ביום שני: ליקוי חמה חלקי

ביום שני הקרוב, 3/10, יתרחש ליקוי חמה חלקי, והאוניברסיטה העברית תציין את האירוע האסטרונומי בהפנינג מיוחד הפתוח ללא תשלום לילדים ומבוגרים. האירוע, שיתקיים בין השעות 11:30 עד 14:00, יכלול הרצאות, תצפיות בליקוי ופעילויות נוספות המיועדות בעיקר לילדים וצעירים. האירוע הפתוח יתקיים ברחבת נוער שוחר מדע, בקמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם.

גם המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב, יקיימו תצפית ציבורית על השמש, שתהיה מלווה בהסברים על ליקוי החמה ועל השמש. פעילות זו תהיה אף היא ללא תשלום. התצפית תתקיים בין השעות 11:00 ועד 14:00 בכיכר אנטין, ברחבה הסמוכה לכניסה הראשית לאוניברסיטת ת"א (סמוך לחנות דיונון). 

בישראל, הליקוי יגיע לשיאו בשעה 13:00 בצהריים - אז יכוסו 42.2% מפני השמש. בשעה 12:00 יתרחש בספרד ליקוי חמה מלא. הליקוי המלא יוקרן בשידור חי מספרד. ליקוי חמה מלא יראה מישראל בפעם הבאה רק בשנת 2180.

כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לבין השמש, הוא מסתיר את אורה מאיתנו. אילו היה מישור ההקפה של הירח סביב הארץ זהה למישור ההקפה של הארץ סביב השמש, היה מתרחש ליקוי חמה אחת לחודש. אך למעשה, שני המישורים אינם חופפים. מסלול הירח סביב כדור הארץ, שצורתו אליפסה, נטוי למישור המלקה (המישור שבו מקיף כדור הארץ את השמש) בזווית של '5º8. בדרכו במסלולו חוצה הירח את המישור הזה בשתי נקודות חיתוך, המכונות "צמתים" (nodes). הימצאות השמש והירח בקו ישר שעובר באחת משתי נקודות החיתוך הללו היא תנאי הכרחי להופעת ליקוי חמה. בשאר המקרים נופל הצל שמטיל הירח מעל או מתחת לכדור הארץ, ולא על פניו.

בליקוי חמה מלא מחשיכים השמים והטמפרטורות צונחות, לפעמים עד כדי 10 מעלות צלזיוס, וניכרת השפעה על בעלי חיים וחרקים: הציפורים עושות דרכן לקן; פרפרים ודבורים מפסיקים לעוף; פרחים מתחילים להיסגר. מכיוון שהשמים באופק לא הוחשכו וקרני אור בודדות של השמש מגיעות למקום הליקוי המלא ממקומות של ליקוי חלקי, נוצרות תופעות נדירות של אור וצל. ליקוי חמה מלא בנקודה נתונה על פני הארץ נמשך עד מקסימום של 7.5 דקות לעתים נדירות (אחת לכמה אלפי שנים); הממוצע הוא כ-3 דקות.

ליקויי החמה תרמו תרומה לא מבוטלת לחקר השמש והחלל. בשעת הליקוי ניתן לאסוף נתונים ולערוך תצפיות על השכבות החיצוניות של אטמוספירת השמש, הכרומוספירה והעטרה, שאפשר לראותן בלא מכשור מיוחד רק כאשר השמש מוסתרת.

האסטרופיסיקאי האנגלי סר ארתור אדינגטון הוכיח בעזרת ליקוי חמה ב-1919 שקרני אור מוסטות בעוברן בקרבת מסה גדולה, דהיינו השמש, בשיעור שניבא אלברט איינשטיין בתורת היחסות הכללית שלו, וכך סיפק את האימות הראשון לתורה זו. בעת ליקוי חמה ניתן גם לאסוף נתונים המסייעים למדידות של כדור הארץ, וכן אוספים נתונים על גלי הרדיו שפולטת השמש. ליקויי חמה מאפשרים גם תצפית טובה בגרמי שמים הנמצאים בסמוך לשמש, כגון כוכב חמה.

• לרשימת ליקויים חשובים ומעניינים במיוחד באתר נאס"א לחצו כאן .
  

באירוע בירושלים, תוצג גם תערוכת הטלסקופים הגדולה "סוף היקום שמאלה" הכוללת מגוון רחב של סוגי טלסקופים בגדלים שונים ומתקופות שונות. בין הטלסקופים יוצג גם הטלסקופ של אלברט איינשטיין, אותו העביר לרשות האוניברסיטה העברית, ודגם גדול של טלסקופ החלל "האבל".