החיים מלחיצים? תתחילו להשתמש במוח הימני

85% מהזמן אנחנו משתמשים במוח שמאל, שאחראי לעיבוד המידע מהסביבה. הבעיה: יש גבול לקיבולת ותחושת הלחץ היא תמרור אזהרה לקריסה הצפויה. הפתרון: לחזור להשתמש במוח ימין

דנה אשל, miokפורסם: 23.08.05 , 10:48

למה אנחנו כל הזמן בלחץ ואיך אפשר להירגע? “בגדול”, אומר ד”ר אורי גן-אל, מומחה להיפנוזה רפואית, “המוח שלנו מורכב משתי אונות. האונה הימנית והאונה השמאלית. האונה השמאלית היא האנטנה שלנו, שקולטת מידע מהסביבה. האונה הימנית מכילה את מרכז השינה, הדמיון, הזיכרון ושאר התהליכים היצירתיים.

85% מהזמן אנחנו משתמשים במוח שמאל, כי אנחנו חיים בעולם שמציף אותנו במידע מכל הכיוונים ומעודד אותנו להשתמש רק במוח שמאל. אבל כשכל מערכות הגוף עסוקות בקליטת אינפורמציה נון-סטופ, מהר מאוד מגיעים למצב של 'כל העמדות תפוסות'. וכשהמוח מודע לכך שכמות המידע עולה על היכולת שלו להתמודד, מתרחש משבר, כל המערכות קורסות - וכל מערכת עושה מה שהיא רוצה”.

- אפשר לקבל דוגמה?

“בוודאי. סטודנט שעומד לפני מבחן מאוד חשוב. הוא חרש לקראת המבחן הזה ולא ישן במשך שלושה לילות. בלחץ כזה הוא בקלות יכול ללקות בהתקף חרדה. הוא יזיע, יהיו לו דפיקות לב מואצות, בחילות, שלשולים, הוא יכול גם להגיע למצב של עילפון. ככה זה".

כשאדם מרגיש מאוים, הוא שרוי בלחץ, ואז לא רק שהגוף לא מתפקד, הוא גם משחרר הורמונים שמעלים את רמת הלחץ, כמו אדרנלין וקורטיזון, מה שמקשה עוד יותר את הרגיעה”.

- מה עושים?

“הדרך הטובה ביותר לשחרר לחץ היא לחזור למוח ימין, ואת זה אפשר לעשות בדרכים מאוד פשוטות. חוזרים לעשות דברים שאהבנו פעם: לרקוד, לרוץ, לשחק עם בעלי חיים. פעולה פשוטה כמו ללטף חתול או כלב יעזרו לאדם להירגע ולחזור למוח ימין. יש מחקרים שמצאו שליטוף של כלב או חתול, או כל חיית מחמד, במשך לפחות שתי דקות ביום, יכולים לא רק להרגיע אלא גם להאריך את תוחלת החיים”.

- מה עוד?

“מוזיקה יכולה להרגיע מאוד. גם אם עומדים באמצע פקק תנועה, עם צפירות וחמסין, אם פתאום יתנגן שיר יפה ברדיו, שיר שאוהבים במיוחד, שמזכיר חוויה משמחת וטובה מהעבר, מיד ייעלם כל הבלגן שמסביב וניכנס לעולם אחר לגמרי. פתאום הכל מסביב יימוג”.

- מה ההסבר לכך?

“כשעוברים להשתמש במוח ימין, המוח משחרר חומרים שנקרא אנדורפינים. המוח יכול לשחרר לפחות 20 סוגים כאלה, והם גורמים לנו להרגיש רוגע, עונג, הנאה ואושר. וחוץ מזה, האנדורפינים גם משפרים את היכולת של מערכת החיסון להילחם במחלות, מפיגים כאבים ולחץ ומאטים את תהליכי הזקנה”.

- מה צריך יותר מזה?

“לא צריך יותר מזה. זאת בדיוק הנקודה. רק צריך להיות שם יותר, במוח ימין. שום דבר לא יברח לנו אם נפסיק ללקט מידע לרגע אחד. הכל יישאר שם, יחכה להכות בנו כשנחליט לשוב לסחרור. אבל אחרי רגיעה, המוח שלנו יוכל לקלוט יותר וביתר יעילות”.

- אני אוהבת ללכת לקולנוע. קולנוע זה גם מוח ימין?

“בטח. קולנוע, תיאטרון, אפילו סקס. את מכירה את האנשים האלה שרק עולים למטוס ומיד נרדמים? האנשים האלה, שנרדמים בכל מקום פשוט הצליחו לעבור למוח ימין. בתוך כל הבלגן ששורר סביבם, הם הצליחו להתנתק מהכל, ולעבור ממצב של ליקוט מידע קדחתני במוח שמאל לרוגע של מוח ימין. במצב כזה אפשר להירדם בכל מקום ובכל זמן, כי מוח ימין מכיל את מרכז השינה, הדמיון, הזיכרון וכל התהליכים היצירתיים”.

- זה אומר שכשאני נמצאת במוח ימין אני זומבי? אני לא מודעת למה שנעשה סביבי?

“לא. גם כשאנחנו נמצאים במוח ימין אנחנו קולטים מידע. אבל מוח ימין עובד בצורה אחרת. הוא קולט את המציאות ברמות שונות. העניין הוא שכדי לפתור בעיות שנקלטו במוח ימין, צריך לטפל במוח ימין”.

- דוקטור, תסביר.

“זיכרון מר או אירוע טראומטי מהעבר שיושב לך בזיכרון יכול לעורר או לגרום בעיות נפשיות ורפואיות. אירוע טראומטי יכול להתבטא באסתמה, בליקויים במערכת החיסונית, בגמגום, או בכל מיני בעיות. כדי לטפל בבעיה, את צריכה להיות במוח ימין. קשה מאוד לטפל בטראומות או בזיכרונות ופחדים דרך מוח שמאל. ולשם כך אנחנו נעזרים בהיפנוזה”.

- היפנוזה?

“היפנוזה היא לא מילה גסה. מדובר בטכניקה שמפעילה תהליכים שתפקידם לעודד את פעילות המוח הימני. במסגרת הזאת אין לנו את רוחב היריעה להיכנס לזה. אבל למי שרוצה, כבר יש קצה חוט איפה להתחיל. אני, למשל, לא מהפנט. אני מלמד אנשים להפנט את עצמם, להעביר את עצמם למוח ימין”.

- אפשר לקבל את זה בקיצור?

“כן. מוח ימין ממלא את הבטריות, ומוח שמאל מרוקן אותן. אני בטוח שאם אנשים היו מבינים את זה יותר טוב, הם בוודאי היו מקדישים יותר זמן לפעילויות במוח ימין, כאלה שמסבות להם אושר. זה היה מאפשר להם לתפקד יותר טוב גם במוח שמאל ביומיום”.

ד”ר אורי גן-אל הוא רופא מומחה ברפואת משפחה, מומחה בהיפנוזה רפואית, מנהל מרפאת להבים וסגן מנהל מחוז הדרום בשירותי בריאות כללית

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו