להזדקן בסטייל

סדר היום של סימה מזור, דיירת בבית הדיור המוגן "נורדיה" של מגדלי הים התיכון, עמוס מאד בימים אלה. היא צריכה לחלק את זמנה בין ניהול קבוצת המעודדות, שיעורי "הביטוי בתנועה" שהיא מעבירה, הבריכה, חוג טאי צ'י, חוג התופים ועוד שלל פעיליות. נשמע תמוהה? לא למי שמכיר קצת את המהפך שהתחולל בעשור האחרון בדיור לגיל הזהב. 

פעם קראו להם "מושב זקנים", אחר כך "בית אבות", עכשיו הביטוי הזה נחשב למילת גנאי - "'בתי אבות' מתאים לשנות ה-60 וה-50, קרא לזה 'דיור מוגן' או 'כפר נופש למבוגרים'", מבקשים הדיירים. ואכן בתי הדיור המוגן מזכירים יותר בית מלון יוקרתי או כפר נופש, מאשר בית מגורים של קשישים, ולא פלא שבתי הדיור המוגן מתמלאים יותר ויותר באוכלוסייה לא מאד מבוגרת שהגיעה לשם מבחירה, ומורידה בהתמדה את גיל הדיירים.

בתים צמודי קרקע מול דירות יוקרה בלב העיר

ההתפתחות של הדיור המוגן יצרה מגוון רחב של בתי דיור בסגנונות שונים ובפריסה ארצית. כך למשל ישנם בתי דיור מוגן המציעים בתים צמודי קרקע בסגנון כפרי ("נורדיה" ו"אחוזת פולג"). מדובר בעיקר בפרויקטים הממוקמים באזור השרון - פרויקטים שנהנו מהפשרת קרקעות חקלאיות בשנות ה-90 ושהקרקע הזולה יחסית, אפשרה להם להתפרס ל"רוחב" במקום לגובה. בפרויקטים אלה ישנו מבנה מרכזי ובו מכלול השירותים לדיירים ומסביבו פרושים בתים צמוגי קרקע. 

בניגוד חד, ניתן למצוא פרויקטי דיור מוגן בלב העיר, דוגמת "פאלאס" בתל אביב (הצמוד לבית החולים איכילוב), המיועד לדיירים המעוניינים לשמר את הפונקציונליות העירונית, כמו תיאטרון, קולנוע, מרכזי קניות, קרבה לחברים ועוד. בגלל עלות הקרקע הפרויקטים הללו מזכירים בית מלון וגם המחירים בהתאם.

כמו בכל שוק, גם כאן יש את השמות המוכרים והוותיקים יותר. רשת "משען" היא הוותיקה ביותר, יש לה כיום 9 בתי דיור מוגן בפריסה ארצית מחיפה ועד באר שבע, הכוללים 2,800 יחידות דיור. רשת "מגדלי הים התיכון" - 3 בתי דיור מוגן - הכוללים 795 יחידות דיור, ובית חדש נוסף בסביון. שמות נוספים הם "עד 120 דיור מוגן" של חברת אמפל אינק, המכיל 383 יחידות דיור ו-520 דיירים וכן קבוצת רובינשטיין - יזמית "אחוזת ראשונים" (בראשון לציון) ו"אחוזת פולג" (ליד נתניה). בנוסף, "בית בכפר", שהוקמה לפני 12 שנים וכוללת כיום 5 בתי דיור מוגן. שמות נוספים: "בית גיל פז", "מגדלי זהב", "מגדלי אלישע" ו"גן בעיר".  

"תעשיית" הדיור המוגן - 8 מיליארד שקל בשנה

סיור בבתי הדיור המגון ברחבי הארץ מלמד כי שוק זה משגשג. מנתוני דן אנד ברדסטריט (D&B) עולה, כי בישראל פועלים כיום כ-150 מסגרות פרטיות לדיור מוגן, בהן מתגוררים כ-12 אלף דיירים, מתוך כ-52 אלף קשישים המתגוררים במסגרות לאוכלוסייה המבוגרת.

על פי נתוני הלמ"ס, כ-10% מאוכלוסיית ישראל - 681,800 - הם בני 65 פלוס, כאשר 94% מהם גרים ביישובים עירוניים. במונחים כלכליים מדובר בתעשייה של ממש. שוק הדיור המוגן בישראל מגלגל כ-8.4 מיליארד שקל בשנה ושווי הפיקדונות על יחידות הדיור בענף מגיע לכ-2 מיליארד דולר.

