תל אפק: תל הערים האבודות

אחת ההקלות הגדולות על עומסי התחבורה הנוראיים של גוש דן היא ללא ספק רכבת הפרברים, ואחת מן התחנות היותר מועילות בה היא זו של ראש העין. משראיתי את התחנה הנאה הזו עלו בי הזכרונות כיצד בנעורי הייתי נוסע באופניים אל השריד הארכאי והנטוש של התחבורה הטורקית-בריטית בארץ הזאת. 

יש וחיילי משמר הגבול, ששמרו על המשאבות של מקורות הירקון, היו צופים בנו ומזהירים אותנו מפני נפילה וריסוק עצמות. עבר זמן, וברדיו הישראלי החלו לשדר את "בין הפרדסים תחנה ניצבת" של השלושרים, שפזמונו היה "ציף ציף מעל הרציף". זה היה אות החיים היחיד, דומני, מתחנת ראש העין.

לגבעה עמוסת הקוצים שבראשה עמדה מצודה טורקית מקולקלת ומטה לנפול קראו "מבצר אנטיפטרוס", וכאן בערך מסתיים מאגר זכרונות העבר שלי. 

דורות על דורות

לפני יותר מ-40 שנה הסתערו הארכיאולוגים על הגבעה ועל מבצרה, החלו לקרוא לה תל אפק והסכימו שהיתה פה עיר ענק כנענית. זו נהנתה מן המעמד הבכיר והמיוחד של שומרת "פקק הבצה" הגדולה של מעבר אפק הקדום, על "דרך הים", היא הדרך הבינלאומית אשר קשרה את הדלתא של מצרים עם מסופוטמיה. כך צברה את עושרה הגדול ממיסי הדרך, ואולי אף משוד פה ושם, שעל כן צבא הפרעה המצרי אשר שלט אז בארץ לא היה מסוגל להגיע ולהעניש את העיר הסוררת באותה המהירות שבה נעלמו השודדים בסבך מקורות נהר הרקון, הוא הירקון.

דורות על דורות חלפו, שיירות של ימי מלחמות ושל ימי שלום עצרו בפונדקיה, נוהגי החמורים והפרדים מצאו פורקן במסבאותיה ובקובות של נפקניותיה, ובבוא היום, עת שהארץ הפכה להלניסטית, שונה שמה של העיר ל-Pegai, שהוא התרגום היווני לאפק (מקור נביעת המים). מהשם הזה נשאר רק הזכרון, בשמו של כפר פלסטיני זעיר במבואותיה המזרחיים של פתח תקווה - פג'ה - שככל הכפרים האחרים באזור נמחה מעל פני האדמה.

הורדוס בנה כאן עיר מפוארת יותר וקרא לה אנטיפטריס, על שם אביו. זה המקום שגם יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון של העת ההיא, תיאר כמקום מופלא בין עציה של בקעת כפר-סבא. גם הטורקים התנהגו ביראת כבוד למקום ובנו את מצודתם רבועת המגדלים על הפסגה של גבעת השנים והתקופות הזו. 

מכל אלה נותרו בקתות הבוץ העלובות של פג'ה, ולמצודה הטורקית הממוטטת קראו "בינאר באשי", שהוא שיבוש בפי הערבים של השם הטורקי "פינאר באשה", ופירושו ראש העין.

קוצים וחרבות

כה נכתב בעיתונים באותה תקופה: "באפק המקראית שליד פתח תקווה, שמצויים בה ארמונות ומצודות זו על גבי זו מהתקופה הכנענית התיכונה ועד המאה הנוכחית, משלימים בימים אלה את חשיפת הארמון הכנעני הגדול ביותר, שנחפר ונשתמר עד גובה שני מטר מקירות קומתו התחתונה... בהמשך עבודת החשיפה אפשר יהיה להציג באתר הסמוך רחוב רומי - הקארדו - ואת כיכר העיר, הפורום של אנטיפטריס, שלא נמצאו כמוהם בשלמות בארץ כבאפק".

ועוד כתבו בעיתון: "...גומרים תוך ימים לחפור את הפינה האחרונה של ארמון המושל המצרי מתקופת רעמסס השני. שם נמצאו הממצאים האפיגרפיים החשובים בשפות שונות, כולל המכתב באוגריתית. זה ארמון כנעני יחידי במינו בארץ, שהיה גבוה מאוד - ארמון מיגדול - והראוי לשימור ושיחזור... באשר לגילוי הפורום של אנטיפטריס הרומית.... הכיכר השתרעה על שטח של יותר משני דונם, כולה מרוצפת בריצוף אבן בקווים ישרים... כעת רוצים לאתר ולחשוף את הווילות ובנייני הציבור הרומיים מסביב לכיכר, שאחד מהם כבר נחשף אשתקד..." (מתוך "הארץ", 5 ביולי 1992).

עברו שנים רבות מאז הידיעה בעיתון והשטח הפך באמת ברובו לחלק מהגן הלאומי ירקון. כביש הוכשר למקום כדי להיכנס לחנייה מוסדרת, אחרי שעוברים בשער ובו קופה רושמת ופקיד ומחסום. יש כאן משרדים של רשות הטבע והגנים, קיוסק, מקום מאורגן ומטופח לפיקניקים, ופחות עצי אקליפטוס, שכן חלק גדול מהם נוסר, נעקר וחוסל כדי לפנות מקום למנגל. מחנה מג"ב ובתי המשאבות הבריטיים של מעיינות ראש העין, הנובעים למרגלות תל אפק, נטושים ומתפוררים.

פסגת תל אפק, גולת הכותרת של השטח המגודר, זה שתלו בו תקוות לפני דור - היא שטח של קוצים וחרבות. חומתה של פינאר באשה נותרה רעועה כשהיתה, ובכלל אסור לעלות עליה מחשש מפולת. הארמון הכנעני המפואר נראה כאוסף בלתי ברור של בורות מרובעים, מאובקים ומגודרים. הפורום הרומי איננו, הקארדו הנודע מכוסה עפר והווילות הרומיות רק משל היו. 

ומה עם תחנת הרכבת המשוקמת מ"ציף ציף מעל הרציף"? נפלא! ב-10 דקות מגיעים לעזריאלי. הללויה!!

איפה זה: במפת הטיולים וסימון השבילים השרון ומערב השומרון (מס' 7). מכביש 483 בין פתח תקווה לראש העין פונים לפי השלט לכיוון תחנת הרכבת של ראש העין ומגיעים גם לשער הגן הלאומי.