דרישה הגיונית וצפויה

יו"ר המועצה לביטחון לאומי הטיל "פצצה" בוועדת חוץ וביטחון בכנסת: הפלסטינים דורשים "תיקונים" בהתנתקות. הגבול, הם מתעקשים, צריך להיות זהה לזה שהיה ב-49', במרחק שני קילומטרים צפונית לאלי סיני וניסנית - כך שגם השטח של מושב נתיב העשרה צריך לעבור לידי הרשות. כדי שלא לקלקל את לוח הזמנים של תכנית הגירוש, הזדרז מישהו לנסות ולמזער נזקים, ודאג שמוחמד דחלאן - לו ייחס גיורא איילנד את הדרישה החדשה - יכחיש את הדברים. אבל ברור שהאלוף במיל' לא בדה אותם מליבו במטרה להטעות את חברי הוועדה. יש לצפות שהדרישה תעלה ביתר שאת בחודשים הבאים, ובמיוחד אם, חלילה, יפול גוש אלי סיני-דוגית-ניסנית.

אני מתפלא מדוע דבריו של איילנד הפתיעו את חברי-הכנסת. התביעה לקבלת נתיב העשרה היא דווקא המשך טבעי, הגיוני וצפוי לתוכנית העקירה והגירוש. היישוב נמצא באזור שהיה בעבר שטח הפקר מפורז תחת חסות האו"ם, בדיוק כמו אלי סיני. הדרישה תואמת את הבטחתו של הנשיא בוש לאבו-מאזן מפגישתם האחרונה, שהגבולות יהיו בקווי 49'. 

נוסף לכך, שטח היישובים היהודיים שמצפון לאלי סיני, בואך תחנת הכוח רוטנברג, הוא דליל אוכלוסין ואף היו בו יישובים ערביים לפני 49', דוגמת חיריביה - שעל שרידיו הוקמו זיקים וכרמיה. לכן הוא מהווה מטרה טבעית לתביעות לרזרבה קרקעית עבור היישוב הערבי הצפוף ברצועה. ישראל תתקשה לעמוד מול תביעות אלה, כאשר על בסיס אותו הגיון בדיוק היא מסכימה ליצור את התקדים של עקירת תושבי צפון הרצועה - ניסנית, דוגית ואלי סיני - אף שאלה יושבים באזור שלא היה בו מעולם יישוב ערבי.

כעת אולי מובן מדוע גם אישי שמאל מובהקים מתנגדים לעקירת גוש יישובי אלי סיני. עמי אילון, ראש השב"כ לשעבר וכיום איש מפלגת העבודה, אמר: "הנסיגה מדוגית, ניסנית ואלי סיני היא טעות קשה; אין לה הצדקה דמוגרפית או ביטחונית, והמחיר שהיא עלולה לגבות מאיתנו איננו מוצדק". עוזי דיין כינה זאת "טעות כפולה": מבחינה ביטחונית - קירוב טילי הקסאם לאשקלון שלא לצורך, ומבחינה מדינית - יצירת תקדים מסוכן של נסיגה חד-צדדית לקווי 67', וחיזוק התביעה הפלסטינית לעשות כן בכל השטח. ערב הבחירות האחרונות, בביקור באלי סיני, הצהיר גם עמרם מצנע שאין לוותר על הגוש הזה. 

במשך חודשים ארוכים מנסים אנו לשכנע בכל דרך שרים, חברי-כנסת, עיתונאים ומובילי דעת קהל לעצור את הטעות. אולי עכשיו, בעקבות הדרישה החדשה בעניין נתיב העשרה, יפעלו מתנגדי התקדים המסוכן של עקירת ניסנית, דוגית ואלי סיני להצלת גוש היישובים הזה, גם אם הם תומכים בחלקיה האחרים של התכנית. אמנם, רכבת ההתנתקות כבר יצאה לדרכה, כשלנהג הקטר שמוביל אותה אין מעצורים. אבל בידי חברי הממשלה והכנסת הכוח לעצור אותו ולבקש דיון נוסף והערכת מצב מחודשת. מי שסבור שמאוחר מדי, כדאי שיזכור: התכנית כולה היא חד-צדדית, ולכן אפשר להכניס בה שינויים חד-צדדיים.  

אבי פרחן, תושב אלי סיני, ממפוני ימית