שלא נהנתה משירותיו.
קחו אוויר, הנה הרשימה: הפועל תל אביב, הפועל רמת גן, הפועל חולון, הפועל ירושלים, הפועל גבעתיים, בית"ר תל אביב ומכבי קרית מוצקין, שהיתה קבוצתו האחרונה לפני שעזב את המדינה בדרכו חזרה לארצות הברית ב-1995, כאזרח ישראלי דווקא. כן, בנט הוא אחד מאותם שחקנים (כמו ג'יימס טרי, ג'ו דאוסן, ודזי בארמור) שמסמלים יותר מכל את סצינת המתאזרחים, שהיתה פופולארית כל כך במחוזותינו בשנות השמונים. כיום בגיל 44, בנט עוסק בניהול קומפלקס של מבני מגורים בווירג'יניה, בסמוך לפנטגון.
"ישראל היתה המקום שבו הפכתי מנער לגבר. עד היום היא בשבילי כמו בית שני ותמיד תהיה למדינה הזאת מקום חם בלב שלי", אומר בנט בשיחה עם ynet. "פגשתי בישראל המון אנשים טובים, הרבה חברים. אני חושב שמעל להכל, זה הדבר שלקחתי איתי בחזרה לארצות הברית - האנשים. זאת הסיבה שגם אשמח לבוא לבקר שוב בקרוב (בנט לא חזר לישראל מאז סיום הקריירה)".
בנט לא ידע בארץ רק חוויות יפות. לא פעם הוא הסתכסך עם ראשי הקבוצות בהן שיחק בגלל אי תשלום שכר (תופעה שחזרה על עצמה גם אצל שחקנים רבים אחרים ובמיוחד מתאזרחים). פרשה עוד פחות נעימה הייתה בריחתו מהארץ במהלך מלחמת המפרץ בעיצומה של העונה, דבר שכמעט וגרם לשיחרורו מהפועל תל אביב.
"מה שלא אהבתי בישראל זה כמובן המלחמות והפיגועים מסביב", אומר בנט. "אני זוכר לרעה במיוחד את מלחמת המפרץ. פחדתי לחיי ולא פחות מכך, פחדתי לחיי החברים הרבים שנשארו בישראל. למרות אי הנעימות, אני יכול להגיד שנהניתי מאוד בהפועל תל אביב, שהיתה הקבוצה הטובה ביותר ששיחקתי בה בחיי. נהניתי מאוד גם בנהריה וקריית מוצקין".
למרות פרק הזמן הארוך ששיחק בישראל, בנט מעולם לא זכה ללבוש את מדי מכבי תל אביב. הוא עצמו רואה זאת כפספוס, אך לא טראגי מדי. "לצערי, לא זכיתי לשחק במכבי, שהיא הכי מקצוענית בישראל ובאירופה. תמיד היו להם שחקנים טובים בעמדה שלי - מיקי (ברקוביץ'), נדב (הנפלד) וג'מצ'י (דורון). ברגע שחתמתי בהפועל תל אביב, זה גם נראה די אבוד מבחינתי. כך זה התנהל אז בארץ".
בכל הנוגע לתהליך התאזרחותו בישראל, בנט לא ממש רוצה להרחיב, למרות שהוא מתייחס לחווייה הזו בשעשוע מסוים. "כל שאני יכול להגיד לך זה, שמעולם לא התחתנתי בישראל", צוחק בנט, "אני לא רוצה להגיד יותר מזה כדי לא לגרום למבוכה אצל אנשים מסויימים".
תופעה משעשעת נוספת, שבנט נאלץ להתמודד איתה בגיל מתקדם, היתה השירות הצבאי בצה"ל, שנמשך שבועיים בלבד מבחינתו. "מעולם לא חשבתי שאשרת בצבא, אבל קיבלתי זימון וזה נמשך רק שבוע-שבועיים אז הלכתי", הוא נזכר. "זה היה מוזר, אבל התייחסו אלי יפה מאוד. למדתי הרבה על רובים, הם חבר'ה רציניים שם בצה"ל ואז הבנתי באמת, למה הוא נחשב לצבא הכי טוב בעולם. והיי...אני הייתי חלק ממנו".