כ-46% מיחידות הדיור לקשישים מופעלות במסגרת תוכניות של המגזר הממשלתי, 24% מהן מופעלות בידי המגזר הוולונטרי ו-30% מופעלות בידי המגזר הפרטי. 

הדיור המוגן, שהחל כאלטרנטיבה לבתי האבות המסורתיים, הפך  אט אט לסטנדרט קבוע. ברוב המקומות מסוג זה מוצאים בריכה חדישה, ספא מפנק, סאונה, ג'קוזי, אולם קולנוע, חדר מחשבים, קוסמטיקאית, חדר ברידג', מינימרקט, חדר כושר חדיש ועוד.

גם סטנדרט הבנייה והגימור לא מביישים שום פרויקט יוקרה. נכון, הם אינם בהישג יד לכל דכפין, אבל הביקוש אליהם הולך וגדל, והם עושים חשק לצאת לפנסייה כבר בגיל שלושים.

"אם פעם המעבר לבית אבות היה עניין של כורח - מהרגע שבו לא ניתן לתפקד באופן עצמאי, כיום אנשים מגיעים הנה מבחירה", אומר אריק ארזי, מנהל בית הדיור המוגן "נורדיה" של מגדלי הים התיכון (בסמוך לצומת בית ליד). "בית האבות כפי שהכרנו משנות החמישים השתנה, הוא הפך להרבה יותר אטרקטיבי".

ריבוי בתי הדיור המוגן מסוג זה יוצרים תחרות בשוק, שהופך לתוסס מיום ליום, חלקם מגייסים לשורותיהם אמנים כמו רבקה מיכאלי או יפה ירקוני כדי לשווק "זיקנה בסטייל". 

דירת 2 חדרים ב-200 אלף דולר

בבתי הדיור המוגן קיימים 3 מסלולי תשלום: הראשון, הנפוץ ביותר, הוא השכרת דירות בשיטת הפיקדון, כשהכסף מוחזר לדייר או ליורשיו למעט ניכוי של 3%-2.5% לכל שנת מגורים - דמי פיקדון חד-פעמיים, ודמי אחזקה חודשיים.

מסלול התשלום השני הוא דירות למכירה, עם רישום בטאבו, שניתן להורישן לילדים. השיטה השלישית היא דמי שכירות חודשיים. בשיטה זו משולמים דמי שכירות חודשיים גבוהים, הכוללים גם את דמי האחזקה.

במרבית בתי הדיור המוגן נהוגה שיטת הפיקדון, כאשר הדייר קונה לעצמו את הזכות לגור בדירה באמצעות פיקדון כספי הנע בין 120 ל-200 אלף דולר. סכום זה נשחק, כאמור, כל שנה בכ-3%. דמי הפקדון הינו סכום המופקד בדיור מוגן בתמורה לזכות המגורים ומוחזר לדייר או ליורשיו בעוזבם את הדיור המוגן.

יו"ר איגוד בתי הדיור המוגן בישראל, עו"ד אילן תמיר, אומר כי שווי הפיקדון לדירת 2 חדרים ממוצעת בענף נע בין 150 ל-200 אלף דולר ודמי האחזקה נעים סביב ה-1,000 דולר בחודש. שווי הפיקדון על דירת 3 חדרים נע בממוצע בין 250 ל-350 אלף דולר ודמי האחזקה החודשיים עומדים בממוצע כל 1,500 דולר.

במחלקה סיעודית המחיר קופץ

בבתי דיור מוגן קיימת כיום גם מחלקה סיעודית, המופרדת ממרכזי המגורים בדיור עצמו. מדובר בשירות יקר הדורש השגחה וטיפול סביב השעון ומקפיץ את עלות השהייה. מעבר למחלקה סיעודית יכול להקפיץ את התשלום החודשי מ-4,000 שקל ל-15-13 אלף בחודש, כאשר במקרים רבים, אם מדובר בדייר של אותו בית דיור, הוא ייהנה מהנחה. חלק מהמוסדות מנהיגים ביטוח סיעודי מובנה, כך שהמעבר למחלקה סיעודית אינו מייקר את התשלום החודשי.

מה צופה העתיד

על פי ההערכות של הלמ"ס, בשנת 2020 צפוי מספרם של הקשישים בישראל, בני 65 ומעלה, לעלות על מיליון ושיעורם באוכלוסייה יגיע לכ-13%. הערכות אלה בנוסף לעובדה שבעשור האחרון נפתחו בתי דיור מוגן רבים שתפוסתם גבוהה, מצביעים על מגמת גידול בביקוש לדיור מוגן בישראל גם בשנים הבאות.

צילום: ירון ברנר